19.04.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

הדרך לפרק ב’

גירושין אינם חורבן העולם וסופו, אפשר לבנות זוגיות חדשה. כל מה שצריך הוא לרצות ולהעז, לחולל שינוי. דומה כי מה שהפך בשנים האחרונות לטרנד, מפרנס לא מעט אנשי מקצוע, שמסייעים לבני הזוג לפתוח בפרק ב’ מאושר בחייהם. קבלו את שוש בראון, מקיבוץ הסוללים, מאמנת אישית (סופרוייזרית) ומגשרת, שפתחה קבוצת תמיכה למי שחווה משבר ולא יודע איך לצאת מהמצב הלא נעים הזה. “הכלים שלי מאפשרים להסתכל על בן הזוג הקודם לא כאויב, זה חשוב בעיקר עבור הילדים. כשאתה לא נוטר, לא מתחשבן ולא שונא, יש לך מקום לקבל ולהכיל”, היא אומרת

מאת: מערכת "כוכב" , 31 באוקטובר 2016

האנשים הבודדים נשארים במרחק החמצה אחת, במרחק ויתור אחד, מהאפשרות להפיג את בדידותם. רבים מתבצרים בספקות, בייאוש, בחששות, בחרדות. רבים אינם מעזים לפתוח חלון לאור, לאוויר, לסיכוי, לשינוי. במקום הזה, כאשר החששות, הספקות והפחדים מהדקים אצבעות על הצוואר ולופתים בעצמה, נמצאת ד”ר שוש בראון, כדי לשחרר את הלפיתה, כדי להחזיר את האוויר, להסדיר את הנשימה. כדי לאפשר גם לאנשים שקשה להם, פרק ב’ בחיים.

זיקקה את התובנות

ד”ר (בחינוך) שושי בראון, מקיבוץ הסוללים, פרשה לאחר 30 שנות הוראה וחינוך, פרישה מוקדמת מהמערכת שאותה היא מכירה לפני ולפנים. “ידע הוא חשוב, אבל חשובה ממנו היא היכולת לחיות חיים ראויים בעולם האמיתי”, היא אומרת לי בראיון שקיימתי איתה ערב החג.

צילום: ארכיון "כוכב"

