17.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

אם תרצו אין זו בעיה

ד”ר הרצל גבריאל, מנהל היחידה לטיפול בילדים חולי סרטן במרכז הרפואי העמק בעפולה, פעיל במקביל בשתי מסגרות התנדבותיות שדורשות השקעה וזמן, אבל לעולם הוא לא יתלונן על כך. דומה כי הנתינה וההתנדבות מעניקים לו לא פחות מאשר הוא מעניק לאחרים והוא נהנה מכל רגע. רגע לפני השקת עוד מבצע למען ילדים מיוחדים ביקנעם, במסגרת מועדון “רוטרי” המקומי, הוא גם מצא את הזמן והתפנה לראיון עם אדי גל, ואומר: “אני ישן חמש שעות בלילה, עושה הכל בסיפוק ובאהבה וזה קל לי. אני לא מותש מיום עבודה ארוך כל כך, כי אני נהנה מכל רגע ומרגיש סיפוק להעניק ולתת”

מאת: אדי גל , 19 במאי 2016

יש אנשים שתמיד יתלוננו על עייפות, שהיום לא עובר להם מספיק מהר, כאילו מה כבר יש להם לעשות ב-24 שעות. ויש אנשים, ש-24 שעות פשוט לא מספיקות להם, כי הם עובדים מסביב לשעון, ישנים מעט, מלאי מרץ ותשוקה, בעלי רצון לעשות עוד, להספיק עוד. דומה כי הסיפוק מהעשייה פשוט גורם להם להרגיש רצון עז להמשיך עוד ועוד, כדי להספיק עוד ועוד.
כזה הוא ד”ר הרצל גבריאל, תושב יקנעם, מנהל היחידה לטיפול בילדים חולי סרטן במרכז הרפואי העמק בעפולה, רופא ילדים במסגרת הכללית ביקנעם, הרופא של מוסד כפר נהר הירדן בהתנדבות ופעיל במועדון “רוטרי” יקנעם. אין ספק כי מדובר באדם עסוק מאוד, שמבחינתו היום קצר והמלאכה מרובה.

צילום: ארכיון "כוכב"

השבוע, כאשר הוא עובד כרגיל בבית החולים ובמקביל שותף פעיל לארגון עוד מבצע התרמה עבור ילדים מיוחדים במסגרת מועדון “רוטרי” יקנעם, הוא גם מצא זמן לספר על הפעילות שלו ועל הארגונים שבהם הוא מתנדב. “אני עושה הרבה פעילות בהתנדבות. ותתפלא, יש לי זמן גם למשפחה, לגינה שלי ולעוד דברים אותם אני עושה”, אומר לי ד”ר גבריאל, שמציין כי מי שאומר “אין זמן”, זה רק תירוץ לא לעשות דברים. “אני ישן חמש שעות בלילה, עושה הכל בסיפוק ובאהבה וזה קל לי. אני לא מותש מיום עבודה ארוך כל כך, כי אני נהנה מכל רגע ומרגיש סיפוק להעניק ולתת. אני אוהב את מה שאני עושה, בכל המסגרות, כיף לי. זו הסיבה שאני עושה את כל הדברים האלה הרבה שנים, ומן הסתם אמשיך בזה גם בשנים הבאות”, אומר לי הרצל.

 

