18.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

היסטרית הקונדנסט

בימים האחרונים נשלחו עשרות הודעות נזעמות לקבוצות ווטסאפ באזור יקנעם ומגידו, בנוגע לתוכנית להקים מכלים לאחסון חומר הקונדנסט באתר חגית. כמו כן, בכמה עמודי פייסבוק שנפתחו במיוחד לצורך העניין. ועכשיו, אחרי שהמועצה האזורית מגידו כבר הגישה עתירה לבג”ץ, עיריית יקנעם הקימה מטה מאבק ובודקת צעדים אופרטיביים למניעת המפגע הסביבתי, וכל האזור כמרקחה. מערכת “כוכב” עושה סדר ומביאה תמונת מצב על מה שמתוכנן לקום פה, היכן עובר הגבול הדק בין דאגה לגיטימית להיסטריה חסרת פרופורציות ועד כמה זה מסוכן. וגם, האם ראש העיר יקנעם, סימון אלפסי, וראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, ישימו בצד את המחלוקת האישית ביניהם, לטובת בריאות הציבור? תנשמו עמוק

מאת: אדי גל , 9 ביוני 2017

דפי הפייסבוק והודעות שנשלחו בקבוצות וואטספ בימים האחרונים, בכמה קבוצות באזור יקנעם ומגידו, מזכירים ערב מלחמה. סכנה גדולה וממשית מרחפת מעל, צווי המילואים נשלחו, המטות הוקמו, החיילים התפרסו בשטח, וכעת ממתינים לבוא האויב האכזר.

צילום: דן גושן

במקרה הזה, האויב הוא לא אחר מאשר חומר הקונדנסט, תוצר לוואי שנוצר עם הפקת הגז הטבעי מהקידוחים בים, שאמור, על פי תוכנית של המדינה, להיות מאוחסן לצורכי חירום ליד אתר חגית של חברת החשמל סמוך לישוב בת שלמה בואכה מחלף אליקים והעיר יקנעם.
תוך פרק זמן קצר, הציבור שכבר מזמן איבד כל אמון בהבטחות המדינה שהכל בסדר ואין כל סכנה ממשית במיזם, התארגן ויצא לקרב: הראשונה להגיב הייתה המועצה האזורית מגידו, שהגישה עתירה בנדון לבית המשפט העליון. אחר כך התעוררה גם העיר יקנעם. התושבים הקימו מטה מאבק, יצרו באז בתוך הקהילה, עד שלבסוף העירייה הצטרפה, נפגשה עם התושבים ואף הודיעה כי היא זו שתנהל את המאבק ותגבש דרכי פעולה.

הקונדנסט הוא חומר מסוכן

אז על מה הצעקה ועד כמה ההיסטריה במקום: ראשית, נשאלת השאלה: מהו החומר הזה שהפך תוך פרק זמן קצר לסכנה הכי גדולה שמרחפת עלינו, אחרי הגרעין האירני? והתשובה, כך ע”פ מומחים לעניין: הקונדנסט הוא תערובת נוזלית של פחמימנים, הנוצרת בזמן הפקת גז טבעי או נפט. הרכב הקונדנסט משתנה ממאגר אחד למשנהו, וכמותו תלויה באופן ישיר בכמות הגז המופקת במאגר. ככלל, המושג קונדנסט מתייחס לתערובות פחמימנים קלות יחסית, בעלות צפיפות נמוכה. לקונדנסט שני שימושים עיקריים: האחד, הוא מהילת נפט כבד או ביטומן, על מנת לאפשר את הובלתו בצנרת. השני, הוא שימוש כחומר גלם לייצור דלקים תקניים בתהליך זיקוק, בדומה לנפט גולמי. בישראל חלק מהקונדנסט המופק ממאגר תמר, משמש כחומר בעירה.

