21.11.17

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

אהבה מנצחת

טלי ומומי (שלמה) כהן הם דמויות מוכרות ביקנעם והסביבה. הזוג המקסים שאהבתם לא הוסתרה מעולם, מצא עצמו בסיטואציה בריאותית לא פשוטה, לאחר שמומי חלה ונזקק לעבור ניתוח בראשו. ואז, החל תהליך ארוך והתמודדות יומיומית עם קשיים, אך לא זוג כמוהם יוותר והם יצאו למסע שתועד בתוכנית “המתמחים” בערוץ 2, כשבדרך מומי מצליח לצאת על רגליו מבית החולים. “לא חלמתי לרגע שהתיעוד הזה יהפוך לכלי שימושי, אשר יעזור לנו להזכיר למומי שוב ושוב מה היה, מה קרה ואיך”, אומרת טלי

מאת: זליג אהרונוביץ , 10 בנובמבר 2017

לפני ארבע שנים, שלמה (מומי) כהן תושב יקנעם בן 68 התאשפז בבית החולים בני ציון, לאחר שעבר מספר ניתוחים בפרק כף היד. מי שמכיר את מומי, יודע שהוא שילוב של אנרג’ייזר ודורסל גם יחד, לכן היה תמוה שיום אחד הוא פשוט נרדם בצהרי היום.
לרעייתו טלי זה לא היה מובן מאליו, עוד באותו ערב היא ביקשה שיקחו אותו לבדיקת סיטי ראש, ושם הכל התחיל. “יש לו גידול בגזע המוח, בין שתי האונות, אמרו לנו”, מספרת לי טלי בראיון שקיימתי איתה השבוע. “זה מקום מאד מסובך, לוחץ על מקומות לא אידיאליים במוח. הגידול יכול לגרום לשיתוק, אירוע מוחי, מוות ועוד כמה תסמינים לא נעימים, חייבים לנתח”, אמרו לנו.

חוויה ברלינאית צילום: ארכיון "כוכב"

שאלתם את הרופאים מה יכול לקרות בניתוח?
“בהחלט. אמרו לנו שהסיכויים בניתוח הם 50-50. כמו כן, שיכול להיות שיתוק פלג גוף שמאלי, בעיות קוגניטיביות. במקרה הגרוע ביותר, מוות”.
ואיך מומי קיבל את הבשורה המרה?
“הוא לא היה מוכן לשמוע על הניתוח, ראה מול עיניו רק דבר אחד, את עצמו שוכב כצמח”.

הפניה מערוץ 2

הרופאים של מומי “ויתרו” לו בתנאי שיהיה במעקב כל חצי שנה של MRI. נמסר לו, שכל עוד הגידול לא גדל והוא חש בטוב, הם לא ינתחו אותו. וכך היה. “אחרי כשנתיים הוחלט שנחזור למעקב בעוד שנה ולא לאחר חצי שנה, היינו אופטימיים”, אומרת טלי.
ואז, ללא כל הודעה מוקדמת, בערב המימונה, הכל השתנה לרעה. הסתבר שהגידול של מומי החל לדמם ואף גדל. הדרך לאשפוז היתה קצרה ומפותלת. “התחלנו במסע למצוא לו את הרופא הטוב ביותר”, אומרת טלי.
פרטי, נמקי והסבירי.
“היינו ברמב”ם, בסורוקה, בהדסה, אצל הרב פירר ועוד. הבחירה שלנו נעשתה בהמלצת קרובת משפחה ואחות של מומי ובעלה. בחרנו לבצע את הניתוח בתל השומר, אצל דוקטור יעקב זאוברמן, איש מדהים. החיבור היה מידי, מומי ואני הרגשנו שמצאנו את האחד שניתן לו לפתוח למומי את הראש. זה היה בחודש יוני, מומי אושפז במחלקה הנוירוכירוגית בתל השומר”, לזה עוד נחזור בהמשך.
בצהריי אותו יום נכנסה לחדרו של מומי בחורה חייכנית שהציגה את עצמה בפני מומי וטלי. ‘שלום, אני דנית, מערוץ 2, שמענו ששלמה עומד לעבור ניתוח מאד מורכב ומסובך, ואנחנו מעוניינים לצלם אותו לעונה הבאה של ‘מתמחים’, היא אמרה להם.
מומי וטלי שהופתעו מהפניה שלה הביטו אחד בשניה, כלא מאמינים שזה קורה להם. “אמרתי שמומי אמור לקבל החלטה כזו, בכל זאת מדובר בגוף שלו”, אומרת טלי, שמציינת כי מומי שאל במה זה כרוך.
שאלה טובה.
“אמרו לו ששומרים על צנעת הגוף ועוד. לאחר שהבטיחו למומי שרעמת השיער המפורסמת שלו תישמר, מיד הסכמנו. ידענו שנהיה שליחי ציבור לאלו הנמצאים במצב דומה וחוששים, שנוכל אולי לענות על כמה שאלות, בדיוק כפי שאנחנו קיבלנו תשובות מאישה מקסימה, שבמשך כשנה התנהלתי איתה בהודעות ואף בשיחות טלפון, לאחר שבערוץ 2 היתה כתבה על ניתוח שהיא עברה גם בראש. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לרותי צפריר היקרה, שסייעה לנו רבות”.
יום לאחר מכן, מומי נכנס לחדר ניתוח ונותח על ידי דוקטור זאוברמן והמתמחה ליאור אונגר. “לשניהם פינה חמה בליבי”, אומרת טלי.