ד”ר בראון מציינת כי המערכת צריכה לפתח ולהנחיל כישורי חיים, לתת לתלמיד כלים להתמודדות בחיים, כלים שעשויים לזמן לו הצלחה. “מערכת החינוך אמורה לבנות אנשים בטוחים בעצמם, ממצים את הפוטנציאל החבוי בהם. עליה להכין תלמידים לחיים, שבהם לא משיגים דברים בכוח ובאלימות, אלא בחתירה להצלחה, במיצוי יכולות וכישורים, בעבודה קשה, בדבקות במטרה ובחתירה עקבית אליה”, היא אומרת.
ואז, היא זיקקה את התובנות שלה על אודות המערכת, על חולשותיה, כשליה ונקודות התורפה שלה. להכרה כי חלק ניכר מקשיי תלמידים רבים למצות את פוטנציאל הלמידה שלהם, לא נובע מהיעדר יכולת, אלא מאי הצלחת המורים להניע אותם לנצל את היכולות הגלומות בהם.
לפני למעלה מעשור, בתום עבודתה כמורה, החליטה בראון לחשב מסלול מחדש, חשבה על כיוון חדש. היא למדה אימון וגישור בלשכת עורכי הדין בחיפה, והוסמכה כמאמנת אישית וקבוצתית, וכמגשרת. כבר במהלך הלימודים הבינה, כי הכלים והתובנות שרכשה בלימודי הגישור עשויים להתאים למורים ולתלמידים. היא הקימה את “מרכז להעצמת הלומד”, שבו היא מנחה השתלמויות למורים ומעבירה שיעורים פרטיים לשיפור כישורי הלמידה לתלמידים.
מההדים החיוביים, החמים והמחמיאים, של מורים שהשתתפו בתהליכים שהעבירה ד”ר בראון, היא נוכחה לדעת, כי הכלים והטכניקות שהם רכשו סייעו להם לשפר – לא אחת שינוי דרמטי- את יחסיהם עם המשפחה. מורות שהתגרשו אמרו לה, כי הן אזרו אומץ לחפש ולבנות זוגיות חדשה. כי החיים שוב האירו להם פנים.
שוש פתחה קבוצת תמיכה, העצמה והתמודדות לאחר גירושין, או בעקבות שבירת הקשר הזוגי מסיבות אחרות, כגון אובדן. בקבוצה הקטנה, האינטימית, מדברים על השבר, על הטלטלה, על האפשרות והסיכוי לצמוח מתוך ההריסות. “יש חיים אחרי הגירושין”, היא קובעת, כמי שמדברת מתוך ניסיון. אחדות מהנשים שהשתתפו בקבוצה הצליחו לבנות זוגיות חדשה והן מדווחות על ההשפעה העצומה של קבוצת תמיכה, על הכוח שהן שאבו ממנה, על האומץ שאזרו במהלך המפגשים להעז, להכיר.
איך זה מתאים למי שרוצה לפתוח בפרק ב’?
“הרעיון הבסיסי יוצא מהכלים שאני מכירה מאימון וגישור, שאותם יישמתי בתחום החינוך. המטרה: עבודה על שינוי חשיבה ומוטיבציה. על שיפור יכולות. מה שנכון ומתאים לעבודה במערכת החינוך, מתאים ונכון גם למערכת הזוגית. לדבר נכון, להקשיב, להיות גמיש, להתחשב, לוותר על כעסים. כאשר אנחנו עושים זאת, מתגלה לנו עולם שלם. יחסים משופרים מאפשרים בניית יחסים נפלאים במשפחות מורחבות, כאשר בני זוג גרושים מביאים למערכת החדשה את הילדים שלהם. כמאמנת, אני עובדת עם קבוצות שונות, על מנת לעזור להם לקדם אותם למטרה שהציבו לעצמם, ועל מנת לשפר את איכות חייהם. אחת הקבוצות היא בניית קבוצת תמיכה, העצמה והתמודדות בעקבות ניתוק מקשר זוגי. גירושים הוא שבר קשה מלווה בקלחת של רגשות ורצונות סותרים, אובדן בטחון, טלטלה משפחתית וכלכלית. בקבוצה קטנה ודיסקרטית ניתנים כלים להתמודדות עם מגוון רגשות, וראייה חדשה על המערכת הזוגית למינוף צמיחה ושינוי”.
רבים מהמתגרשים חווים את הגירושין כחרבן העולם.
“נכון, ולכן התפקיד שלי כה חשוב. לטעת בהם את האמונה בכוחם וביכולתם לברוא במקום העולם שנחרב, עולם חדש של זוגיות, של אהבה. הקמתי קבוצה נפרדת של שמונה חברות גרושות, ובעשרה מפגשים של שעתיים וחצי בכל אחת מתחולל תהליך מדהים. השיתוף עם נשים במצבן נותן להן כוח ומחזיר את הביטחון העצמי שהתערער או אבד”.