והנה קצת נתונים: שדות הגז של ישראל דלים, באופן יחסי, בקונדנסט. בארץ כבר מטפלים בחומר הזה, שמופק מאתר תמר, שפועל מול אשדוד. מנתונים שפרסם המשרד לתשתיות לאומיות, עולה כי במהלך שנתיים (2014-2015) הופקו כ-750 אלף חביות עם החומר הזה.
החומר טופל באסדה בלב ים, הוזרם בצינורות לאשדוד, שם התבצעה הפרדה נוספת ולבסוף הגיע החומר לבתי הזקוק בעיר הדרומית. באתר לוויתן, הצפוני יותר, שקרוב לאזור העמקים, אמורים לטפל בקונדנסט באסדה עצמה, החל משנת 2019, הרחק מכל אוכלוסייה. החומר מהאתר הזה לא אמור לעבור עוד טיפול בחוף.
במסמך שכתב משרד הבריאות בנוגע לסכנות הקונדנסט, נכתב שהפקת החומר ואחסונו עלולה לחשוף את העובדים והציבור למגוון רחב אל סכנות בריאותיות, כאשר העובדים הם אלה שנמצאים בסכנה גדולה יותר. עם זאת, מצוין בדוח כי: “בישראל הקונדנסט אינו מופיע ברשימת החומרים אשר עבורם נדרש מרחק הפרדה למוקדי אוכלוסייה”. אבל, במסמך משרד הבריאות נקבע מפורשות, תוך התייחסות לנושא אחסון החומר, כי “יש להגדיר מרחקי הפרדה מאזור אחסון הקונדנסט אל מוקדי אוכלוסייה, יש להגדיר הגדרה ראשונית של מרחק שאינו נופל ממרחקי ההפרדה עבור נפט, סולר, מזוט, גז או מוצרי זקוק נפט אחרים. חשוב לבצע סקר סיכונים וסקר סביבתי פרטני לחוות מיכלי קונדנסט, על פיזור מזהמים לסביבה, בין היתר, גם כדי לשפר ולדייק את הגדרת מרחק ההפרדה”. קרי, מבחינת משרד הבריאות, הקונדנסט הוא חומר מסוכן, מסוכן מאוד. על זה אין כלל ויכוח, אבל מסתבר שהוא הרבה יותר מסוכן מיתר החומרים שמזמן הפכו חלק מחיינו, במיוחד במפרץ חיפה: מזות, נפט, סולר וכו’.
דוח המשרד להגנה על הסביבה מציין במפורש, כי הקונדנסט עלול להכיל גם חומרים רעילים נוספים, כגון חומרים אורגנים נדיפים ואף חומרים רדיו אקטיביים. חשיפה לחומרים אלה, עלולה לגרום לסיכונים בריאותיים לטווח קצר וגם לטווח ארוך, כולל פגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית. וכמובן שיש גם סכנה להתפתחות סרטן.
בעתירה שהגישה המועצה האזורית מגידו, היא שואלת: מדוע לא תבוטל החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, לאשר הקמת מיכל גיבוי לאחסון קונדנסט בשעת חירום, באתר חגית? כאשר השאלה היא מדוע לא לבדוק את האופציה להקים גם את מכלי הגיבוי בים?
המועצה דורשת שיינתן צו ביניים, שיאסור על המדינה לקדם את חלופת מכלי החירום בחגית. לטענת המועצה, ששותפה בעתירה עם ועד מושב בת שלמה והעמותה להגנת הסביבה הביוספרית כרמל- מנשה, לא ניתן כלל אישור להקמת מתקן קונדנסט באתר חגית. למרות זאת, נעשו פעולות לקידום הקמתו. בעתירה נטען, כי כל ההליך שהתבצע היה פגום וכי כבר ניתנו בעבר החלטות בג”ץ בנושא אתר חגית.
לאור הפגמים הרבים, דורשים העותרים כי אחסון החירום יעשה בים או בצנרת או במתקנים קיימים, וכי לא ייבנה מתקן חדש. לחילופין, הם דורשים כי הנושא יוחזר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, בכדי שיתנהל הליך לא פגום, כך שההחלטה לא תתקבל במחטף, כמו בפעם האחרונה.

העותרים גם מקווים שאם יערך דיון כזה, הוא יהיה נקי ולא כזה שתוצאותיו ידועות מראש, במיוחד לאור אמירתו של יו”ר המועצה הארצית, אביגדור יצחקי, שהתבטא חד משמעי נגד אחסון בלב ים. “עמדת יו”ר המועצה הארצית נעולה והתבטאויותיו מעידות על היות הדיון לפרוטוקול בלבד”.