פועל למען הילדים

ד”ר גבריאל הוא בן 63, יליד יקנעם. הוא למד בבית ספר אורנים, שהיה היחיד ביקנעם באותן שנים, עד כיתה ח’, אז המחנכת המדהימה, כהגדרתו, אילנה הימן, שלחה אותו למבחנים לילדים מחוננים. הוא אובחן כמחונן ועבר לפנימית שטיינברג בכפר סבא, שם למד בבית הספר התיכון כצנלסון, שהיה אז בין הטובים בארץ וגם היום הוא כנראה גבוה בסולם האיכות. הוא השלים שם לימודי ביולוגיה, התקבל לעתודה האקדמאית ולמד רפואה בטכניון. לאחר השתלמת הלימודים, הוא התגייס לצבא ושירת כרופא גדודי, רופא חטיבתי ואחר כך גם כמנהל בית חולים 10. במילואים הוא שירת כמנהל בית חולים חירום של צה”ל בקרית שמונה. “בגיל 60 אמרו לי תודה, מספיק. הם מצאו לי מחליף”, מספר ד”ר גבריאל.
הרצל נשוי לציפור, אדריכלית במקצועה. יש לו שלוש בנות ונכדה. כאמור, במשך שנים רבות הוא התגורר ביקנעם, עד שעבר לביתו ביקנעם המושבה. למרות זאת, הוא עדיין קשור לעיר, יש לו כאן המון חברים, הפעילות התנדבותית שלו ביקנעם. “כל החברים שלי פה, העבודה, הפעילות. אני עושה למען העיר את כל מה שאני יכול, כי אני אוהב את יקנעם ורבים מהתושבים הם כמו משפחה בשבילי. גדלתי כאן, כשיקנעם הייתה יישוב קטן. משפחתי כאן ואני עדיין מרגיש כלפי חלק מהאנשים כמו בני משפחה”.
האמת, היה לי קשה לתפוס השבוע את ד”ר גבריאל לשיחה בעייני היום. הוא התרוצץ בין בית החולים, מרפאת הילדים בעיר, המוסד המדהים בכפר הירדן, מקום נופש מדהים לילדים הסובלים ממחלות קשות. ותוך כדי תנועה, הוא עזר לארגן את אחד האירועים השנתיים של מועדון “רוטרי” יקנעם – “אגדות וכיופים” – שיתקיים ב-29 במאי, בפארק נחל קרת, אירוע שהפך למסורת ומתקיים כבר כמה שנים ברציפות. המטרה: שילדים יגיעו למקום כדי ליהנות מבילוי ופעילויות, כשהכסף שייאסף מרכישת כרטיסי הכניסה לפארק, ישמש למימון הפעילות ש”רוטרי” עושה למען הילדים בעלי צרכים מיוחדים בעיר יקנעם. ד”ר גבריאל: “זה אירוע מדהים, מיועד לילדים בגילאי 3 עד 8. זה ערב של הפתעות וכיופים, פעילות בכמה וכמה תחנות: מתחם סיפור ושיר עם אורן פרוקציה, מתחם בו תוצג ההצגה האינטרקטיבית ד”ר דוליטל, מתחם פעילות של שבט הצופים שחר מיקנעם, תיאטרון בובות בו יוצגו שתי הצגות: “הארנב ממושי” ו”דבר נורא קרה לגב’ עזרה קרה”, מתחם הבלון שלומי ועוד”.
יצוין כי, כרטיס כניסה יעלה 35 שקלים, מחיר שווה לכל נפש. ילדים עד גיל שנתיים ייכנסו בחינם. “זה יהיה ערב כיפי לילדים, כאשר המטרה שלנו היא לגייס כספים עבור הפעילות שאנחנו עושים עם הילדים בעלי צרכים מיוחדים בעיר יקנעם”, אומר לי הרצל. אגב, מי שמרכזת את הפעילות הזו היא חברת המועדון, לימור צ’ינסקי.

 

