14.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

העולם האמיתי נמצא מחוץ לגדרות ולשערים

מאת: הדר פרנקו גלאור, ד"ר לקרימינולוגיה פמיניסטית , 23 באוגוסט 2017

צילום: מערכת "כוכב"

בתי הספר המודרניים התפתחו במקביל למהפכה התעשייתית לפני כ-150 שנה ויש הטוענים כי העובדה שמערכת מוסדית זו הצליחה לשרוד תהפוכות היסטוריות וחברתיות כה רבות, מלמדת על הצלחתה. אבל העובדה שבתי הספר נצרבו בתודעה האנושית כה חזק אינה מרמזת לדעתי דווקא על מסקנה זו, אפילו להיפך. נראה כי התרגלנו לנוכחות של בתי הספר בנוף הציבורי עד כי קשה לנו לדמיין עולם אחר. גם אצלנו בבית, למרות שבחרנו לגדל את ילדנו בחינוך ביתי, השיח והחשיבה החינוכית הם מול ו/או דרך נקודת המבט הבית ספרית. הנחת המוצא של מערכת החינוך ושל מרבית הציבור היא כי למידה יכולה וצריכה להתקיים במסגרת מרחב בית ספרי או במרחב המדמה בית ספר.

צילום: אילוסטרציה

לשמחתי, יש רבים שחושבים אחרת, לדוגמא ג’ון הולט, אחד מהחוקרים הבולטים בתחום החינוך. לטענתו “בתי ספר מניחים שילדים לא מעוניינים בלמידה והם לא טובים בזה, שהם לא ילמדו אלא אם כן יכריחו אותם, שהם לא יכולים ללמוד אלא אם כן יראו להם איך, ושהדרך לגרום להם ללמוד היא בחלוקת החומר לרצף של מטלות זעירות שיש להתמחות בהם אחד אחד. וכשהשיטה הזאת לא עובדת, בתי הספר מניחים שמשהו לא בסדר בילדים – משהו שהם צרכים לאבחן ולטפל בו”.
הולט, ובדומה לו חוקרים ואנשי חינוך רבים בכל רחבי העולם ובישראל, מנסים כבר שנים למצוא פתרון לבעיות מערכת החינוך המודרנית. בעיות אלו באות לידי ביטוי בעלייה ניכרת במקרי האלימות על מגוון סוגיה בבתי הספר (מילולית, פיזית ומינית), בעליה במספר התלמידים אשר מוגדרים כבעלי הפרעות קשב וריכוז וחלקם צורכים ריטלין, בעליה המשמעותית בחוסר שביעות הרצון של הורים ותלמידים ממבנה בית הספר הפיזי, כמו גם משיטות הלימוד הישנות ומחוסר התאמה בין הכישורים הנרכשים במערכת החינוך לבין העולם האמיתי.
העולם האמיתי נמצא מחוץ לגדרות ולשערים הסוגרים על הילדים שעות רבות מדי ביממה והוא כולל קשרים מרובים עם מבוגרים, עסקים ואנשי הקהילה. תפיסת החינוך בקהילה מיושמת במספר בתי ספר ונחשבת לתיאוריה מוכרת שיש ליישמה בתדירות נרחבת על חשבון השעות שמבלים הילדים בישיבה בכיתות. אני לא מחדשת בכתבה זו בהצגת נתונים רדיקלים או יוצאי דופן ולכן מניחה שרוב הקוראים מהנהנים בהסכמה מלאה או חלקית. אמונתי היא כי מהפכת החינוך שהחלה לנגד עיננו תצלח כאשר כלל ההורים יפעלו ויחזירו לידיהם את האחריות לחינוך ילדיהם. כל משפחה בדרכה שלה, בין אם מדובר בוויתור על שירותי מערכת החינוך באופן מלא, באופן חלקי או במעבר ושינוי המערכת המקובעת והמיושנת אל מרחבי לימוד חדשניים.
ובכל זאת, רוב הילדים ייכנסו ב-1 בספטמבר למערכת החינוך ולבתי הספר בדיוק כמו שנה שעברה, אז מה אפשר לעשות חוץ מלהצטרף אלינו לחינוך ביתי? האמת שאפשר לעשות וזו חובתכם המוסרית כהורים לילדיכם ולדורות הבאים. אפשר לפעול מתוך בחירה ולא לעצור עד שבתי הספר שלכם ישנו את אופיים.
———————————
הכותבת היא יועצת מחקר ומרצה בתחומי חינוך, קהילה, חירות וזכויות אדם. אימא בחינוך ביתי.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>