10.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

בשם הבת

ביום חמישי שעבר התאספו במושב אליקים מאות תושבים מהסביבה, חברים ואנשי צבא, שהגיעו לחלוק כבוד ללימור ואיתן גטיה, תושבי המושב, שחנכו את מגרש הספורט החדש שהוקם לאחרונה במושב, ע”ש בתם אלמוג ז”ל. “זה היה ב-7 באוקטובר, היא אושפזה במחלקה פנימית ח’ ועברה בדיקות. אחרי 12 יום הועברה אלמוג ליחידה לטיפול נמרץ וחלה ירידה במצבה”, שיחזרו ההורים את האירועים שהובילו אל מותה של בתם האהובה, בראיון בלעדי לעיתון “כוכב”, ערב ראש השנה. לזכרה

מאת: זליג אהרונוביץ , 20 בספטמבר 2017

המועצה האזורית מגידו חנכה ביום חמישי שעבר את מגרש הספורט החדש במושב אליקים, ע”ש אלמוג גטיה ז”ל, ילידת המושב, שנפטרה בטרם עת לפני כשנה, לאחר שחלתה במפתיע, בעת שירותה הצבאי.

צילום: ארכיון "כוכב"

עלותו של בניית המגרש נאמדת ב- 1.2 מיליון שקלים, כאשר ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, גייס מתוך הסכום הזה חצי מיליון שקלים ממשרד הנגב והגליל. כמו כן, 700 אלף שקלים הוקצו לכך מתקציב הפיתוח של המועצה. “המשפחה ביקשה שהמגרש ייקרא על שם אלמוג ז”ל. וועד אליקים והמועצה נענו מידית בחיוב”, אמר חולבסקי, בשיחה שקיימתי איתו רגע לפני שעלה לנאום בפני האורחים, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.

סיימה בגרות בהצטיינות

לימור (47) ואיתן (49) גטיה הם דמויות מוכרות במועצה האזורית מגידו. לימור היא חשבת שכר במועצה, ואילו איתן הוא איש אדמה מובהק. לבני הזוג יש שני ילדים: מתן בן 25 משרת בצבא קבע, ועילאי בן ה- 11 שלומד בבית ספר קשת התקווה, במושב אליקים.
ילדת הסנדביץ במשפחה היא אלמוג ז”ל, שהתחנכה במושב אליקים, בבית הספר קשת התקווה עד כיתה ו’, ואת התיכון סיימה בבית ספר מגידו.
בכל השנים אלמוג הצטיינה בלימודים וסיימה את הבגרויות בציונים גבוהים מאוד, כשהמקצועות אותם הרחיבה היו: כימיה, ערבית, אנגלית ומתמטיקה. בפברואר 2015 היא התגייסה לצה”ל ושרתה בחיל המודיעין, בצנזורה הצבאית, בדסק ערבית. היא סיימה את קורס אורות היוקרתי בבה”ד 15. קצין מהיחידה שעבד לא מעט עם אלמוג ציין, כי היא תרמה תרומה ייחודית הן ליחידת הצנזורה והן לביטחון המדינה שאותה כל כך אהבה.
“משקית דסק ערבית סיפרה לנו, כי טרם הגעתה של אלמוג ליחידת הצנזורה, מפקדיה בבה”ד 15 תיארו אותה כך: חיוך נצחי, שמחת חיים, בעלת לב ענק, מקצועית, דקדקנית, עם רעב להצליח, שקטה ומופנמת. באותו הרגע המשקית חייכה וידעה שזכתה”, אומר איתן.
אבל אז החלה תפנית דרמטית בחייה של אלמוג. באוקטובר 2016 היא חשה ברע ולאחר שפנתה למרפאת “ביקור רופא” היא הופנתה לבית חולים רמב”ם. “זה היה ב-7 באוקטובר, היא אושפזה במחלקה פנימית ח’ ועברה בדיקות. אחרי 12 יום הועברה אלמוג ליחידה לטיפול נמרץ וחלה ירידה במצבה”, מספרת לי לימור, שמשחזרת את אותם רגעים קשים.

