16.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

אור בקצה המנהרה אורלי לוי-אבקסיס

מאת: שלמה דהן, מנהל "כוכב עמק חפר" , 9 במאי 2018

צילום: מערכת "כוכב"

בזמן שבכל העיריות והמועצות משחיזים המועמדים השונים את ניסוחי האג’נדה שלהם ונכנסים להילוך גבוה לקראת הבחירות שייערכו באוקטובר, מתרחשת לה תופעה מעניינת דווקא במגרש הגדול יותר, הבחירות לכנסת. לתופעה זו יש שם: אורלי לוי –אבקסיס.

אורלי לוי-אבוקסיס צילום: מערכת "כוכב"

אם בשתי מערכות הבחירות האחרונות גילינו כוכבים עולים תורנים: יאיר לפיד ומשה כחלון, נראה שהיא היא תהיה הלהיט בבחירות הבאות.
אבל לעניות דעתי בזה יסתכם כל הדמיון בין השלושה. לאורלי לוי אג’נדה חברתית מרחיקת לכת שדומה רק במעט לשר האוצר הנוכחי, משה כחלון ולא דומה כמעט בכלום לקודמו יאיר לפיד.
מי שלא היססה לצאת נגד אביגדור ליברמן ושילמה על כך מחיר בתוך הכנסת, שם היה מי שדאג שיבואו אתה חשבון, מקבלת בימים אלה את הדיבידנד המושלם מבחינתה, אהבת העם שמתבטאת בסקרים שהפסימיים שבהם מדברים על 7 מנדטים והאופטימיים על 13.
כמובן שכל אולפני התקשורת רוחשים וגועשים ולצד מחמאות כבר שולפים הפוליטיקאים המנוסים והחוששים, חשוב לציין, את כל הקלישאות הידועות על הבטחות של לפני בחירות ומה הן שוות!
אורלי לוי, בדומה למשה כחלון, מגיעה מרקע חברתי דומה כילדה שגדלה בבית שאן, השונה אצלה הוא הבית הפוליטי בו גדלה, בתו של מי שהיה סגן ראש ממשלה ושר חוץ מהמזהירים שידענו, דוד לוי. על בשרה חוותה את כל נסיונות ההשמצה שהופנו כלפי אביה וגם כלפיה בכנסת ועושה רושם שהיא ממש אינה מתרגשת מרעשי הרקע ובאמתחתה תוכנית חברתית שמטרתה לגרום לאנשים שלא משנה מה המקצוע שלהם, לחיות בכבוד!
למיטב זכרוני, היא הראשונה שרומזת בפומבי על הבעייתיות שבשכר המינימום ומכוונת לשכר ריאלי יותר שיתן לאנשים אפשרות לחיות בכבוד מבלי שיזדקקו לעמותות ותרומות.
היום, על רקע הצלחתה הכלכלית של המדינה עולה סוף סוף הצורך לדחוף קדימה גם את החלקים המוחלשים בחברה שלנו, אלה שנקראים בסטטיסטיקה, קו העוני, או החלק במעמד הביניים שנלחם לא להחליק במדרון.
אלה שנכנסים תחת הכותרת: “חובות משקי הבית”, אלה שמפרנסים את המנגנון החזירי של ריביות הבנקים רק בכדי שיוכלו לקבל עוד אשראי כדי לחיות. ואתם יודעים מה? אנשים התרגלו לאכול את הלוקש הזה ולהמשיך בלופ הבלתי נגמר, כי למי יש כוח להילחם?
את ההוכחה הניצחת לבעיה גיליתי דווקא בויכוח בין שר הכלכלה, אלי כהן לבין אריק פינטו, מנכ”ל בנק הפועלים, בעת שהראשון האשים את הבנקים שהריכוזיות משחקת לידם, הגיב פינטו, כי הריכוזיות הכי גדולה קיימת במפלגתו של השר עצמו ובפוליטיקה. והנה לנו משל על שני גמלים שמתווכחים על גודל דבשתם…
ואורלי לוי, היא מסמנת לרבים היום את האור שבקצה המנהרה… ואולי סוף סוף לא נתבדה…

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>