לא גילתה את אמריקה

אנחנו נסחפים לשיחה קולחת על עולם שהשתנה לחלוטין בעשור האחרון וד”ר שושי בראון אומרת, כי הן מי שהגורל קלע אותן למצבן (אלמנות) והן מי שהתגרשו מבחירה, חשות אותה עוצמה של פגיעה. לשאלה האם יש מתכון להצלחה בבניית זוגיות חדשה? היא משיבה מילה אחת, “כן”. לדעתה, המפתח הוא להתגבר על הפחד, לסלק את הספק, לא להיכנע לדעה כי בשוק הפנויים והפנויות יש “רק זבל”, וכי “כל הגברים הם נצלנים”.
שמורה לה זכות ראשונים בקיום סדנאות בתחום החינוך שבהם משולבים גישות, טכניקות וכלים מתחום האימון (קואוצ’ינג) והגישור. בעקבותיה, היא אומרת, נפתחו קבוצות שונות.
בלשון ציורית ניתן לאפיין את שושי בראון, כמי שאף שלא גילתה את אמריקה, היא בהחלט האירה אותה באור אחר. כשהיא מונה, אחד לאחד, את הדברים המונחים בבסיס הבנייה של פרק ב’ מוצלח, הם נשמעים טבעיים, מתבקשים, מובנים מאליהם. ללמוד, לדבר, לגלות גמישות, להכיל, להקשיב, לאהוב. “אהבה”, לדבריה, אינה מתמצה בהיותה רק רגש טהור, אלא בעיקר מעשה. לתת לבן או לבת הזוג את המקום המתאים והנוח להם בזוגיות, להתחשב בצרכים, ברצונות. לתת מרחב. להרגיש בעלי ערך, שווים.
אמרת משפט יפה, “הסיכון הכי גדול הוא להעז”.
“אני מאמינה בזה. לאחר גירושין יש תחושה של חוסר אמון בעצמי. הביטחון העצמי נפגע, הספקות משתלטים. גם אני, כשהתגרשתי, הייתי מלאה בפחדים, אבל הייתי מודעת אליהם. והמודעות, כמו גם הכלים שרכשתי להתמודד, עזרו לי לבנות זוגיות חדשה”.
שושי בראון הביאה אל הקשר הזוגי החדש את חמשת ילדיה. לבן זוגה לחיים בהסוללים יש ארבעה. “אנחנו משפחה מאושרת ברוכת ילדים”, היא אומרת בחיוך. מדבריה ניתן להסיק, כי גם על האושר צריך ואפשר לעבוד. “הכלים שלי מאפשרים להסתכל על בן הזוג הקודם לא כאויב, זה חשוב בעיקר עבור הילדים. כשאתה לא נוטר, לא מתחשבן ולא שונא, יש לך מקום לקבל ולהכיל”, היא אומרת. לאחר שמאזינים לדבריה של ד”ר בראון, אי אפשר להיוותר שווה נפש כלפיהם. התוצאות המוכחות של קבוצות התמיכה שלה מעידות הן על הצורך העצום שקיים בשירות זה, והן על חשיבותן להשבת האמון ביכולת לבנות זוגיות חדשה במקום זו שהסתיימה. ותמיד, יהיו סיבות ונסיבות סיומה אשר יהיו, כואבת וצורבת, ומותירה חלל עמוק בלב ובנשמה.

 

