17.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

הזרים עשו את ההבדל

הפועל חיפה חזרה בשבת האחרונה למסלול הניצחונות. חניכיו של המאמן אלי כהן שיצאו למשחק חוץ באשדוד, הוכיחו כי אפשר גם אחרת. מסתבר שכשהקבוצה משחקת עם חמישה שחקנים זרים בהרכב, זה עושה את כל ההבדל. ובשבת מול בית”ר ירושלים? “ניצחון יחזיר את הגאווה ואת הכבוד למועדון”, אומר פרשן הכדורגל אלי לונטל

מאת: מערכת ספורט "כוכב" , 21 בספטמבר 2016

צילום: ארכיון "כוכב"

חמשת השחקנים ששיחקו במשחק מול אשדוד, הראו בעצם את השינוי הגדול שחל אצל האדומים. ראשית, שני הברזילאים, אדילסון וחוליו סזאר, הבקיעו שערים חשובים. כמו כן, הקרואטי פיליפ יאזביץ שמשחק על כנף ימין, הוכיח כי הוא טוב יותר מהישאם כיוואן, שלדעתי מתאים ל-30 דקות, בהן הוא יכול לעשות שמות בהגנת היריב. בל נשכח שכיוואן קיבל בתחילת העונה את ההזדמנויות שלו, אך הוא לא סיפק את הסחורה.

נתן הצגה. פיט פלטהאוזן צילום: ראובן כהן

לא מעט ביקורת כתבתי ואמרתי על מאמן הפועל חיפה, אלי כהן. אבל כשצריך לפרגן ולומר מילה טובה, אני הראשון לעשות זאת. ייאמר לזכותו כי הוא לא חשש להוציא מההרכב את שלומי ארביטמן וגם את הישאם כיואן, שהיו אצלו טאבו בהרכב. גם חנן ממן ישב על הספסל. זה נתן לו אפשריות ומרחב תמרון בחלק השני של המשחק, כך שהמחליפים נכנסו (ממן וארביטמן) הם הביאו את השינוי המיוחל, במיוחד ממן עם בישול שער נהדר לאדילסון. לדעתי, השינוי הגדול מבחינה מקצועית במשחק זה, היה בזכות השחקנים הזרים, במרכז המגרש ובכנפיים, שהצליחו לעצור את אשדוד עוד במרכז המגרש. מנגד, בכל רגע נתון היה לאדומים שחקן חוד מהיר וחופשי, שאפשר היה להפעיל אותו לכיוון שערה של אשדוד.
יש לציין שמהרן לאלה שפתח בהרכב וכבש את שער היתרון, טוב גם במהירות, בהתקפות מעבר ובמתפרצת, כפי שכבש. גם בהחזקת הכדור הוא תורם המון בכך שהוא מאפשר לחבריו להצטרף אליו לחלק הקדמי.
ובגזרת השוער: בשבוע שעבר כתבתי שאם הוא ימשיך ביכולת שהפגין עד כה, הקבוצה תרד ליגה. ואיזו הצגה הוא נתן במשחק מול אשדוד. סוף סוף הצליח פיט פלטהאוזן להראות את יכולתו. הרי כבר אמרתי שאני מעדיף שיקבל גול לחיבורים, אבל יעצור את כל הכדורים שמגיעים לעברו, וזה מה שקרה. הוא השרה ביטחון על ההגנה, הציל שערים בטוחים, גילה יכולת מרשימה, ובהחלט הצליח לעזור לקבוצה להביא את 3 הנקודות.
אני רוצה לציין לטובה גם את לירן סרדל. לא פעם נשאלת השאלה מה אלי כהן מחזיק ממנו ולמה הוא נותן לו כל כך הרבה קרדיט? והתשובה הגיעהדווקא במשחק החוץ. הוא היה מצוין מבחינה הגנתית, הצליח לעצור התקפות יחד עם חבריו לקישור. אבל נקודות האור, סוף סוף ראינו שסרדל מסוגל גם להעמיד את החלוצים עם כדור עומק נהדר מעל ההגנה, כפי ששלח ללאלה, אותו ניצל הסקורר לכיבוש שער היתרון.
וגם: מגיעה מילה טובה לאלי כהן על ניהול המשחק. עם כל הלחצים והרעשים מסביב לקבוצה, הוא הצליח בדרכו לייצב את השורות והקבוצה יצאה נשכרת מכך. גם החילופים שעשה היו במקום, במיוחד של חנן ממן שנכנס טוב למשחק ואף בישל שער בפס חכם לאדילסון.

המאמן אלי כהן צילום: ראובן כהן

המבחן הגדול של כהן ושחקניו יהיה מול בית”ר ירושלים, ביום שבת. נשאלת השאלה: מי ישתלט על מרכז המגרש? אני מציע לאלי כהן, ללחוץ בעיקר את דן איינבינדר, שמניע את הקישור של הצהובים שחורים. דווקא במשחק זה, שבית”ר מכניסה המון כדורים לעברו של איתי שכטר על הרצפה, זה יקל על הגנת חיפה לסכל את הניסיונות הללו. ואם הצפיפות תהיה נכונה, זה גם ימנע את החדירות של עידן ורד לרחבה.
לגבי השיטה וסגנון המשחק: אני בהחלט לא הייתי עושה שינוי, הייתי עולה עם אותו הרכב ובאותו מערך, בתקווה שכולם בריאים, אין פצועים ואין מורחקים. השחקנים המהירים בכנפיים יכולים להביך את הגנת בית”ר, מי שיעיז יותר גם יבקיע.
ועכשיו, כשיש לקבוצה יותר עומק בספסל, הפועל חיפה מאוזנת יותר. ולכן, עם הזרים ישמרו על רמה טובה ואף יתקדמו, אז תהיה לאדומים עונה נהדרת.
כדי שהכל יתחבר יחדיו, המועדון צריך להחזיר גם את הקהל, הרי פוטנציאל יש. עם האדומים באמת רוצים להחזיר חלק גדול מהאוהדים ולהביא כ- 4000/5000 צופים לסמי עופר, זה סוג המשחקים שהיא צריכה לנצח. אני בטוח  שניצחון על בית”ר ירושלים יחזיר את הגאווה ואת הכבוד למועדון, כמו גם את הקהל שימשיך לדחוף את הקבוצה במעלה הטבלה.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>