16.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

הכל בראש

את עונת 2016/17 של הפועל חיפה בליגת העל אפשר לחלק לשניים: היו דברים טובים בדרך של האדומים, אבל היו גם דברים ממש לא טובים, שהובילו את הקבוצה למאבקים במסגרת הפלייאוף התחתון, והדחה מביכה ברבע גמר גביע המדינה. אז מה לא עובד במועדון האדום? קבלו רמז, המפתחות אצל הנשיא יואב כץ. וגם: מי המצטיין, מי הפתיע ומי אכזב. ובנוסף: למה קבוצת הנוער של המועדון התרסקה? הכתובת היתה על הקיר

מאת: אלי לונטל , 17 במאי 2017

צילום: ארכיון "כוכב"

אפשר לומר הרבה על נשיא הפועל חיפה, יואב כץ, אבל העונה חייבים להודות, כי הוא הכניס את היד עמוק לכיס והגדיל את התקציב משמעותית אל מול העונות האחרונות. ייאמר מייד, לאדומים היה תקציב ראוי שהיה אמור להביא את הקבוצה לפלייאוף העליון, אך בסופו של דבר קרה ההיפך. דבר נוסף וחשוב הוא, ההתנהלות הפיננסית של המועדון, שנותן שקט לכל המערכת. די אם נציץ לעבר קבוצות אחרות ונראה איך הבאלגן חוגג, בכדי להבין שלהפועל חיפה יש תשתית כלכלית טובה.

חייב לשנות חשיבה צילום: ארכיון "כוכב"

אמנם אני לא מתכוון להיכנס לכיסו של הבעלים, אך מה שברור הוא, שהפועל חיפה מנוהלת מבחינה פיננסית טוב יותר מלפחות חמש או שש קבוצות בליגת העל, וזה מדבר בעד עצמו.
יחד עם זאת, צריך לומר את האמת: הקבוצה לא מצליחה לעמוד ביעדים שהיא מציבה לעצמה מידי עונה, לפחות ע”פ אמירותיו בתקשורת של מיסטר כץ, שמכוון לפלייאוף עליון. ולכן, נשאלת השאלה: איך זה שקבוצות דלות תקציב לעומת הפועל חיפה, מצליחות לעשות את זה? לדוגמא: מכבי פתח תקווה ובני סכנין (העונה) שנכנסו לפלייאוף העליון, ובני יהודה שהעפילה לגמר גביע המדינה. כמו כן, הפועל רעננה (בעונה קודם לכן) וקרית שמונה שלמעט העונה מסיימת דרך קבע בפלייאוף העליון.
אז מהן הסיבות למצב הזה? ראשית, הניהול הכללי של מועדון הכדורגל הפועל חיפה, שככל הנראה גורם לכאוס מאחורי הקלעים. כמו כן, נקודת התורפה הגדולה של הפועל חיפה, קבלת ההחלטות של יואב כץ. די אם ניזכר בסוף העונה שעברה, כאשר הקבוצה הצליחה להישאר בליגה במחזור האחרון, למרות המאמן אלי כהן, ולא בגללו. אבל, הנשיא החליט לממש את החוזה החתום לעונה נוספת (מבעוד מועד) עם כהן, שהכין את הקבוצה בטרום העונה והוביל את הקבוצה בסיבוב הראשון עד שפוטר, לאור היכולת הדלה שהציגה הקבוצה תחת הדרכתו.
גם המחליף של כהן, המאמן דני גולן, היה חייב להיות מפוטר לאחר משחק התיקו ברבע גמר גביע המדינה מול הפועל רמת גן, אבל הנשיא שוב הוכיח, כי הוא אוהב לנקוט בפעולות אופרטיביות מאוחר מדי, כי הרי בסופו של דבר כולם יודעים שהוא פיטר את גולן. ועל זה נאמר, מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.
למעשה, החשיבה של יואב כץ היא כישלון קולוסאלי וזה מוכח מדי שנה. עצם העובדה שהוא מתראיין בתחילת כל עונה ומצהיר, כי קבוצתו תיאבק על מקומות 1-6, משמע פלייאוף עליון, למרות שהקבוצה עדיין לא הצליחה להשיג זאת תחת הנהגתו, זה אומר דרשני.
אבל לא רק הבעלים אשם, גם לצוות המקצועי יש חלק לא מבוטל, ולמה אני מתכוון: החשיבה שהמשחק הביתי בגביע יעבור בקלות, תוך כדי ויתור מאסיבי על שחקני הרכב ראשון, בגלל הסמיכות למשחק הדרבי, התנפצה בסופו של דבר לרסיסים. מבחינתי, האדומים היו שווים העונה פלייאוף עליון ולפחות חצי גמר גביע המדינה. אין לי ספק שלו החשיבה היתה רצינית יותר, התוצאות היו בהתאם והיינו רואים הפועל חיפה טובה יותר.
ודבר נוסף, הנשיא יואב כץ אוהב להשהות את החלטותיו. כך הוא נוהג מידי עונה ולכן הקבוצה לא נערכת בזמן לליגה, מאבדת אופציות על שחקנים ומפספסת הזדמנויות לצרף שחקנים איכותיים. לדוגמא: החלוץ אלי אלבז שעבר העונה להפועל כפר סבא, תמורת סכום זעום. אם הנשיא היה מחתים אותו מבעוד מועד על חוזה לכמה שנים ומשאיל אותו (כפי שעושות קבוצות הצמרת) אחר כך לקבוצה מהשרון, הוא יכול היה לקבל חזרה במקרה הטוב מבחינת הפועל חיפה שחקן משופשף, או במקרה אחר, למכור אותו לסתיו שחם שבטוח היה מרוצה ממנו העונה, בסכום ראוי ולא בסכום המצחיק ששולם על החלוץ שגדל בקרית חיים. דוגמא נוספת היא של המגן השמאלי, אורן ביטון, שעבר לקרית שמונה לאחר הסכם בוררות, תמורת סכום זעום, בטח לעומת המחיר ששילמה עליו אלונה ברקת.

