17.08.19

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורסל

הצוללת הצהובה, לאן

זה לא סוד שהנהלת מכבי תל אביב נמצאת בלחץ והיסטריה בעונה וחצי האחרונות, שלאחר הזכייה בגביע אירופה. אז למה שמעון מזרחי לא צריך לשבור את הכלים? מי צריך לשלם את מחיר הכישלון? והאם גל מקל יכול לסחוב את הקבוצה לתארים באירופה? לירן גורן מתגעגע למוטי ארואסטי. כנסו, כנסו

מאת: לירן גורן , 10 בפברואר 2016

לא נלאה אתכם בסיבות שבגינם התפטר האיש החזק במכבי תל אביב, שמעון מזרחי, ממנהלת הליגה. בגדול, טענותיו וטענות מכבי הן שהמנהלת עושה כל שביכולתה לפגוע בצהובים, אם בהצעה לעבור לשני מתאזרחים בעונה הבאה ולאחד בעונה שאחריה, אם בזגזוג של העשור האחרון בין שתי שיטות גמר פלייאוף שלא נהוגות בשום ליגה באירופה ולא ב-נ.ב.א, אם משחק אחד הקובע את זהות האלופה, ובשנים האחרונות בשני משחקים, כשההפרש קובע. בנוסף לכך, ניתוב כספי המנהלת לכיוון קבוצות קטנות יותר, ועוד.
לטעמי, יש הגיון בחיפוש אחר ליגה מאוזנת יותר, לדוגמא: שיטת הדראפט הנהוגה בנ.ב.א וכדומה, אך מצד שני, הניסיון לעשות זאת ע”י הגבלת מכבי ת”א, לא הוכיחה עצמה עד היום.
נכון שקבוצות רבות הצליחו לקחת אליפות ממכבי, אך הן לא הופכות לקבוצות גדולות, אלא חוזרות לגודלן הטבעי, ראה ערך גליל עליון, הפועל חולון ומכבי חיפה (לגבי הפועל ירושלים ימים יגידו).

צילום: באדיבות אתר הספורט “one”

אמנם אחת הסיבות היא אי ההשתתפות התמוהה של האלופות, למעט מכבי, ביורוליג, אך זו אינה הסיבה היחידה, מה גם שההופעות של ירושלים למשל ביורוליג (בעבר) והשנה ביורופקאפ, לא הוכיחו עצמן, בלשון המעטה. למנהלי הקבוצות חסרה תודעה ויכולת של בניית קבוצה מנצחת וחזקה לאורך זמן, אם בניהול כספי נבון, אם בניהול מקצועי קונסיסטנטי ומדויק, ואם בבניית תחושת בית וכדאיות עבור השחקנים לאורך זמן. וכאן הכסף הוא לא העניין הראשון בחשיבותו.
זה גם לא מרגיש כהישג יוצא דופן, או כביר, כשקבוצה לוקחת אליפות במשחק אחד או שניים, שלא כמו גליל עליון של פיני גרשון. זה מרגיש יותר כמו גביע, וכך אין היא נבנית מכך לאורך זמן כקבוצה חזקה ואפקטיבית, המאיימת ומצליחה לאורך זמן, וזאת מסיבות רבות ושונות.
לעומת זאת, אל לשמעון מזרחי לשבור את הכלים, מכבי ת”א חזקה מספיק בכדי לשרוד את השינויים, כבר ראינו ממנה שנתיים חלשות וקאמבק לא מעט פעמים. גם בפעמים שאיבדה את האליפות בארץ, היא עשתה דברים יפים עד אדירים באירופה. ובנוסף, כדאי לו למזרחי להילחם מבפנים, למשל על שיטת הפלייאוף, שהרי יש בהחלט צדק בדבריו, עם כל הכבוד לאלופות הרבות שצצו לפתע. סדרה היא השיטה הצודקת יותר, ונדמה לי שגם היריבות של מכבי יסכימו עם זה.
ומכאן, באופן טבעי אנו ממשיכים עם ההיסטריה של מכבי, שבאה לידי ביטוי גם בתחלופת המאמנים והשחקנים, בשנה וחצי האחרונות. בחירות השחקנים, אם של גודס ואם של ההנהלה, היו חלשות וחסרות הגיון. היינס ולינהארט בעונה שעברה היו בגדר פארסה, וכך גם לגבי רוב הגבוהים המשוטטים באזור הצבע של מכבי העונה. ובנוסף, שני ‘האקדוחנים’ אשר הוחתמו כדי לאייש את הקו האחורי, כשאחד מהם, מהזרים היקרים בהיסטוריה של מכבי (פארמר) כבר לא נמצא כאן.
מכבי ת”א אולי לא עשירה כמו הקבוצות הגדולות של אירופה, אך היא אימפריית כדורסל ולא צריכה להסתפק בזרים דוגמת היינס ולינהארט, או אותם גבוהים עם שמות מוזרים העונה, ויכולת מוזרה אף יותר. שחקנים גדולים עדיין רוצים לשחק בה, ראה ערך פארגו. ובעניין זה, טעה מקל שהגיע רק עכשיו במקום פארמר, כשלא חתם במכבי כבר לפני שנה, והיתה לו את האופציה.

