16.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

גילי ורמוט מפר את האיזון שהיה בהפועל חיפה

גם במשחק נגד הפועל רעננה, הציגה הפועל חיפה מחצית ראשונה חלשה ואנמית. אז למה זה קורה לה, איך זה קשור לגילי ורמוט ולמה פלקושצ’נקו נותן בכל זאת סיבה לאופטימיות? אלי לוונטל עושה סדר בעניינים

מאת: אלי לונטל , 14 בפברואר 2018

אלי לונטל צילום: ארכיון "כוכב"

בפעם השנייה ברציפות, הפועל חיפה לא “הגיעה” למחצית הראשונה נגד רעננה, שהיתה אחת המחציות החלשות ביותר שלה מאז תחילת העונה. ללא הבלם גבריאל תאמאש, הקבוצה נראתה מבולבלת, מבולגנת ולא מסודרת בחלק האחורי, תוך שהציגה הגנה שלא יודעת לחפות האחד על השני.

הקבוצה היתה מאוזנת לפני שהוא הגיע להפועל צילום: ראובן כהן

בקישור היה אפשר לראות שרוסלן ברסקי – שגם היה אחראי לשער הראשון – נמצא בירידה גדולה מאוד, ולא מצליח להביא את יכולתו מתחילת העונה, כאשר למעשה מדובר באחת מנקודות החולשה הגדולות ביותר של האדומים. רעננה הצליחה להגיע במחצית הראשונה בקלות מאוד סמוך לשערה של הפועל חיפה, אצלה ראינו חוליה אחורית חלשה מאוד. אם אני לוקח את דרבי הגביע נגד מכבי, הרי שמדובר במשחק שני ברציפות, בו האדומים מציגים יכולת אנמית מאוד במחצית הראשונה, או לפחות ב-30 הדקות הראשונות.
אין ספק שניר קלינגר צריך לחשוב היטב איך דבר כזה קורה. אולי חימום ארוך יותר לשחקנים היה עוזר, או לערוך איתם שיחות לפני פתיחת המשחק ו”להזכיר” להם שכדורגל משחקים 90 דקות ולא רק מחצית אחת.
אם נחזור למחצית הראשונה, הרי שרק בזכות טעות שיפוט, רעננה לא קיבלה פנדל, שהגיע לה בכל מאת האחוזים, ונראה לי שאף אחד לא היה מופתע, לנוכח ההתפתחויות במגרש, אם הפועל חיפה היתה יורדת להפסקה בפיגור של שני שערים. במקרה כזה, מיותר לציין שרוב הסיכויים, שהפועל חיפה לא היתה יוצאת מהמשחק הזה אפילו עם נקודה אחת לרפואה.
להערכתי, הבעיה הגדולה ביותר של הקבוצה במחצית הראשונה, היתה שלא פחות משלושה שחקני הרכב, גילי ורמוט, רוסלן ברסקי ועדן בן בסט, הציגו יכולת הרבה פחות טובה מיכולתם הרגילה, וברגע ששלושה שחקנים מתוך 11, מציגים יכולת כה דלה – הרי שזה כבר דבר משמעותי שמשפיע על כל הקבוצה, וכמובן שאסור לשכוח שאחד מהם אמור לעצור את התקפות היריב, השני מבשל שערים והשלישי אמור להבקיע. זו אחת הסיבות שבגללה הפועל חיפה נראתה במחצית הראשונה כמו קבוצת מרכז טבלה, ולא כמו קבוצת צמרת.
להערכתי, קלינגר צריך לעשות רוטציה בין השחקנים, ומי שבשלב זה לא מגלה את היכולת שמצפים ממנו במשך 3-2 משחקים, צריך לרדת לספסל, ובהפועל חיפה יש מספיק שחקנים שיכולים למלא את החסר, כמו גל אראל, שפתח הפעם בהרכב והיה טוב מאוד, הניע את הכדור וגם עשה הגנה. אראל נותן לקלינגר את האפשרות לשדרג את הקישור הדפנסיבי ו/או לשחק בעמדת הקשר 50-50 ולעלות קדימה, תוך שהוא מהווה אופציה מצוינת הן בהגנה והן בהתקפה.