צילום: ארכיון "כוכב"

לאחר מכן אלמוג עברה צנתור מוחי, אך הצנתור לא צלח. “בעזרת הצבא הצלחנו להביא את הצנתר אמסלם יעקב מירושלים. לבקשתו הובא ציוד מפתח תקוה, כדי שיוכל לצנתר כראוי. למרות הפעולות, ב-30.10.16 נקבע מותה”, אומר לי איתן, כשעיניו דומעות.
ביום הזיכרון לחללי צה”ל, אמרה לימור: “כאן, מול אנדרטת יד לבנים המנציחה את יקירנו, התכנסנו יחד כדי לזכור ולהתגעגע לבנים ולבנות. כל יום מימות השנה הוא יום זכרון אחד ארוך, כואב, והאובדן מכה בעצמות ובלב”.
היא סיפרה מעט על אלמוג, שנולדה בארבעה עשר ביולי 1996, אחות למתן ועילאי. ילדת הסנדוויץ, ילדה יפה וחייכנית. “היא אהבה לשחק בבובות כאשר הן התלמידים והיא המורה. את שערה החום והגולש אספנו בסרטים עם פרחים ונוצצים. שמרנו עליה בכל רגע מחיה, עטפנו אותה בחום ובאהבה”.
לדברי ההורים, ב-2006 כשעילאי אחיה הקטן נולד, אלמוג הייתה מאושרת. “היא הייתה רק בת 10, אבל כבר אז התנהגה כאמא קטנה, דאגה ושמרה על אחיה בכל רגע מחייו. האהבה ביניהם הייתה אינסופית, אומרים השניים.
לימור: “אלמוג הייתה אהובה על החברים ועל המורים. חכמה, אינטליגנטית, מוכשרת, בעלת היגיון בריא ושכל ישר, בעלת חשיבה כה חיובית לחיים. אנחנו כל כך גאים בה”.

צילום: ארכיון "כוכב"

צילום: ארכיון "כוכב"

לימור הוסיפה בטקס יום הזיכרון: “אלמוג, עמית תמיד נזכר בחיוך שלך, באכפתיות שלך, תמיד דאגת שהכל יהיה מושלם, דאגת לכל דבר עד הפרט הכי קטן. תמיד היה חשוב לך שיהיה בעולם רק טוב, הפריע לך מאוד שאין צדק או שוויון. את יודעת שלכל אדם יש תפקיד בעולם, רק אחרי שהלכת הבנו עד כמה התפקיד שלך מיוחד. פתאום ראינו איך אנשים מתקרבים, שמים את האגו בצד ובזכותך הם משלימים. תמיד היית מאושרת ומוארת, ועם האור הזה באמת הצלחת להאיר את העולם. רצינו לומר לך ילדתי האהובה שבלעדייך שום דבר לא חשוב, חסרונך מורגש בכל יום, שעה, דקה ושנייה. לפעמים בא לנו לצעוק לשמים, למה חמקת לנו מבין הידיים? איך יתכן שיפת התואר ונעימת ההליכות, אוהבת הבריות ועם מיליון תכניות, כך בין לילה תפסיקי להיות? האסון הותיר אותנו כואבים”.

חולבסקי סגר מעגל

כאמור, ביום חמישי שעבר נחנך מגרש הספורט החדש והמקורה באליקים. ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, אמר: “משפחת גטיה היקרה, מוקירי זכרה של אלמוג היקרה זכרה לברכה, תושבי אליקים, עובדי המועצה והפנסיונרים שלה, אין מילים לתאר את הצער, הכאב והזעזוע ממותה בטרם עת של אלמוג, בתכם המקסימה, לפני קרוב לשנה. הכאב והצער בלתי נתפסים וקורעים את הלב והנשמה, כולנו אתכם יום יום ושעה שעה”.