טלי והילדים לא עזבו את מיטתו של מומי צילום: ארכיון "כוכב"

מה את לוקחת מההשתתפות בתוכנית?
“לא חלמתי לרגע שהתיעוד הזה יהפוך לכלי שימושי, אשר יעזור לנו להזכיר למומי שוב ושוב מה היה, מה קרה ואיך”.

הגוף היה שבור

מומי כהן עבר את הניתוח בשלום, בסופו של דבר. אבל, נכון לרגע זה, זה כבר לא אותו מומי שכולם מכירים, גם אם נראה שכן. הוא איבד את חוש הזמן והמיקום. “מומי שידע את מפת ארץ ישראל, שהכיר וידע להגיע לכל חור נידח במדינה, כבר לא כזה. פתאום הכל השתבש, הקוגנטיביות שלו לצערי נפגעה בשלב זה”, אומרת טלי.
הוא היה משותק במשך קרוב לחודשיים. עם כוח רצון עז ותמיכה נון סטופ של טלי והבנים שחר לי-עוז ועידן, בשיתוף עם הצוות הרפואי והמשקם במחלקה אליה הועבר לאחר הניתוח, מחלקת שיקום נפגעי ראש בתל השומר, הם יצאו לדרך חדשה. “אני חייבת לציין לטובה את הצוות הסיעודי במחלקה הנוירוכירוגית בתל השומר. מכל המחלקה מומי זוכר את האחות המקסימה, אוראל. אני רוצה להודות לה על כל מה שהייתה עבורנו במחלקה”.
זה תהליך מאוד לא פשוט, איך עוברים את הרגעים האלה?
“בלעדי הבנים שלנו לא הייתי מסוגלת לעבור את כל זה. ושלא תטעה, אין מושלם. המצב יצר לא פעם אינטריגות לא נעימות וכעסים, אך למדנו להתגבר על המכשולים ואנחנו יחד מסתגלים למצב החדש”.
הפעילות היתה מסיבית וסביב השעון. למרות שהגוף שלה היה שבור, הלב גם לפעמים, טלי הבטיחה שמומי יחזור לתפקוד של 90% לפחות. בסופו של דבר, מומי יצא מבית החולים על שתי רגלים בדרך אל ביתו, לאחר כחמישה חודשים.
כשבועיים הוא בחוץ, זקוק לטיפול סיעודי, במקביל לשיקום ביתי ובמוסדות הרפואיים, אבל טלי לא מוותרת. היא פועלת במרץ על מנת שבעלה יקבל את היחס והטיפול הטוב ביותר. ראוי לציין כי, טלי לקחה הכל על עצמה, עכשיו היא מחפשת עזרה בדמות מטפל/ת קבוע/ה, על מנת שתוכל לשוב לשגרה מסוימת, הכוללת את ניבול החנות שלה “פוטו דיגי-טלי” במרכז ביג יקנעם, אבל זה לא כל כך פשוט, כי יש הרבה קשיים בדרך למצוא את המטפלים הראויים.

