18.07.19

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

המסע של אבי גבאי

בשקט בשקט, מתחת לרדאר ולעמודי החדשות בתקשורת הישראלית, פתח אבי גבאי, השר לאיכות הסביבה לשעבר, במסע ארוך שבסופו הוא מקווה לכבוש את ראשות מפלגת העבודה, בשלב הראשון. ולאחר מכן, את ראשות הממשלה. ולכן, גבאי עובר מבית לבית ומציג משנה סדורה ודרך שאמורה לשנות את סדרי הממשלה בישראל. בשבוע שעבר התקבצו כמה עשרות תושבים מהעמק במועדון הנוער במושב בית שערים, שלמרות הקור בחוץ והשעה המאוחרת, ביקשו לשמוע מה יש לו לומר. גם אדי גל היה במפגש וחזר עם תחושות מעורבות

מאת: אדי גל , 3 במרץ 2017

“גם מסע בן אלף מייל, מתחיל בצעד אחד”, אמר לפני המון שנים חכם סיני ושמו מאו, אז מנהיג המדינה הגדולה ביותר בעולם. ומאז, עברו הרבה מים בנהר הארוך בעולם, היאנגצה בסין (גם בקישון שלנו) אבל האמרה עדיין נכונה. ואילו בחודשים האחרונים, החל עוד איש אחד מסע ארוך, שבסופו, אם יוכתר בהצלחה, יגיע למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. והדגש הוא כמובן על המילה אם.

צילום: ארכיון "כוכב"

בשבוע שעבר, במסגרת המסע הארוך הזה, הגיע המועמד גם לעמק יזרעאל, למושב בית שערים, למועדון הנוער במקום, שם התקבצו כמה עשרות תושבים מהאזור בכדי לשמוע מה יש לו לומר. נא להכיר: אבי גבאי, אקס פקיד בכיר במשרד האוצר, אקס מנכ”ל חברת בזק, אקס אחד מבעלי השכר הגבוהים במשק, אקס ממקימי “כולנו” בראשות השר משה כחלון, אקס השר להגנת הסביבה וכיום אזרח מודאג, חבר חדש במפלגת העבודה ומתמודד על תפקיד יו”ר המפלגה.

 

תחילה הצטרפה המשפחה

כזכור, גבאי נחשף בראיון מוצלח מאוד לאילנה דיין, לציבור רחב שדי התרשם ממנו באותו ראיון. יחד עם זאת, רבים הרימו גבה לאחר שהשר לשעבר הצטרף מיד לאחר מכן למפלגת העבודה, לא בדיוק להיט כיום בשוק הסקרים, לא בדיוק פלטפורמה שמצליחה למשוך המונים בשנים האחרונות ובבחירות האחרונות. ומה שהיא קיבלה לפני שנתיים עוד נחשב טוב, לעומת מה שצופים לה הסקרים בבחירות הקרובות. ולמרות זאת, גבאי נחת בעבודה, הפשיל שרוולים והתחיל לעבוד. הוא חורש את הארץ, מופיע בפני כל פורום שמעוניין לשמוע אותו ומצרף חברים חדשים לתנועה החדשה שבה הוא נמצא.
תחילה צירף את בני משפחתו, שלדבריו ממש לא התלהבו מהאכסניה החדשה. לאחר מכן הצטרפו עוד חברים וכך הלאה. גבאי כבר מתגאה שהצליח למשוך מאות ליכודניקים לחצות את הקווים ולהצטרף לעבודה. עד כמה המצטרפים החדשים ישפיעו על הבחירות במפלגת העבודה ובבחירות לכנסת, ימים יגידו. אבל בינתיים, גבאי חורש את המדינה ומנסה למכור את עצמו כמנהיג הבא של ישראל.
למועדון הנוער בבית שערים הגיעו כמה עשרות תושבים מהעמק, רובם גברים, אבל היו גם נשים בקהל. גם אני הייתי שם וישבתי לצדם של אנשים בגילאי 50 וצפונה, חלקם חקלאים מהאזור. זה היה ערב קר מאוד, אך למרות זאת, עשרות יצאו מהבתים החמים שלהם והגיעו למועדון הקטן. בכניסה הוצבה עמדה קפה והיו גם כמה וופלים, אווירה של פעם, צניעות ודרך ארץ. בלי כל ניסיון לגימיקים או תעלולים, בלי ציוצים ובלי מוסיקת רקע.
כאמור, גבאי הצטרף למפלגת העבודה בסוף חודש דצמבר בשנה שעברה, אז כתב בדף הפייסבוק שלו מדוע הוא החליט לעשות זאת. “הצטרפתי כדי להחזיר את המדינה למסלול, אני צריך אתכם שם איתי. אני יודע שהמפלגה רחוקה מימי השיא שלה, אבל זה בדיוק האתגר, לסייע ולחזק את המפלגה היחידה שהיא לטעמי אלטרנטיבה שלטונית אמיתית ולא סינתטית, לשלטון נתניהו. זה גם בדיוק היתרון של מי שכבר שכחה מה זה להיות מפלגת שלטון”.