השחקן המאכזב: שלומי ארביטמן צילום: ראובן כהן

בראיון רדיופוני שעשיתי עם כץ לפני מספר שבועות, שאלתי אותו למה אי אפשר להיערך מוקדם ככל האפשר לעונה הבאה? למה לא להודיע לשחקנים שלא רוצים אותם שהם משוחררים? למה לא לחשוב יצירתי ולסגור חוזים מוקדם ככל האפשר עם השחקנים שסיימו חוזה העונה? והתשובה שקיבלתי: ניתוק שיחת הטלפון, תוך כדי שידור.
אם כך פני הדברים, רב הנסתר על הגלוי. נכון לעכשיו לא יודעים מי יאמן את הקבוצה, כי ניר קלינגר מעדיף את משרת המנג’ר, למרות שהנשיא רוצה לראות אותו על הקווים. כמו כן, מעמדו של שלומי ארביטמן מעורער ולא ידוע אם ימשיך ללבוש אדום, השוער פיט פלטהוייזן פגוע וכועס מכך שלא נחתם איתו חוזה חדש על פי דרישותיו הכספיות. בנוסף, שחקני בית דוגמת חנן ממן ולירן סרדל סיימו חוזה ועדיין לא חתמו על חוזה חדש. לי אין ספק, שלשניים יוגשו הצעות מקבוצות אחרות (קרית שמונה?) וטוב יעשה הבעלים אם יסגור איתם את החוזים לטווח ארוך. אכן, הרבה מאוד סימני שאלה סביב הקבוצה.
ואם עסקנין בחשיבה יצירתית, למה לחכות לחודש ינואר כדי להכניס שוב את היד לכיס, בכדי לצרף שחקנים שיחזקו את הקבוצה. אם התקציב של האדומים היה בתחילת העונה 14 מיליון שקלים ובינואר הוסיף הבעלים עוד 4 מיליון שקלים, לא עדיף להתחיל את העונה עם 16 מיליון שקלים? הרי ידוע לכל בר דעת כי על מנת להתברג לפלייאוף העליון צריך להגיע לחודש ינואר עם תוצאות טובות ולחזק את הקבוצה בעמדות הנחוצות, כך שתקציב נוסף של 2 מיליון שקלים יכול לסייע במשימה זו, ולזה אני מתכוון שהחשיבה בהפועל חיפה אינה נכונה מבחינה ניהולית.

השחקן המצטיין: חנן ממן צילום: ראובן כהן

כולי תקווה שסוף סוף יפנימו במועדון האדום שצריך להתחיל את העונה כבר בתחילת יוני. לצרף את השחקנים שהקבוצה זקוקה להם, הן בגזרת הרכש המקומי והן בגזרת שחקני הרכש הזרים. כמו כן, שההכנה המקצועית של קלינגר תהיה בהתאם לקבוצה שיש לה יומרות, וככזו שמציבה לעצמה יעדים ומתכוונת לעמוד בהם. לדעתי, אם כל החשיבה של כץ תשתנה, אז הקבוצה תרוויח מכל הכיוונים. התוצאות יהיו טובות יותר, קהל האוהדים יחזור לתמוך בקבוצה וההישגים יגיעו בהתאם.
אי אפשר להתעלם ממה שקרה העונה לקבוצת הנוער של המועדון, שירדה לליגה הלאומית. די אם ניזכר שלפני שתים עשרה שנה הקבוצה זכתה באליפות (בעונתו השניה של כץ כבעלים) תוך תצוגות כדורגל מרהיבות. דומה כי הכתובת היתה על הקיר, אבל אף אחד לא רצה לקרוא מה כתוב שם. זה שקבוצת הנוער הציגה יכולת חלשה לאורך העונה מצביע על עובדה מאוד פשוטה: השנתונים שאיישו את הקבוצה הם חלשים, כך שאין סימן טוב לבאות. ככל הנראה גם השנתונים הנמוכים יותר ימשיכו בדרכם, כך שייקח כמה שנים להחזיר עטרה ליושנה, עד שהקבוצה תחזור לתת את הטון בליגת העל לנוער. וחשוב יותר, לספק לקבוצה הבוגרת שחקנים צעירים ומוכשרים, שלצערי זה לא יקרה בשנים הקרובות.

השחקן המפתיע: דור פרץ צילום: ראובן כהן

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>