11.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

דוד לוי-הסלע והזהב

מאת: אהרון כפיר, לוטם תקשורת יח”צ , 4 באפריל 2018

אהרון כפיר צילום: מערכת "כוכב"

ביום העצמאות 2018, כאשר יזכה דוד לוי לקבל את הגבוה, החשוב והיוקרתי בפרסים שהמדינה מעניקה לראויים להם, פרס ישראל, הוא לא יסגור מעגל אלא יפתח וירחיב אותו. מחיאות הכפיים שירעימו את תשואות הכבוד וההוקרה יימחאו על ידי אנשים מכל העדות והמגזרים, ממזרח וממערב, מהעיר ומהכפר.

דוד לוי צילום: דוד (דדה) עינב

דוד לוי, נשוי לרחל (רשל) ואב ל- 12 ילדים הוא, לפני הכול, איש משפחה למופת, המהווה מודל לחיקוי ולהערצה לכל אחד ואחת מילדיו אבל יותר מכל- מקור בלתי אכזב לחום ולאהבה.
על דוד לוי נכון להחיל את האמירה כי הוא בנה את הקריירה שלו במו ידיו, עשר אצבעותיו. הוא עבד בייעור ובבניין, וכשהיה צריך להיאבק על מיצוי זכויות, הוא התייצב בחזית המאבק, ראש וראשון בשורה הראשונה שלה.
שובל ארוך של מעשים הולך בעקבותיו. ברקמת מעשיו בתפקידיו הממלכתיים הרבים והמגוונים שזור חוט שני של שאיפה לצדק חברתי, חמלה על החלשים ועל הנזקקים, מאבק למען עיצוב חברה אנושית יותר.
רגישותו לכבוד- מן המפורסמות היא, אבל היא מתמצה בעיקר בכבוד שנגרע ואף נגזל ממי שראויים לו. גם כשכיהן בתפקידים רמי מעלה, לא דבקו בו גינוני השררה.
דוד לוי מתאפיין ומצטיין, עד היום, בשיקול דעת, באיפוק ובמתינות. ניתוחיו מזהירים. מאז פרש מהחיים הפוליטיים בכלל ומהחיים הציבוריים בפרט הוא ממעט להתראיין. כל מלה שלו שקולה בסלע וכל שתיקה- זהב.
הוא צמח מהפריפריה אבל מעולם לא חשב ולא תכנן לעזוב אותה. בית שאן הפכה עבורו בית לחיים. כל חייו הבוגרים לא חדל להתרועע עם פשוטי העם.
הבחירה – הטבעית והמתבקשת- בו כחתן פרס ישראל למפעל חיים, מעוררת שאלה: איך זה שאף לא מוסד אקדמי אוניברסיטאי או מכללה מהצפון לא מצא לנכון לפנות אליו ולהעניק לו תואר כבוד, ובעיקר- לנצל את כישוריו ואת קשריו מול מנהיגי העולם היהודי וראשי קהילותיו בתפוצות. הרי האיש היה שר השיכון, שר החוץ, סגן ומ”מ ראש ממשלה ונפגש עם שועי עולם. אגב, כיועץ התקשורת והיח”צ, בין השאר גם של המכללה האקדמית עמק הירדן (כיום כנרת), הצעתי, בשעתו, עם פרישתו של לוי מהפוליטיקה והתכנסותו בביתו בבית שאן להציע לו תואר של כבוד ולרתום אותו למינוף והשגת תרומות ומשאבים למכללה מיהדות התפוצות לשם התפתחותה בפריפריה כמרכז אקדמי. הצעתי זו נפלה, לצערי, על אוזניים לא קשובות.
פרס ישראל מעורר, באופן טבעי, מחשבה ורצון לראות את דוד לוי מכהן בתפקיד שאין מתאים ממנו למלאו, נשיא המדינה, לאחר סיומו של הנשיא המכהן, ראובן ריבלין, את תקופת כהונתו הקצובה.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>