14.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

בישראל החדשה אתה נמצא במצב מתמיד של שנאה 

מאת: ארז שדו - הבעלים של אולמות “בראשית” ו”פאר” , 31 בינואר 2018

צילום: מערכת "כוכב"

בישראל החדשה אתה נמצא במצב מתמיד של שנאה, כן שנאה! אתה שונא את המחבלים, הערבים, עזה, ג’נין, מתנחלים, שונא את ראש הממשלה(לא אני), את שרה, את יאיר ויש שונא את העוצר, את המשטרה, את הימין, את השמאל שונא, שונא, שונא.

צילום: מערכת "כוכב"

בארץ הקטנה שלנו שנאה היא הגדרה, היא מושכת אותך לקבוצה היא משייכת אותך לקבוצת שנאה ממוקדת כי פה אתה חייב לשנוא מישהו . אם אתה בימין, אתה שונא כל זמר שהוא בעד השלום. אם אתה בשמאל, אתה שונא את הזמר ששר על הדם היהודי. אגב,  ברוב המקרים חופש הביטוי מותר לשמאל ואסור לימין, אבל זאת דעתי האישית.
אני בדרך כלל אוהב! אוהב את המשפחה, החברים, העבודה, החיים, השמיים, המים האהבה ואת אלו שאוהבים בחזרה.
אבל גם אני מוצא את עצמי שייך לקבוצה ששונאת, שונאת את המצב, את המחשבה המייסרת שמתאימה לדור השואה ששואלת איפה טעינו? אולי יכולנו להכניס להם יותר בטון לעזה? אולי הינו צריכים לתת להם את ירושלים כעיר בירה? אולי ניתן להם מקומות עבודה יותר טובים? כן אפילו את שלנו.
אחרי מבט קצר בקרב ההאבקות הרומית בין קבוצת הפועל תל אביב למכבי תל אביב ובין ביתר ירושלים לבני סכנין אני מתחיל לשנוא את האוהדים שלא מבינים גבולות. שונא את האוהדים  שמעיזים לנופף עם דגלי פלסטין על אדמת מדינת ישראל, שונא את זה שלא עושים כלום לחוצפנים משני הצדדים.
אני שונא את האנשים שלא רואים את הסכין ביד של המחבל שתוקף את הניידת ואת האנשים שחושבים שהשוטר טעה כן אני שונא.
אבל אז אני מסתכל על האנשים שמדברים בטלויזיה אחרי כל אירוע, האוהדים של שני הצדדים, המשפחות של המחבלים מבית הכנסת, המשפחות של הנפגעים ,המחבלים כן המחבלים שזורקים אבנים על השוטרים וכולם מאשמים את המשטרה כן את השוטרים אפילו אנחנו מסתכלים על המסך ואומרים לעזאזל מה זה המשטרה הזאת? למה הם לא עושים את העבודה?
אולי נעצור לרגע, ננשום אוויר וננסה להבין  מה זה להיות שוטר בארץ הזאת, שוטר זה אזרח בן 27 שסיים צבא והצטרף ללובשי המדים הכחולים,  לאנשים הכי שנואים במדינה. להיות שוטר זה לעמוד בצמתים בלילות עם אקדח לייזר ולהסתכל לשכן בעיניים ולתת לו דו”ח. זה לעמוד בכניסה לכפרים במזרח ירושלים (תוך כדי סיכון חיים) מול מידיי האבנים, בלי יכולת להחזיר אש כי אסור. לעמוד בגבורה בתוך המדים המגרדים בתוך ריב שיכורים או זוגות נשואים, זה לעבוד בשבת במגרש הכדורגל בשביל שעות נוספות במשכורת, להסתכל בקהל משולהב שמנופף  בדגלי פלסטין מול עיניך הכואבות  מבלי יכולת לעשות כלום, זה לדעת שכולם שונאים אותך ואם חס וחלילה הגנת על חייך סביר להניח שתצטרך לעמוד למשפט גם אם באמת היית שם בסכנת חיים .
להיות שוטר זה לעבוד בשביל 7000 שח בחודש וגם זה אחרי שעבדת לילות ושבתות, זה להחזיק עורך דין צמוד לכול מקרה כי אתה יודע שלהיות שוטר זה להיות עם אזיקים בידיים וברגלים בערך כמו הפושע שיושב עכשיו בנידת מאחורה, זה לדעת שהילד לא יכול לבוא איתך לעבודה כי לעולם אי אפשר לדעת איך יסתיים יום העבודה שלך, זה לדעת שאשתך נמצאת במצב של פחד מהשיחה הבאה או מהפעם הבאה שאיזה ערבי יתאבד והמדינה שוב תאבד שליטה (מגזר מסויים ) ושוב בעלך יוצא בבוקר וחוזר בסוף שבוע, זה לדעת שכנראה תגור בשכירות רוב ימי חייך, בית אתה תקנה אחרי שתקבל את הפנסיה וגם רק במקרה שלא תשתמש בה בשביל עורך דין טוב בגלל סטירה שנתת לשיכור אלים. אז אולי ננסה לשנוא פחות את השוטר, ננסה להבין אותו ולהכיל את העוצמה שאין בארץ בלהיות שוטר, אולי נסתכל עליו לשנייה וניתן לו את הכבוד שמגיע לו בזה שהוא הסכים להיות שוטר.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>