במחצית השנייה היה אפשר לראות שינוי גדול עם כניסתו של מקסים פלקושצ’נקו והירידה של אראל לעמדת הקישור האחורי. פתאום ראינו קבוצה הרבה יותר איכותית ויוזמת, שמניעה כדור דרך שני המגינים, מה שלא ראינו ממנה בכל המחצית הראשונה.
ונחזור למקסים: כל הזמן אנו מצפים ממנו, ובצדק, שיעשה את הפריצה וייתן את מה שהוא יודע. מדובר בשחקן עם יכולות יוצאות דופן בכדורגל הישראלי – גם בעיטה מרחוק, גם יכולת להבקיע, גם שליטה טובה בכדור וגם יכולת להכניס כדור עומק לגול. לפחות נגד רעננה, הוא הראה מה הוא יודע לעשות, ולא נותר אלא לקוות שניר ימשיך לתת לו את המושכות, ושהוא יחזיר לו טובה תחת טובה. לא רק ששילובו של מקסים בהרכב לא צריך לפגוע בקבוצה, נהפוך הוא. יחד איתו, הפועל חיפה תוכל לקבל אלמנט של משחק מסודר עם יכולת התקפית טובה יותר.
כעת אני רוצה לגעת בנקודה המשמעותית ביותר בהפועל חיפה בימים אלו. באיזשהו מקום, נראה לי שגילי ורמוט הפר את האיזון של הקבוצה. עד שהגיע להפועל חיפה, הקבוצה היתה מאוד מאוזנת בכל חלקיה ושיחקה כחטיבה אחת, כקבוצה אחת. הירידה של ורמוט לעזרת שחקני הקישור, לא באה לידי ביטוי כפי שהיה עם גינסארי בעת ששיחק בכנף ימין, או כאשר סויסטאד וברסקי עשו זאת כקשרים. כאשר השחקנים הללו שיחקו והציגו יכולת הגנתית גבוהה, היה הרבה יותר איזון במשחק הקבוצה, אותו גילי מפר – וזו בעצם הסיבה שהיום היריבות מגיעות נגדה להרבה יותר מצבים מאשר היה בעבר, וגם מבקיעים נגדה יותר מאשר במחזורים קודמים.
ועכשיו פני הקבוצה למשחק נגד מכבי נתניה. במשחק הזה אני מצפה שהפועל חיפה תביא את היתרונות שלה, שזה לצאת להתקפות מתפרצות, ואני חושב שנגד נתניה הדבר אפשרי ביותר. ככל שהקבוצה תרוויח יותר כדורים במרכז המגרש, כך יהיה לה יותר קל לצאת קדימה ולשחק התקפי יותר, ונראה לי שחזרתו של תאמאש להרכב, תביא לייצוב של כל החלק ההגנתי. אני מקווה שנגד נתניה, נוכל לראות משחק כדורגל מהנה ושוטף, של שתי קבוצות פלייאוף עליון לכל דבר. להערכתי, במשחק הזה, כמו גם במשחקים נוספים שיגיעו לאחר מכן, ייקבע עתידה של הפועל חיפה בעונה הנוכחית, כלומר האם היא תוכל לסיים במקום 4-3 ולהגיע לאירופה, או שתדשדש ותילחם רק על מקומות 6-5.

ציונים זה הכל:

ארנסטס שטקוס 6, בטוח ושקט.
דור מלול 5, חלש מתמיד.
ניסו קפילוטו 4, איטי ומסורבל.
ריקי מיטרבסקי 5, השלים הגנה חלשה.
שמואל שיימן 6, היחיד ששמר על רמה.
רוסלן ברסקי 4, בירידה תלולה.
ראדו גינסארי 6, היחיד שרץ ומשפיע.
גל אראל 6, השתלב יפה במערך.
גיל ורמוט 5, לא מספיק טוב.
אלון תורג’מן 6, תנועה מעולה ברחבה.
עדן בן בסט 4, מצבים שאסור לפספס.
—על ספסל המחליפים—
מקסים פלקושצ’נקו 6, נכנס מצוין וכבש.
יוסיפ איבנצ’יץ’ 5, נכנס ולא השפיע.
———————
ניר קלינגר 5, צריך לחזור לבסיס.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>