26.05.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

סביבה

המאבק להרחקת אסדות הגז | הסיפור המלא

אז מה הפתרון? לוותר על מאגרי הגז? ממש לא!! אף אחד מפעילי המאבק אינו מתנגד להפקת גז טבעי. מתנגדים רק ל"איך" והפתרון שעליו אנו נאבקים הוא אסדה צפה, שהיא הטכנולוגיה החדישה והמתקדמת ביותר, שנהוגה ביותר מ- 95% מהמאגרים בעולם, הפתרון הזה פותר לחלוטין או מפחית משמעותית את כל הבעיות שנוצרות עקב האסדה הקרובה

מאת: ניר אהרוני , 10 במאי 2018

“אם אתה רוצה לעשות מעשה רע – עטוף אותו בסיפור משעמם”.
המשפט הזה קולע מאד בסיפור של “המאבק להרחקת אסדות הגז”… עד שמסיימים להגיד את כותרת נושא המאבק – אנשים כבר איבדו קשב.

צילום: ארכיון "כוכב"

אבל זה חשוב שכל אחד ואחת במדינה הזו יכיר את המאבק הזה. כי שום דבר לא יהיה פה אותו דבר אם התכנית הזו תצא לפועל. כולנו יודעים שנמצאו אוצרות של שדות גז במעמקי הים מול חופי ישראל. כולנו גם שמענו על מתווה הגז והבנו שהטייקונים הולכים לגזור פה קופון שמן – ואנחנו לא נרוויח כמעט כלום. מילא… אבל בסיפור שיסופר פה – יש הרבה יותר מזה! בסיפור הזה – הטייקונים גוזרים קופון על חשבון הבריאות שלנו, מסכנים את האוויר שאנו נושמים, את המים שאנחנו שותים, ואת הים והחופים שלנו. אז בואו נעשה סדר: 95% מאסדות הגז הימיות בעולם רחוקות מהחופים – צפות על פי באר, מה שממזער את הסיכון לאדם ולסביבה.
ואילו בישראל: 2014 – התקבל באופן תמוה חוק תמ”א 37/ח. זוהי תכנית מתאר ארצית שמפרטת כיצד והיכן יטופל הגז ממאגרי הגז.
התכנית הזו מאפשרת הקמה של עד 32 אסדות בקרבה לחוף לאורך חופי ישראל. מהי אסדה? מפעל פטרוכימי שתפקידו לטפל בגז שמופק מהמאגר התת ימי. האסדה הראשונה עומדת לקום מול חוף דור, במרחק של 9 ק”מ ולטפל בגז ממאגר לוויתן. ופה מתחיל הסיפור. האסדה הזו הולכת לזהם את האוויר בסדרי גודל שאי אפשר לדמיין. זיהום אוויר שיתפרש מחיפה ועד נתניה. אסדת תמר – שפועלת כבר מ 2013 ונמצאת במרחק של 23 ק”מ מהחוף מזהמת בין פי 20 לפי 40 מבז״ן בחיפה- אחד המפעלים המזהמים ביותר בארץ (נתוני 2016). אסדת תמר לבדה, מזהמת יותר מסך כל המפעלים המזהמים בארץ גם יחד כולל תחנות הכח…
אסדת לוויתן תהיה פי 2 יותר קרובה לחוף, ועם הספק של פי 2 מאסדת תמר (מי טוב בחשבון?)
זיהום אוויר זה משעמם. כי אנחנו חיינו אפופים זיהום אוויר. אבל זיהום אוויר הורג (2200 בני אדם בישראל בשנה נכון להיום. יותר מתאונות דרכים. יותר ממלחמות ופיגועים) הורג לאט וביסורים. מכירים את סטסיסטיקת חולי הסרטן באזור מפרץ חיפה? 15% יותר תחלואת סרטן מבכל אזור אחר בארץ! באזורים שלמים סביב מפרץ חיפה והקריות התושבים מעידים שאי אפשר לפתוח חלון.