צילום: ארכיון "כוכב"

צילום: ארכיון "כוכב"

לדבריו של ראש המועצה, אין ראוי יותר מלהנציח את אלמוג במרכז מושב אליקים, ליד המגרש המקורה אותו הם חנכו, במעמד מאות תושבים.
“לפני 39 שנים השתחררתי מהצבא והצטרפתי לקבוצת הכדורסל של אליקים, שיחקתי כאן שנה נפלאה ובסיומה זכיתי במגן השחקן המצטיין והקמתי קבוצת כדורסל בעין השופט. עבורי זוהי סגירת מעגל סמלית ומרגשת”, הוסיף חולבסקי, שציין כי בית ספר “קשת-התקווה” שקיבל לפני שנה את פרס משרד החינוך כבית ספר מצטיין ארצי, צומח באופן מרשים. “התלמידים שלו ייהנו מאוד מהמתקן היפה שאנחנו חונכים, תושבי אליקים כבר משתמשים בו להנאתם, ואני מאחל גם לתושבים וגם לתלמידים שימוש רב ומהנה במגרש”, אמר חולבסקי, שהדגיש כי המועצה תמשיך לשים את אליקים במרכז תשומת הלב, ותמשיך לקדם פרויקטים חשובים ביישוב, כמו: בניית בית ספר חדש, שדרוג בית העם, החלפת תאורת רחוב, צומת כניסה בטוח ליישוב ופרויקט שיקום מעיינות אליקים.
“אני מאחל לתושבי אליקים, לתלמידי קשת התקווה וסגל המורים, לעובדי המועצה והפנסיונרים, שנה טובה, מאושרת ומוצלחת. שנה של צמיחה ופריחה, שנת שלום ובטחון”.

הכירו נערה מדהימה

גם חבריה של אלמוג ז”ל כתבו עלייה: “הדמעות עדיין תקועות בגרון. קשה לדבר עלייך בלשון עבר, במיוחד בשל התחושה שהייתה בך הבטחה שטרם מומשה, כמו פרח שצופים בגדילתו והוא נקטף רגע לפני שהגיע לשיא פריחתו. היית נערה מקסימה ואדיבה. תמיד הסתובבת עם חיוך גדול שובה לב, שהסתיר נפש עדינה וביישנית. נפש שלא מרבה במילים, נפש שמרוכזת בעשייה ובמאמץ ולא בדיבורים. החיוך התמים והצניעות שלך גרם לנו להעריך ולהוקיר אותך”.

צילום: ארכיון "כוכב"

החברים מספרים כי אלמוג ז”ל הייתה תלמידה מצטיינת שהגיעה להישגים גבוהים ביותר. “ללא מנוחה היית בהתקדמות מתמדת הלאה, עוד תרגיל ועוד מבחן, עוד עבודה ועוד בגרות. מכוונת הכי גבוהה ומשיגה את כל המטרות שהצבת. בלי שום אגו ידעת להושיט יד ולעזור לכל מי שהיה צריך עזרה. בכל שנות נעורייך היית פעילה ומעורבת בחיי הנוער באליקים. בפעולותייך במועצת הנוער היית חלק בלתי נפרד מהקהילה. נתת את כל כולך לכל פרויקט ולכל משימה, ברצינות ובשקט האופייניים רק לך, הווית מופת ודוגמא עבור כולנו”.
החברים ציינו כי לקראת הגיוס לצבא היה ברור לכולם שאלמוג תשאף למצוינות ותעשה את המקסימום. ואכן, היא התקבלה, כאמור, ליחידה איכותית בחיל המודיעין. “אלמוג, זכינו להכיר נערה מדהימה, השארת חותם בכל מקום שאליו הגעת ובכל אחד ואחת מאיתנו. חסרונך כה מורגש ותחושת ההחמצה על כי נפרדת מאתנו כה מוקדם רק הולכת ומתחזקת. נמשיך לזכור אותך כמקור גאווה עבור כולנו. בשם כל חברייך, יהי זכרך ברוך”.
סאלם יעקב, חבר המליאה, אמר בטקס כי: “התכנסנו כאן היום, במעמד חגיגי זה, לחנוך את מגרש הכדורסל המקורה במושב. יצאנו לדרך במטרה להוסיף ולדאוג לרווחת התושבים בכלל והילדים בפרט. חינוך הילדים והנוער בקהילה שלנו הינו נושא חשוב ומשמעותי בעיני, וכך גם הדאגה למצוא פתרונות לשעות הפנאי. אני מבקש לנצל את ההזדמנות ולהודות לראש המועצה על התמיכה במושב והגשמת החלומות שלנו.
הוא פנה להוריה של אלמוג ז”ל, ואמר: “איתן ולימור היקרים, מגרש זה יקרא על שם אלמוג זיכרונה לברכה, שנלקחה מאיתנו בטרם עת. אנו זוכרים וכואבים יחד עימכם. אך טבעי שננציח את אלמוג שערכיה הלכו לפניה ופעלה רבות בתחום החברתי, דווקא במקום מפגש של ילדים ובני נוער. מקום אשר יהווה בחירה נכונה של בילוי והנאה בשעות הפנאי. אני מודה לכל השותפים העוסקים בקידום המושב ופיתוחו, ומאחל לכולכם שנה טובה, שנה של בריאות, הצלחה והגשמה”.