הקשר עם פול ניומן

ד”ר גבריאל הוא בין מייסדי מועדון “רוטרי” יקנעם. “לפני עשרים שנה הזמינה עובדת סוציאלית מהעיר, שוש בגים, קבוצה של חברים על מנת שנקים את המועדון. התכנסנו אז במועדון רוטרי רמת ישי, שהיה הספונסר שלנו בהקמה, והקמנו את רוטרי יקנעם. מאז אני שם. היום, אנחנו 11 חברים במועדון ועושים פעילות מאוד יפה, בין השאר בגנים של הילדים עם צרכים מיוחדים בעיר. אנחנו מתכנסים מדי יום שני בשבוע, בשעה 9, כמו חברי רוטרי בכל העולם, במועדון המתנדבים ביקנעם. אנחנו קבוצה של אנשים שמוכנים להתנדב ולתרום. אנשים שאוהבים פשוט לתת, להעניק ולעזור. מהראשונים כמעט לא נותרו חברים, אבל אני שם מהתחלה”.
במה בעצם אתם עוסקים? מה הפעילות העיקרית שלכם?
“בהתחלה חיפשנו מה לעשות למען הקהילה, היינו מארגים משלוחים לקשישים בחגים, מארגנים חופשות לבני נוער, מלווים מועדונית עם ילדים ממשפחות קשות יום. את זה אנחנו עושים עד היום, מלווים מועדון כזה. אבל, בשנים האחרונות התחלנו לפעול בארבעה גנים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ושם אנחנו מרכזים חלק ניכר מהפעילות שלנו. משלימים להם ציוד, רואים מה חסר להם מעבר למה שהם מקבלים מהרשות. תמיד אפשר לעשות עוד משהו בשבילם ואנחנו באמת מנסים לעשות. אנחנו גם מארגנים פעמיים בשנה התרמות דם עם מד”א, לפני החגים. כמו כן, מארגנים את “אגדות וכיופים” וגם עורכים ערב גאלה בהיכל התרבות, בכדי לאסוף קצת כספים לפעילות”.
ואתם מצליחים לעשות שינוי?
“אנחנו מסייעים המון. למעשה, כל מה שהגנים מבקשים מאיתנו, אנחנו מצליחים להשיג מספונסרים או בעזרת כסף שאספנו. אנחנו מצליחים להשיג שלושים, ארבעים אלף שקלים בשנה. תרומות של אנשים, כסף ממכירת כרטיסים ועוד. כל ילד מהגנים שאנחנו עוזרים להם מקבל כשהוא עולה לכיתה א’ ילקוט עם כל מה שצריך. אנחנו מחלקים כל שנה 35- 40 ילקוטים כאלה. זה נעשה בשיתוף ספונסרים ובשיתוף עם מחלקת החינוך ועם ראש העיר סימון אלפסי. ובל נשכח, את הכל אנחנו עושים בהתנדבות. אנחנו משלמים דמי חבר חודשיים למועדון ודמי חבר שנתיים לרוטרי ישראל ורוטרי בינלאומי”.
עולה כסף להתנדב?
“בדיוק. זה מה שיפה ברוטרי. כל הניהול ברמה המקומית, הארצית והעולמית, נעשה בידי מתנדבים. בכל שנה מתחלפים בעלי התפקידים של נשיא, גזבר ומזכיר, כך שבכל שנה אנשים אחרים עושים את התפקיד. ברור שבמועדון קטן יחסית כמו שלנו, כל אחד עושה כל תפקיד כמה פעמים. אני כבר כיהנתי בעבר כנשיא, ונכון לעכשיו אני כבר כמה קדנציות מתפקד כגזבר”.
פרט קצת על ההתנהלות השוטפת.
“שנת הפעילות שלנו מתחילה ב-1 ביולי ומסתיימת ב-30 ביוני שנה לאחר מכן. בארץ אנחנו באשכול המועדונים שרון שומרון, יחד עם המועדונים מזיכרון יעקב, בנימינה, נתניה וחדרה. יש לנו גם פעילות משותפת, במיוחד הרצאות עם אורחים נכבדים. ברמה הארצית, רוטרי מקדמת בשנים האחרונות את תחרות הנואם הצעיר. אנחנו לוקחים תלמידים שיודעים לבטא את עצמם ועורכים תחרויות. כל אחד עומד חמש דקות על במה ונואם. יש תחרות מקומית, אזורית וארצית. זו יופי של פעילות”.
ההתנדבות ברוטרי היא לא הפעילות ההתנדבותית היחידה שלך, מה עוד אתה עושה למען הזולת?
“נכון. לצד העבודה כמנהל היחידה לילדים חולי סרטן בבית חולים העמק, אני רופא ילדים עצמאי של הכללית, ואני גם המנהל הרפואי בהתנדבות של מוסד נהר הירדן. זהו מתקן מדהים, מתקן נופש שמיועד לילדים חולים. זה פרויקט עולמי שהחל בו פול ניומן, ויש סניפים בכמה וכמה ארצות. במוסד נהר הירדן הושקעו 100 מיליון שקלים, ומידי שנה מבקרים בו 6000 ילדים חולים. יש לנו שם גם צעירים בשנת שירות שעוזרים, זה מוסד מיוחד במינו”.
אתה נהנה לתרום ולהתנדב, מרגישים את זה בכל משפט שלך.
“נכון, אני מאוד אוהב להתנדב ולתרום, אבל בסופו של דבר, אני גם מקבל המון בחזרה. הפידבק שאני מקבל מילדים בכפר הילדים, ביקנעם, מאנשים שאני עוזר להם, זה ממלא אותי בסיפוק, ממלא אותי בהנאה, בכיף. אני מרוצה ממה שאני עושה, וגם אחרים מרוצים. מי צריך יותר מזה? זו נתינה וקבלה, זה כיף גדול לעשות את זה, כיף גדול”.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
“ בגיל 67 יגידו לי בבית החולים תודה, ואצא משם לפנסיה. זה החוק. מן הסתם אמשיך לעסוק ברפואת ילדים ולהיות פעיל בכל המסגרות שבהם אני פעיל כיום. בטח אגדיל את הפעילות במסגרות האלה, כמו במוסד בנהר הירדן. מה שבטוח, לא אשב בחיבוק ידיים כי זה ממש לא עושה לי טוב”.