טרנד: תופעה הולכת ומתגברת

הסיבה המרכזית לעליה מתמשכת בכמות הגירושין מאז שנות השבעים, היא השינוי באורח חיי המשפחה והעובדה שלא רק הבעלים הם אלה שמפרנסים, אלא גם הנשים יוצאות לעבודה. כיום, התלות של הנשים אשר נשארו בעבר בבית וגידלו ילדים, בבעליהם שפרנסו אותן, כבר לא קיימת. עצמאות האשה הינה גורם אשר מהווה סיכוי גבוה יותר למחלוקות במשפחה, אשר כבר לא חייה בתבנית ברורה ומוגדרת. המחלוקות גוררות קושי גדול יותר בויתורים ופשרות בין בני הזוג, אשר מובילות בסוף לפירוד.
סטטיסטיקות מלמדות, כי סיבה נוספת היא השיפור באורח החיים הכלכלי אשר מאפשר לבעל להקים משפחה חדשה, ועדיין לשלם מזונות למשפחתו הקודמת, ומצד שני גם לאשה יש יותר יכולת להסתדר גם במקרה של גירושין. מכאן, שבמקרה של חוסר התאמה בין בני זוג, היכולות הכלכליות יכולות להביא את בני הזוג לגירושין.
יצוין כי, בשנים האחרונות, מספר מקרי הגירושין בישראל הוכפל, אבל עדיין סטטיסטיקת הגירושין בארץ נמוכה משמעותית מארצות הברית ואירופה. בארצות הברית, כל נישואין שני מסתיים בגירושין. בעוד בישראל, על פי סטטיסטיקה של גירושין, מדובר ב- 1 מתוך 6 בני זוג. הבדל ניכר זה, מלמד כי החברה הישראלית הינה חברה משפחתית, בה מספר הלידות למשפחה גבוה יותר מארצות אחרות, מספר הלידות מחוץ לנישואים נמוך, וכך גם מספר הגירושין.
בפרסום מחודש מאי 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר בדק את נושא הגירושין בישראל, עולה כי “שיעור גירושין כולל” בישראל נע בין 26% עד 27%, בהשוואה ל-35% גירושין במדינות האיחוד האירופי. עם זאת, מציינים מחברי הדוח, שבעוד באירופה שעור הגירושין עשוי (מסיבות מדידה שונות) להיות מוטה מטה או מעלה, הרי בישראל, מסיבות אחרות, החישוב להערכתם, מוטה במקצת כלפי מטה. קרי, בפועל, גם בארץ אחוז הגירושין מתקרב ל-30%.
מבחינת סטטיסטיקת גירושין, בשנה מתחתנים כ- 40,000 בני זוג בעוד מתגרשים כ- 11,000. מתוך היהודים בלבד, עומד היחס בין נישואין לגירושין על שליש. בתוך שלושים שנים עלה היחס בין נישואין לגירושין פי 3.
תופעה נוספת אשר מוסיפה לכמות הגרושין באוכלוסייה: ירידה משמעותית בכמות הגרושין אשר נישאים בפעם השנייה. בחמש עשרה שנים האחרונות ירד שיעור הנישואין החוזרים בשליש. נתון מעניין הוא, כי הגברים נוטים להינשא בשנית יותר מפי שניים מהנשים. נתונים אלו כוללים אך ורק את הזוגות הנשואים ללא ידועים בציבור, שחיים כזוג ללא נישואין. שיעורם באוכלוסיה עומד של 2% ושיעור הגרושים מבניהם הינו רבע.
אז מהם הגורמים המשפיעים על הסיכוי להתגרש? הסיכוי של בני זוג אשר התגרשו בעבר להתגרש בשנית הינו כפול בהשוואה לבני זוג להם אלו הנישואין הראשונים. נישואין בגיל צעיר הם גם סיבה לעלייה בסיכוי להתגרש, כמו גם עבר של גירושין במשפחה.
ויש גם משתנים נוספים: בני זוג אשר הינם בעלי דירה הסיכוי לגירושין אצלם יורד, ככל הנראה בשל הפחד לאבד רכוש ונכסים יקרי ערך. נשים וגברים בעלות השכלה גבוהה יתגרשו פחות בצורה משמעותית מאשר בני זוג חסרי השכלה אקדמאית. גברים עובדים יתגרשו פחות מאשר גברים ללא עבודה קבועה. הסיבה היא מחויבות הבעלים לתשלום מזונות לילדיהם. גיל האישה בנישואין הינו גורם משמעותי, ככל שהאישה מבוגרת יותר, כך יפחת הסיכוי לגירושין.

גירושין: לא בהכרח מלחמה

בימים אלו מגיע הספר “להתגרש בשלום” שכתב המגשר נדב נישרי, לחנויות הספרים ברשת סטימצקי. חלק משמעותי בספר עוסק בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, אשר נכנס לתוקפו בחודש יולי השנה. בספר פורש נישרי בפני הקורא, תמונה מלאה בנוגע להליכי גירושין שאינם מלחמתיים. הוא משרטט מסלולים אפשריים לגירושין חסכוניים כלכלית ושנעשים במינימום נזקים נפשיים ורגשיים להורים המתגרשים, לילדיהם ולסובבים אותם. לדברי אנשי הוצאה לאור של הספר: “אנו בטוחים שכל מי שנמצא לפני, או במהלך הליך גירושין, ויקרא את הספר, יצליח להשיג את האינטרסים החשובים לו ביותר בהליך הגירושין. וזאת, לא על חשבון הצד השני”. העולם בו עוסק נדב הוא עולם בו לצד כאב גדול הפוקד את בני המשפחה בזמן גירושין, ניתן לייצר פתרונות שמאפשרים לבני המשפחה לעמוד על הרגליים ולצאת בשלום מהגירושין.
הדרייב של נדב לפעול ולהציל משפחות בהליכי גירושין מדהים. מדובר על אדם שעושה ימים כלילות במטרה למנוע סבל מאנשים שנמצאים במשבר הגדול בחייהם. הספר הוא הדרך של נדב לתת את הידע החשוב לכל מי שרק זקוק לו.
אדי גל

צילום: ארכיון "כוכב"

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>