מומי וטלי ניצחו את הניתוח צילום: ארכיון "כוכב"

יש מישהו שאת רוצה להודות לו במיוחד?
“לעידני, שהיה יד ימיני, עזר נגדי. תודה נשמתי. לעומר שתמיד איתנו בכל מצב, להורים שלי שתמיד לצדי ולשוש גיסתי האהובה ובעלה”.
כשאני מחזיר את טלי לרגעים שכמעט שברו אותה, היא מבקשת שלא אקח אותה לשם, כי היא מעדיפה להיזכר דווקא במי שעשה לה טוב, והיו לא מעט כאלה. “המשפחה והחברים הרבים לא שכחו אותנו ולא פסקו מלפקוד את בית החולים יום ולילה. היו גם לקוחות שהפתיעו וביקרו, זה לא מובן מאליו וזה חיזק אותנו”, אומרת טלי.
אבל, טלי מבקשת להודות לאנשים מיוחדים שמלווים אותה 10 שנים והם חלק בלתי נפרד מחייהם, השנה הזו, יותר מתמיד. “אלה האחים שלי מתיווך מקומי: רונן, גלית ושרון, יחד עם בני ובנות זוגם, קרן גבע ואייל צוקרמן, שמרגע שמומי אושפז לא חדלו לדאוג לנו, לאמץ אותנו אל חיקם, את הבנים ואותי. בכל שבוע הם דאגו שיהיה לנו אוכל על השולחן כשהגענו לסופ”ש קצר, הם הגיעו לבית החולים בכל רגע שהתאפשר, ביום ובלילה. גלית ואייב אף חוו איתי פרכוס קל ולא כיפי. בכלל, הם היו ועודם אוזן קשבת בכל התקופה, בכל שעה ביממה. אני מעריצה, מעריכה ומוקירה להם המון תודות”, אומרת טלי, שמציינת כי רשימת האנשים שליוו ועדיין מלווים אותם במסע הזה ארוכה מאוד.
ומה הלאה.
“אם עד היום דגלתי ב’חיה את היום כי אין לדעת מה יוליד לנו המחר’, היום אני מודה שזה היה ויישאר המוטו שלי לעד”.
אפרורפו חזרה לשגרה, איך את מתמודדת עם אובדן ההכנסות שהיו לך במהלך התקופה הזו?
“זה לא קל בכלל, לא פשוט. השתדלנו אני והבנים בכל רגע נתון לתת מקסימום שירות ללקוחותינו. לצערי, החנות היתה סגורה המון זמן וההפסדים שלנו עצומים, החובות גדלו וחשבון הבנק זועק הצילו בהתאם. אבל, קוראים לי טלי ואני מאמינה בעצמי. אני יודעת ובטוחה שלאט לאט אעלה חזרה על דרך המלך. חשוב לי לציין שלמרות שהפסדתי המון המון כסף, הרווחתי את בעלי בחזרה ולא משנה מה מצבו הרפואי. מומי מעל הכל”.
איפה את רואה את עצמך בשנים הקרובות?
“שבועיים לפני שמומי אושפז עשיתי צעד מטורף. הבנים המדהימים שלנו הלכו ולקחו הלוואות כספיות גדולות וקנינו בית, על מנת להחדיר למומי למח שהוא חייב לקום על רגליו, כי יש לו עוד המון חלומות להגשים, שאחד מהם הוא ג’קוזי לטלי בגינה. מעבר לכך, מומי תכנן לפרטי פרטים את המפרט הטכני של הדירה, כולל המטבח, פרט לבחירת צבע, יחד עם האדריכלית גילה ס.כהן כלתנו האהובה, שלקחה על עצמה את הפרויקט עד קבלת מפתח. בחדרו בבית החולים, תלינו את ההדמיה של המטבח על הקיר, כך שמומי יידע שהוא חייב להשלים את המשימה אותה לקח על עצמו. כשרופאים היו נכנסים לחדר ושואלים לפשר ההדמיה, מומי היה עונה להם ‘צבע, צבע’, כך שמבחינתי, השלמת הפרויקט, כולל ארגון כל הנושא הכספי הכרוך בכך וקבלת המשכנתא, הוא זה שעומד לנגד עיני בשנה הקרובה ולשם אני מכוונת, כי למומי זה מגיע”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>