11.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

הדבק שמחבר בינינו נמצא ממש מול עינינו

מאת: הרב ד"ר מיכאל לייטמן , 27 באפריל 2018

צילום: מערכת "כוכב"

ישראל אהבתנו, אחרי אלפיים שנים של תרדמה עמוקה, שנים שידענו איתך עליות ומורדות, הלב מתחיל להתעורר.
לראשונה עלינו איתך לגדולה בימי בית שני, כשהתלכדנו כאיש אחד; כשאהבת האחים פרחה בינינו ככתר על הראש. ירושלים הייתה הבירה הנצחית שלנו, עיר שבטבורה בית המקדש – סמל האחדות בינינו. הכוח העליון איחד את לבבות היהודים ללב אחד משותף, והאיר מתוכו לעולם.
אולם שנאת החינם שפשטה בינינו החריבה באחת את האחדות, ועם חורבן הבית נחרב גם הקשר עד כלות. התפזרנו לארבע כנפות תבל. אומנם בגלות לא שרתה בינינו האחדות, אבל גם אז שגשגנו והתפתחנו. בכל מקום שהתיישבנו בו הבאנו לפריחה, הטבענו את חותמנו בחיי כל אומה ואומה.

צילום: מערכת "כוכב"

השתדלנו לא להיטמע בתוכם, שמרנו בסתר על אורח חיים יהודי אך לא היה די בכך, כי נדרשנו ליותר. אומות העולם ציפו מאיתנו להצלחה אחרת, ומשלא זכו לה – פעלו נגדנו ביד חזקה. כל אלה לא באו אלא כדי להדגיש את ייעודנו כיהודים, לדחוק אותנו ארצה, לשוב ולהיבנות בה מחדש.
הגעגועים, הכיסופים והתפילות שפרצו מליבנו, איחדו אותנו מכל קצוות תבל, לשוב ארצה. והחלום הישן הפך למציאות. כך בן לילה צמחה המולדת היהודית ושפתה החדשה עברית, קמנו כמדינת ישראל על האדמה הקדושה, והגאווה הלאומית מילאה את הלבבות. לשמחתנו לא היה גבול, יצאנו במחולות מעגלים-מעגלים ברחובות. לא עבר זמן רב, ושוב פרצו מאבקים ומלחמות. ניצחונות ברוח, אבל הפסדים בחומר. גבולות חדשים נמתחים על המפה, אבל עוד חללים בנשמה.
עם זאת, הגחלת העתיקה לא נעלמה מתוכנו. לפיכך, כל שנותר הוא לעורר את יסוד האחדות הטבעי והנסתר שבנו, להיבנות מחדש ולהאיר את האור שהאנושות משוועת לו.
שבעים שנות עצמאות למדינת ישראל, וזו הזדמנות פז לשאת בגאון את חכמת האמת ולפרסמה ברבים. אחרי אלפיים שנים של נפילה ותקומה, ניתן האות לגלות את חכמת הקבלה.
אט-אט הדורות הראשונים בארץ האבות מתחילים לשמוע את המסר שנושאת הקבלה; אין מדובר בעוד שיטה מיסטית או בחזרה בתשובה, אלא בחזרה למקורותיו של העם, במימוש אהבת ישראל. “ואהבת לרעך כמוך”, “ערבות הדדית”, “איש את רעהו יעזורו” – הסיסמאות השחוקות אך האמיתיות הולכות ומחלחלות, ממגרות את ההתנגדות וחושפות בהדרגה תובנה אחר תובנה. פתאום מתגלה מהותה האמיתית של חכמת החיבור שפיתח אברהם אבי האומה לפני אלפי שנים. המורה לנו כיצד לקשור קשרים מעל ההבדלים, ועל כל פשעים לכסות באהבה.
עליות וירידות מאפיינות את הישראליות שלנו. הן סמוכות זו לזו ומעניקות לנו שיעור בכל פעם מחדש. כי אין קימה בלי נפילה, אין עלייה בלי ירידה, אין אור בלי חושך. זיכרוננו ועצמאותנו אחד הם, בבוקר אנו מבכים את בנינו ובערב צוהלים. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ובהרגשת האחד, כשנעבור מחושך לאור גדול, נשיר כולנו במילה אחת בודדה, בלב מלא בהמון תודה, הללויה!

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>