 

הכל החל בארצות הברית
כל מה שרציתם לדעת על רוטרי ולא העזתם לשאול

ארגון רוטרי הבינלאומי הוא ארגון של מועדונים התנדבותיים הממוקמים בכל רחבי העולם, במטרה לפעול למען הקהילה בתחומים חברתיים שונים. קיימים למעלה מ-32,000 מועדונים ב-200 מדינות שונות. חברי המועדון נקראים “רוטריונים”.
מטרת המועדון: לקרב אנשי עסקים בכל רחבי העולם, במטרה ליזום פרויקטים הומניטריים ולעודד יחסי שלום ואחווה בין אומות העולם. מוטו המועדון: “שירות לזולת מעל הפרט”, או “הרווח הגדול ביותר הוא למשרתים את האחר”. מוטו זה שונה ב-2005 מהמוטו הקודם, שהיה “הרווח הגדול ביותר ניתן למשרת את האחר”. ראשיתה של התנועה בשנת 1905 בשיקגו, שבמדינת אילינוי, בארצות הברית. את התנועה ייסד עורך הדין פול האריס, יחד עם שלושה אנשי עסקים אחרים, אשר רצה להציב את היחס לזולת מעל הרצון של הפרט לדאוג רק לעצמו. הפגישה הראשונה של חברי המועדון נערכה ב-23 בפברואר 1905, ובה נכחו האריס, החייט היראם א. שורי, סוחר הפחם סילבסטר שיל ומהנדס המכרות גוסטב אי. לואר. בפגישה בחרו בשם “רוטרי”, כשם המועדון, מאחר שהחליטו שהמועדון ייפגש כל פעם במשרד אחר של אחד מהם ברוטציה. במהלך השנים הצטרפו אנשי עסקים נוספים למועדון ונפתחו סניפים נוספים. ב-1910 נוסד האיגוד הלאומי של מועדוני רוטרי, ובאותה שנה נוסד המועדון הראשון מחוץ לארצות הברית – בויניפג במניטובה שבקנדה. ב-1911 נוסד המועדון הראשון מחוץ לצפון אמריקה – בדבלין שבאירלנד, ב-1919 נוסד מועדון בקובה וב-1920 בהודו. בעקבות תפוצת המועדון בכל העולם שונה שם הארגון בשנת 1922 ל”ארגון הרוטרי הבינלאומי”. הארגון החל לפעול בארץ לפני 87 שנים: ב-22 בינואר 1929 נפגשו ביוזמת קלייר מרטין, נציג חברת “של” בקהיר, חמישה עשר חברים, ערבים, יהודים ובריטים, שהקימו את מועדון רוטרי ירושלים. ב-11 במרץ 1929 קיבל מועדון ירושלים את הסמכתו מהתנועה הבינלאומית. ב-20 בינואר 1933 הוקם המועדון השני בארץ, בחיפה, ועל אף המאורעות נכחו בו 46 חברים: 18 יהודים, 13 ערבים, 12 בריטים והולנדי אחד. ראש עיריית חיפה שימש כחבר כבוד של המועדון. ב-30 בדצמבר 1934 נוסד מועדון בתל אביב. המועדון הוסמך בפברואר 1935 והוסמך בשנית באוגוסט 1963 לאחר שינוי שם העיר לתל אביב-יפו.
בתנועת רוטרי בישראל כיום 58 מועדונים בכל רחבי הארץ, וחברים במועדון כ-1,200 חברים: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובהאים.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>