צילום: באדיבות אתר הספורט “one”

נכון שזה היה בפחות כסף, אז מה? לתפוס את מקומו כרכז הראשי של מכבי, כשפארגו משוחרר לעמדה שתיים, כשהוא משתמש בקלות רבה יותר ביכולתו האישית, אם בחדירה, אם בקליעה ואם במסירה, בדיוק כפי שהיה בעונתו הגדולה במכבי, בה סחב אותה עד לגמר, כשפרקינס לידו, רכז חכם ואולאראונד פלייר. להזכירכם, החמישייה יכלה להיות די קטלנית, כשכל אחד משחק בתפקידו הטבעי: מקל רכז, פארגו קלע, סמית בעמדה 3, טיוס בעמדה 4 וסופו בחמש.
טעות של מקל לטעמי, מה גם שהוא לקח עם פארגו אליפות בגליל ומכיר אותו טוב. אך סיבותיו(הכספיות ככל הידוע לי) עימו. אך הנה הוא במכבי, כאן ועכשיו, ולזה נתייחס. מקל הראה אופי וגם יכולת בתור צעיר כשלקח אליפות עם הגליל, ועוד יותר כבוגר, קצת יותר, וודאי דומיננטי יותר באליפות של מכבי חיפה (השחקן המצטיין בגמר).
ייאמר מייד, בין הגליל וחיפה הוא שיחק שנה בבנטון טרוויזו ולא השאיר חותם. אחרי מכבי חיפה הלך לדאלאס מאבריקס מה-נ.ב.א ולא ממש הצליח. לאחר מכן שיחק בניז’ני נובגורוד מרוסיה ומשם עבר לכוכב האדום בלגראד, בשתיהן היה די בינוני. ועכשיו, הוא כאמור בקבוצת נעוריו, מכבי ת”א.
לאף אחד לא ברור לאן פני הצהובים מועדות, בוודאי עכשיו, לאחר עונה וחצי איומה, עם כישלונות ביורופ-קאפ, וכמובן התבוסה הגדולה שנחלה הקבוצה בהיסטוריה של הליגה, 35 הפרש למכבי חיפה. היא לא עם מאמן מהשורה הראשונה באירופה, רוצ’סטי בעמדת הסקנד גארד אכן מנפק נקודות אך לא שומר מי ודע כמה, וגם די סוליסט. אין לו חדירה, מסירה והגנה כשל פארגו. אמנם יש מעליו סימן שאלה, אך זה לא אומר עדיין שאינו לגיטימי.
כמו כן, סמית כרגע רחוק רחוק משיאו מזה זמן מה. נשאלת השאלה: האם זה בגלל שהקבוצה לא מספיק טובה? או שהוא כבר בכיוון ירידה. כאמור, יש לו חוזה ארוך טווח והתשובה אינה חד משמעית. הגבוהים, כאמור, ברובם חלשים להחריד. רנדל עושה הרבה דברים על המגרש, גם אמבקווה. אך גם הם בסימן שאלה מבחינתי. הישראלי שולד בראנד טוב להערכתי מרוב גבוהי הקבוצה, אם לא מכולם. נקודה למחשבה. גם אם מכבי תיקח אליפות או לא, שהרי גם ככה זו שיטה בעייתית, מכבי תצטרך לעשות ניקוי אורוות רציני, כשגם המאמן טבק אינו איזה מאמן עתיר הישגים וסביר שגם הוא הגיע תחת לחץ, כדי לשמש פקק זמני. האם מקל טוב יותר מאוחיון ויכול להיות רכז ברמה הגבוהה של אירופה על בסיס קבוע? אני מאמין שכן, בתנאי שיעבוד על הקליעה מחצי מרחק ומשלוש בצורה משמעותית, ראה כספי. ולידו, חייב להיות גארד אתלט עם יכולת אישית, אשר שומר, דמוי פארגו, רייס (הוא והיקמן חלקו ביניהם את ריכוז המשחק), סולומון, לנגפורד. זה א.ב.
על כל יתר הקבוצה, צריך גם לחשוב לעומק, אך אין לי ספק ש דרושים שינויים עמוקים. ודי אם נזכיר גם שאף רכז ישראלי לא זכה עם מכבי בגביע אירופה, או יורוליג, מאז מוטי ארואסטי. לא ליפין, לא גודס, לא קטשפר ולא הלפרין.
אוקיי, יוגב עלה מהספסל, אבל אני מדבר על רכז פותח אשר היה מאד דומיננטי. חלקם היו קרובים, אך קרובים זה לא מספיק. האם למקל יהיה את הגרוש ללירה? ובכן, עם בגל שחקנים מתאים ומאמן בעל שיעור קומה, לדעתי יש סיכוי. נחיה ונראה.

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>