סכנה מספר 2: בנוזל שנשאב מבאר הגז, מזקקים חומר נלווה –שנקרא “קונדנסט”. זהו סוג של דלק, אבל הוא הרבה יותר רשע מדלק – הוא הרבה יותר דליק ונדיף, ומורכב מחומרים שהם מסרטנים וודאים. הקונדנסט יוזרם בצנרת שתוטמן בקרקע בתוואי ארוך עד למפעלי בז”ן, והעודפים יאחוסנו באתר חגית שנמצא בחוף הכרמל. תוואי צנרת הקונדנסט עובר דרך ומעל מאגרי מי תהום, ובתוך אזורי מגן של קידוחי מי שתייה פעילים, וכל זאת בניגוד לתקנות בריאות העם- שהן חוק, האוסר העברת חומרים מסוכנים בתוך אזורי מגן של קידוחי מי שתייה. האזור, עפ”י הגדרות של המדינה עצמה, הינו אזור רגיש מאוד מבחינה הידרוגיאולוגית, ומשמעות הדבר היא שכל תקלת שפך מהצנרת הזו עלול לזהם את כל אקוות החוף…
את הקונדנסט שייוצר באסדה הבאה – שתוקם מול חוף בית ינאי – יאחסנו במט”ש מר”ץ שנמצא במזרח עמק חפר (ליד קיבוץ המעפיל).
הסכנה שבאיחסון קונדנסט בקרב אוכלוסיה – ברורה. בשגרה- מיכלים כאלו והצנרת המובילה אליהם, עלולים לדלוף חומר בלתי נראה בעין בלתי מזויינת, חומר מסרטן ומסוכן. בחירום- כל תאונה, טיל שיצליח להגיע אל מיכל קונדנסט רעידת אדמה שתסדוק את צינור הקונדנסט – יסתיים בקטסטרופה שאין לדמיין.
זאת ועוד – השטחים שהוקצו באותה תמ”א 37/ח לטובת מיכלי האחסון של הקונדנסט, הן בחוף כרמל והן בעמק חפר הם כה גדולים – שאין להסבירם אלא בתכנית להקמת מפעלים פטרוכימיים נוספים בשני אזורים אלה.
ובואו נדבר רגע על סכנה של תאונה על האסדה.
אנחנו ישראלים, וישראלים תמיד מאמינים ש”יהיה בסדר” עד שמשהו קורה וזה ממש לא בסדר. תאונת שפך קונסנסט – תחריב את הים וחופי ישראל לעד! שפך של קונדנסט מאסדת לוויתן יגיע לחוף בתוך 12 עד 24 שעות, ויחריב את כ-ל החופים מנתניה ועד לבנון. שפך דומה מאסדת תמר- יחריב את כל רצועת החוף הישראלית, מעזה ועד לבנון. במקרה של שפך כזה, כניסה למים, ואף צעידה על החוף, יהיו בבחינת סכנת חיים. קונדנסט, להבדיל מדלק או נפט שצפים על פני המים, שוקע ומתערבב במים באופן שלא מאפשר איסוף שלו. כשהתערובת הזו מגיעה לחופים ואל אורגניזמים כמו צמחיה ובעלי חיים ימיים- היא נספגת בהם. כשהחומר הזה מגיע לחוף, הוא בלתי נראה, מה שגורם לאיסוף שלו להיות בלתי אפשרי. כך, הזיהום יישאר על החופים לעד. הים התיכון – כמו נחל הקישון – יהיה אסור לרחצה.
אך יותר מזה – קונדנסט בים יגרום להשבתה של מתקני ההתפלה. היום 70% ממי השתיה של ישראל הם מים מותפלים – כמובן שההשלכה הברורה של תאונת שפך היא מצוקת מים.
ותסריט כזה של תאונה איננו דמיוני כלל: נובל אנרג’י, הזכיינית של מאגר לוויתן ותמר, היא שיאנית תקלות השפך בקולורדו, עם רקורד מפוקפק של תקלת שפך בכל 5 ימים בממוצע בקולורדו בלבד (70 תקלות בשנה).