כי האדם עץ השדה

לימור, איתן, משפחת גטיה היקרה, אנשי אליקים הנכבדים. לפני כמעט שנה, עמדנו כאן לא רחוק, על רגביו הטריים של קברה של אלמוג, כשהשמיים בוכים עימנו והתקשינו להאמין. סירבנו להשלים שאלמוג, שהייתה כה מלאת חיים, כה תאוות חיים, אינה עמנו עוד.
שאלמוג, שגם בימיה האחרונים, כה נלחמה, נאבקה על החיים, הלכה לעולמה והותירה אותנו המומים, שואלים, חסרי תשובות, חסרי אונים.
בשנה האחרונה, בנסיבות הכי קשות שניתן, הבנתי מהיכן אלמוג שאבה את ערך החיים, שכה אפיין אותה, את השקט הכל כך עוצמתי, את אהבת האדם והארץ, התוודעתי לשורשים של אלמוג. שורשים עמוקים, חזקים, עוצמתיים.
בספר דברים כ’ פסוק 19, אומר משה לבני ישראל בסיני: “כי האדם עץ השדה”. יש מספר פירושים לאמירה הזו, אבל הפירוש שכה מתאים לכם משפחת גטיה היקרה, הוא בדבר הדימיון בין האדם והעץ, שניהם שולחים שורשים בכל מקום אשר בו הם נשתלים.
שורשים עמוקים, חזקים, שגם בעת האובדן הכי קשה ובלתי נתפס של הורה את ביתו, חושב כיצד הוא מצמיח שורשים נוספים, עמוקים, חזקים, שיצמיחו עוד עצים. שיזכירו לנו לעד את החיים.
השורשים החזקים האלה, תעצומות הנפש האדירות האלה, האהבה, הגעגוע וההירתמות המדהימה של כל האנשים כאן, מאפשרים לנו לעמוד כאן היום, ערב ראש השנה, ולחנוך מגרש על שמה של אלמוג זכרה לברכה, מגרש שבו נמשיך מידי יום ביומו את החיים, במובן הכי רחב של המילה חיים. מגרש שיהיה מלא בשמחת חיים, משובת נעורים, צהלות ילדים וזכרונות חדשים.
בראש השנה נהוג להתפלל תפילה חגיגית, שאחד מחלקיה הוא ברכת “זכרונות”. ברכה הכוללת פסוקים מהתנ”ך העוסקים בזכרון. כמה סימבולי זה שאנחנו עומדים כאן היום, ערב ראש השנה, לחנוך את המגרש הזה, לזכרה של אלמוג, באדמה השורשית הזו, בה גדלה ובה נטמנה.
משפחת גטיה האהובה, הכאב, האובדן, האהבה, הגעגוע והנחישות, כל אלה באים כאן היום לידי ביטוי בהקמת מפעל ההנצחה המדהים הזה. מפעל, המאפיין כל כך את אלמוג האהובה שלנו.
אלמוג, נשמה טהורה וזכה, תהיה בליבנו לעד. אני מאחלת לכולנו שנה של חיים טובים, של בריאות, של בשורות טובות בלבד, של זכרון ואהבה.
תת אלוף אריאלה בן אברהם קצינת בצנזורה הצבאית

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>