צילום: ארכיון "כוכב"

ראוי לציין כי, גבאי שהיה חבר מפלגת כולנו, התפטר בסוף חודש מאי בשנה שעברה מהממשלה, בין היתר בעקבות פיטוריו של משה יעלון מתפקיד שר הביטחון, ומינויו של אביגדור ליברמן למחליפו. הוא תיאר את המהלך כצפרדע שכבר לא יכול היה לבלוע. כמו כן, מתח ביקורת חריפה על מתווה הגז, שהיה היחיד מבין שרי הממשלה להתנגד לו.

 

המפלגה נמצאת בצניחה

במועדון הנוער בבית שערים, גבאי חזר על עמדותיו ועל מה גרם לו להתחבר למפלגת העבודה. לדבריו, הוא הגיע למסקנה החד משמעית, כי הקמת מפלגה חדשה, פעם נוספת, היא מתכון להמשך שלטונו של נתניהו. “אנחנו, בכולנו, העברנו חמישה מנדטים מהמרכז לגוש של ביבי. אני לא אעשה זאת פעם נוספת”, אמר לקהל שלא הרפה, ושאל: למה מפלגת העבודה עם המנגנון המסואב שלה? גבאי: “אלפים שאלו אותי את השאלה הזו. למה להצטרף לעבודה, שהייתה פעם מפלגה גדולה ובשנים האחרונות נמצאת בצניחה. התשובה היא חד משמעית, כיוון שאסור להקים מפלגה חדשה. אחרת לא נשנה דבר. וחוץ מזה, מדברים על המנגנון של העבודה ומה יעשו לי. בפועל, את היו”ר בוחרים 57 אלף חברי עבודה, לא המנגנון בוחר. עד כמה אפשר לשלוט בגוף בוחר כזה גדול? בסופו של דבר כל אחד יצביע למי שהוא רוצה. גם אלה שאני הבאתי למפלגה, יצביעו עבור מי שהם רוצים. ומי שיבחר תהיה לו לגיטימציה לשנות את פני המפלגה”.
גבאי ציין כי הוא מנהל מגעים עם דמויות מפתח במשק ובחברה, גם אנשי ביטחון שמוכנים להצטרף לעבודה במידה והוא יעמוד בראשה. “מחפשי ג’ובים” הגיב מישהו מהקהל, אבל גבאי ציין כי רובם אנשים שיושבים במשרות מפתח ועבורם הצטרפות לעבודה תהווה פגיעה במעמדם. “אני מדבר עם מנהלת גוף חינוכי מאוד משמעותי. היא מוכנה לקפוץ ולהצטרף, אבל רוצה לקפוץ מסוס לסוס ולא מסוס לעגלה”. לדבריו, העבודה היא לא אכסניה כזו מוצלחת בתקופה האחרונה, אבל יש בשורה בכך ששני אלופים, יום טוב סמיה ועמירם לוין, הצטרפו. לשאלת הקהל, בוגי יעלון לא יצטרף ולא משנה מה, כי הוא רואה בעבודה שמאל.
גבאי עצמו טוען, כי ההגדרות הישנות בין שמאל לימין אבדו מהעולם ואין להם משמעות. לדבריו, הוא ימין בנושא ביטחון. כמו כן, הוא מציין כי רוב אזרחי המדינה נמצאים במרכז מבחינה פוליטית ותומכים בפתרון שתי מדינות לשני העמים. בנוסף, המילה סוציאליזם קצת זרה לו, הוא מאמין ביוזמה חופשית וטוען שהמדינה לא מנוהלת כמו שצריך. “יותר מדי בירוקרטיה, יותר מדי חסמים, ומי שהכי נפגע אלה החלשים”, הוא אומר.
גבאי הציג לקהל תוכנית מסודרת להורדת יוקר המחיה והקטנת ההוצאות של משפחה ממוצעת. “הממשלה היא שאחראית ליוקר המחיה. היא מאשימה את היצרנים כי זה נוח לה והיא לא רוצה לשנות דבר. היא לא רוצה לעסוק בעצמה. הנה דוגמה קטנה: בארץ יש 256 רשויות מקומיות. במדינה בגודל דומה, דנמרק, היו גם כן מספר דומה של רשויות, עד שעשו רפורמה ונשארו 70 רשויות. זה מה שצריך גם כאן. אתם יודעים כמה כסף זה יחסוך? מבלי לפגוע כהוא זה בשירות. למה רמת השרון צריכה להיות רשות עצמאית ולא שכונה בתל אביב? למה צריך לבנות שני בתי ספר במרחק קצר ושניהם חצי ריקים כי כל אחד שייך לרשות אחרת? זה יחסוך סכומי עתק למשק. אבל פוליטיקאים לא רוצים שינויים כאלה, לא נוגעים בזה. הצטרפתי לכחלון לקדם את הנושאים האלה, אבל בפועל זה לא קרה”.