צילום: ארכיון "כוכב"

סכנה מספר 3: מי התוצר. מה זה מי תוצר? – מה שנשאר אחרי הזיקוק של הגז והקונדנסט. מכילים חומרים מסוכנים ומתכות כבדות כמו כספית, ארסן, עופרת ועוד).
מה עושים עם מה שנשאר? – שופכים לים!
אסדת לוויתן קיבלה היתר לשפוך בכל יום 800 קו”ב של מי תוצר- לים! וזאת במרחק של 9 ק”מ בלבד מנקודת היניקה של מתקני ההתפלה בחדרה.
האם מתקני ההתפלה יודעים לטפל ולסנן את המתכנות הכבדות מהמים? – מומחי התפלה ששוחחנו עימם טוענים שממש לא. ובפניות אל הגורמים הרשמיים בשאלות האלו – לא התקבלו תשובות. כנראה, שאם התשובה היתה “כן” בטוח ומבוסס – הם היו מזמן כבר מרגיעים את כל המודאגים.

הפתרון הנכון – אסדה צפה

אז מה הפתרון? לוותר על מאגרי הגז?
ממש לא!! אף אחד מפעילי המאבק אינו מתנגד להפקת גז טבעי. מתנגדים רק ל”איך”.
והפתרון שעליו אנו נאבקים הוא אסדה צפה, שתמוקם מעל באר הקידוח של המאגר, ובמקרה של לוויתן- במרחק בטוח של 120 ק”מ מהחוף. אסדה צפה היא הטכנולוגיה החדישה והמתקדמת ביותר, שנהוגה ביותר מ- 95% מהמאגרים בעולם (ה 5% הנותרים הם שרידים מהעבר).
הפתרון הזה פותר לחלוטין או מפחית משמעותית את כל הבעיות שנוצרות עקב האסדה הקרובה: זיהום האוויר- יקטן משמעותית בגלל שלא יהיה צורך בהכנסת חומר נוגד קפיאה מזהם מאוד לגז הגולמי, ובנוסף הזיהום (המופחת) יתרחש במרחק רב מהחוף ומהתושבים.
איחסון הקונדנסט – יעשה על האסדה בלבד (וצרכני הקונסנסט יגיעו לרוכשו ויובילו אותו באוניות לאזורי התעשיה), מה שיפתור לחלוטין את כל הבעיות מאחסון החומר הרעיל הזה בקרבת התושבים.
צנרת הקונדנסט- לא תהיה קיימת, וכך לא תעבור בתוך מאגרי מי תהום ומעל קידוחי מי שתייה, מה שיפתור לחלוטין את סכנת הרעלת מי התהום ואקוות החוף. במקרה של תאונת שפך – המרחק מהחופים גדול יותר, ומאפשר יותר זמן תגובה וטיפול בשפך שלא יגיע עד לחופים ומי התוצר – לא ישפכו חזרה לים אלא יוחזרו לתוך המאגר. נקודה נוספת- הסיכוי הסטטיסטי לתקלת שפך באסדות צפות קטן פי 2.5 מהסיכוי לתקלה באסדה קבועה.
ודבר נוסף- אסדה צפה מאפשרת ניצול מוצלח יותר של הגז הגולמי במאגר ממה שמתאפשר באמצעות אסדה בקרבת החוף. למעשה, התכנית שאנו נלחמים בה תגרום להשארת 20% מהמאגר בתוך בטן האדמה ללא יכולת לנצלו. 20% ממאגר לוויתן שווה לכל הכמות במאגרי כריש ותנין ביחד. כל זה גז גולמי שיישאר בבטן האדמה ולא ניתן יהיה לנצלו.
אז למה הפתרון הזה לא נבחר? – אתם שואלים את עצמכם. הצידוק היחיד שאתם מעלים בדעתכם הוא שזה בטח הרבה יותר יקר.
טעות. עלותו של הפתרון הזה היא כמחצית מפתרון של אסדה קבועה. אז נשארנו עם שאלת מליון (כנראה מליוני) הדולר – למה? – שאלה שלא נעסוק בה כאן.
אגב בגלל פשטותו ועלותו הנמוכה של פתרון האסדה הצפה, חברת אנרג’יאן – הזכיינת של מאגרי כריש ותנין – בחרה בו. (ומשרד האנרגיה כמובן מתגאה- ובצדק- בבחירת הפתרון החדשני ביותר והידידותי ביותר לסביבה).

הפוליגון הדרומי – עמק חפר ונתניה

ובכל זאת – אנחנו עמק חפר. איך המאבק נוגע לנו? כמובן שהוא נוגע כמו שהוא נוגע לכל אדם במדינה הזו. אך יש גם סכנה קונקרטית וספיציפית יותר לאזורנו. אנחנו הבאים בתור.
ראו בתמונת המפה מתוך התמ”א – הריבוע הימי הדרומי (נקרא הפוליגון הדרומי) זה השטח הימי (בגודל העיר ת”א בערך) מול חופי עמק חפר ונתניה שמוקצה לאסדות עבור המאגרים הבאים שימצאו.

ואם עד כה היתה שאננות לגבי האסדה הבאה אז כדאי להתעורר. כי הבאים בתור – זה ממש תכף.
בהודעה שהוציא משרד האנרגיה ב-10.4 (אפשר למצוא באתר של המשרד) פורסם – “משרד האנרגיה העניק רישיון חיפוש גז טבעי ונפט במים הכלכליים של ישראל לקונסורציום חברות הודיות”.
כמו כן – יוני ספיר – מייסד ארגון “שומרי הבית”, שפגש את השר שטייניץ בשבוע שעבר (לאחר 7 הפגנות מול ביתו בדרישה שיפגש עם נציגי המאבק), מספר שהשר שטייניץ שיתף אותו בכך שכבר מתכננים את אסדות 4-6 כי ישנה כמעט ודאות למציאת מאגר גז גדול נוסף ע”פ סקרי מומחים שהתקבלו במשרד.

התקוה שלנו היא אתם

מועצת עמק חפר הכריזה בפברואר האחרון על תמיכתה במאבק זה.
אך אנחנו, הציבור, אחראים לצקת משמעות להכרזה הזו. רק לחץ ציבורי אינסטיבי ומסיבי – יערער את מקבלי ההחלטות ויביא להצלחת המאבק.
המאבק הציבורי עובר כנחשול ברחבי הארץ, מונע מעוצמת המאמינים בזכותנו הבסיסית לקיום בביטחון ובריאות במדינתנו, מדינת העם. עוצמת התשוקה לאהבת הטבע החוף והים הקסומים עליהם נשמור ונשמר מפני החרבתם.
פעילים, ילדים, בני-נוער, מבוגרים,  העושים ימים כלילות בהתנדבות, ביצירתיות ובתקציבים דלים. ועכשיו גם עמק חפר מתעוררת.
ביום שני 30/4 התקיימה פגישת פעילי עמק חפר במאבק שבה נקבעה תכנית עבודה בשטח לגיוס תושבים למאבק.
נציג מליאת המועצה והנהלת המועצה, שנמנה בין הפעילים – חיזקי סיבק – הבטיח גם לרתום את המועצה לשיתופי פעולה עם מועצות וערים אחרות וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות.

עוד כתבות בתחום סביבה

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>