העיר יקנעם הצטרפה למאבק

גם בעיר יקנעם הציבור התעורר לאור החשש מהקמת המתקן החדש והקרבה לחומר המסוכן. המטה הוקם בעקבות חשיפה של חבר מועצת העיר יקנעם, יאיר פריימן, שהביא לדיון במועצת העיר ולהחלטה, כי יקנעם עילית תתנגד באופן אקטיבי להקמת מתקן הקונדנסט באתר חגית, באמצעות הגשת בג”ץ ותמיכה של 100,000 שקלים במטה המאבק. “לפני שבועיים הגיע אליי מסמך רשמי מהמשרד להגנת הסביבה, שאומר כי מתקני הקונדסט, שהינו חומר מסוכן ומסרטן, מסוכן מדי להיות במפרץ חיפה. ולכן, ההמלצה היא לשים אותו באתר חגית. פרסמתי מייד את המידע לציבור ונדהמתי לראות שרוב הציבור כלל לא מכיר את זה. כתוצאה מכך, קם מטה מאבק ותושבים רבים מתנדבים להיאבק נגד רוע הגזירה. בנוסף, קראתי לראש העיר בישיבת המועצה להצטרף לבג”ץ”, אמר פריימן.
לטענת אנשי המטה, הנושא עלה לסדר אחרי שהתברר כי המשרד להגנת הסביבה הפיץ מכתב לכל הנוגעים בדבר, כבר בחודש מרץ 2017, ובו הביא את עמדתו כי המתקן מסוכן מדיי לקום במפרץ חיפה. ולכן, הוא צריך להיות באתר חגית, שכביכול רחוק מאזרחים.
לדברי חברי מטה המאבק, מדובר בחומר נדיף ומסרטן, שמקומו לא כאן. “זהו מצב חירום. ההירתמות של תושבי העיר מכל קצותיה למאבק צודק זה, בלתי רגילה. ועל כן, המטה סמוך ובטוח כי המאבק הזה יצליח. אך המאבק לא יכול להישען על הכוח הציבורי לבדו. על הרגולטור שלמעשה הוא זה שהחליט את ההחלטה ההזויה או מי מטעמו, לפעול כנגד ההחלטה הזו באופן מיידי ולהסיר את האיום הקיומי הזה מעל אתר חגית, הסמוך לריכוזי אוכלוסייה גדולים”, אומרים אנשי המטה.
בסופו של דבר נפגשו אנשי המטה עם ראש העיר, סימון אלפסי, ובהמשך גם עם היועצת המשפטית, עו”ד צביה דולב. כמו כן, הוזמן לישיבה עו”ד חיצוני, עו”ד ערן שנדור, שעיסוקו בתחום זה. בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר, הובהר כי הטיפול המשפטי/מקצועי עוסק ויתמקד בשלושה נושאים: הראשון הוא בצנרת, הווה אומר התנגדות לבקשה בעניין העברת הצנרת להולכת קונדנסט באזור התעשייה ביקנעם. השני הוא טיפול בדו”ח המשרד להגנת הסביבה בחיפה, אשר מציע להעביר את הטיפול בקונדנסט לחגית. והשלישי, הצטרפות לבג”צ כעותרים ו/או כמשיבים.
הובהר כי, נושא הבג”צ הוא הקמת מיכל גיבוי לשעת חירום בלבד, דהיינו שהמיכל יהיה בעצם בדרך כלל ריק, למעט בשעת חירום. עו”ד שנדור התבקש לבדוק את עמדתו ולהודיע עליה בימים הקרובים.

סימון אלפסי צילום: ארכיון "כוכב"

במהלך המפגש עם ראש העיר, הוחלט להקים מטה של נציגות הכולל את תושבי יקנעם, תושבים מהמועצה האזורית מגידו, נציגים מהמועצה האזורית מגידו ותושבי בת שלמה. ראש העיר, סימון אלפסי, לקח על עצמו להוביל את המטה שאליו יצורפו נציגים נוספים.
לצד ההליכה לבג”צ, הועלו במפגש מספר דרכים לניהולו הכולל של המאבק. נקבע שתצא דרישה של העירייה למשרדי הממשלה הרלבנטיים, למצוא פתרון חלופי לקונדנסט, שלא באזור מגידו ויקנעם. כמו כן, מטה המאבק יחליט בכל פעם על הצעדים הבאים, כדי למנוע את הקמת המיכל.
ראש העיר יקנעם, סימון אלפסי: “יקנעם ממשיכה את מאבקה כנגד כל דבר שעשוי או עלול לפגוע בתושבי העיר ובתושבי היישובים הסמוכים. וזאת, בהיותנו עיר ירוקה ואזור ביוספרי. אני רואה בחומרה רבה את הניסיון להקמתו של המיכל כאן באזור, על אף שמדובר במרחק של כשלושה קילומטרים מהעיר. עיריית יקנעם התנגדה למהלך הזה ותמשיך להתנגד לו ולהילחם כנגדו, בכל הדרכים שעומדות לרשותנו, בדיוק כפי שנלחמה למען זיקוק גז בים והצליחה. אני קורא לראש מועצת מגידו ולכל ראשי היישובים באזור, לאחד כוחות ולהצטרף אלי לניהול המאבק. יחד נוכל לפעול למען תושבינו ולמען האזור כולו”.
יצוין כי, קריאתו של אלפסי לאיחוד כוחות יצא לאחר שמגידו כבר הגישה עתירה נגד המיזם, ולמעשה פתחה את המאבק. ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי: “המועצה תמשיך להתנגד בעקביות ובנחישות, לכל מהלך ותוכנית שעלולים להפוך את אתר חגית לאזור שעלול לסכן את איכות החיים של תושבי המועצה והאזור כולו”.
ראוי לציין כי, מטה המאבק שהוקם, שם לו למטרה לשתף פעולה עם מטות שכנים כמו מטה המאבק של המועצה האזורית מגידו, מטה זכרון יעקב, ומול יישובים שכנים נוספים דוגמת דליית אל כרמל, עוספייה ופורדיס. עם זאת, קשה לראות שיתוף פעולה בין עיריית יקנעם לבין המועצה האזורית מגידו, לאחר הדם רע שעבר לאחרונה בין שתי הרשויות, לאור תוכניתה של העיר יקנעם לספח שטחים ממגידו, כולל שלושה יישובים. מעניין לראות עד כמה ראשי הרשויות יצליחו לשים בצד את המחלוקת העמוקה ביניהם, לטובת מאבק צודק למען בריאות כל תושבי האזור, שיקבע אולי בסופו של דבר, את הצלחת או כישלון המאבק.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>