צילום: ארכיון "כוכב"

גבאי אומר כי מבלי לשפר את המצב הכלכלי ולהוריד את יוקר המחיה, גם אין ציונות, כי היום מי שרוצה לעלות מצפה לחיות במדינה מתוקנת, בלי עיוותים כאלה. “הנה מה שקורה בארה”ב, עם הפגיעה בבתי הקברות היהודים. אולי גם יעלו לארץ בעקבות זה כמה מאות, או כמה אלפים. אבל הציונות היום אחרת, זה לא תקופת חומה ומגדל. היום רוצים לגור במדינה עם יוקר מחיה סביר, עם שירותים טובים. בזה צריך לעסוק ולא בבניית אלון מורה מספר 17. זו הציונות היום”.

 

מאמין שימשוך קולות

הקהל מקשיב לדבריו שבסך הכל נשמעים הגיוניים. אבל, מסקרן אותם לדעת איך הוא יקדם את הנושאים האלה, שכולם מדברים עליהם, אבל איש לא ממש עושה אותם. אולי אתה נאיבי, אמר אחד המשתתפים.
גבאי, לשעבר בכיר במשרד האוצר ומנכ”ל אחד החברות גדולות במשק, טוען שהוא ממש לא כזה. הוא מציין כי הוא מכיר את המצב, מכיר את הנפשות הפועלות וגם יודע איך לקדם תוכנית. “אני מאמין בשיחה בגובה העיניים, לא בעימות. תשים את האגו בצד, תדבר עם אנשים ותצליח. בממשלה הצלחתי לקדם נושאים שהיו תקועים שנים, כי לא חשבתי פוליטיקה. לא חשבתי שאני חייב את הקרדיט. תן לכל אחד את הקרדיט שלו ודברים יתקדמו. צריך לעבוד בחכמה, זה אפשרי. אף אחד פה לא עסוק בתוכניות לעתיד, כי זה לא יוצר כותרת או ציוץ. מי מביט כמה שנים קדימה? אבל אפשר לשנות דברים, לקדם רפורמות. אם אבחר, אני לא אקים וועדה חדשה שתבחן את הדברים, כי הקמת וועדה זו דרך בטוחה לקבור כל נושא, למרות שהקמת וועדה זו דרך לתפוס כותרות, כמו: כותרת כשחושבים על הוועדה, כותרת שמחליטים להקים, כותרת כאשר ממנים חברים, כותרת כשיש דיונים, כותרת כשמתגבשות מסקנות, כותרת כשיש מסקנות, ומה מכל זה מתגשם? כלום. אבל השר זכה בכמה וכמה כותרות, אני לא אפעל בדרך הזו”.
גבאי טען כי מפלגת העבודה צריכה להניף גם את הדגל החברתי וגם את הדגל המדיני, שיש קשר בין שניהם. הוא, כמו הרוב במועדון הנוער, חושש מההקצנה, מהגזענות, ממציאת שעירים לעזאזל, כדי להסביר את כישלונות הממשלה. “ביבי מפחיד כדי לשלוט וזה לצערי עובד. בסופו של דבר, ראש הממשלה קובע את סדר היום ואפשר לקבוע שיח אחר, בלי שנאה. גם לפיד התחיל עם שיח של שנאה כלפי חרדים”.
גבאי מאמין כי הוא יכול למשוך קולות הן מהליכוד, הן מלפיד והן מכחלון. לדבריו, ברגע הנכון, הוא גם ידע להקים קואליציה עם החרדים. כאשר הקהל השיב על זה ב”אוי וואוי”, גבאי השיב כי: “אפשר להגיע להבנות עם הדתיים בנושאים המהותיים באמת, מבלי לנהל מולם מלחמות אבודות מראש”.
במשך שעה ארוכה ענה גבאי לשאלות הקהל, וכאשר נפרד, עלה לבמה אחד מעוזריו וביקש שכמה שיותר אנשים יתפקדו לעבודה ויתמכו במועמד החדש. בסוף צריך גם משהו תכל’ס. אבל, התנפלות על העוזר לא הייתה, התעניינות בהחלט כן.
ראוי לציין כי, גבאי הוא איש רציני, עם רקורד עשייה מוכח, איש שיודע לנהל מערכות גדולות ובשורה התחתונה המדינה היא גם כן מערכת אחת גדולה. השאלה שנשאלת היא: האם בעולם של ציוצים וחדשות מזויפות, מסרים מיידים ופוזה נכונה במקום הנכון, הוא התשובה לכל תחלואיה של החברה הישראלית? כמו כן, האם הוא יצליח לעמוד מול הטוקבקיסטים והפוליטיקאים שכל מהותם הוא ציוץ אחד גדול? זו כבר שאלה אחרת, שלאיש אין תשובה. ימים יגידו.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>