10.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

תערוכה

הצטלם לו 6:6

הצלם זיו קורן הציג בגלרית “Art and about” הממוקמת בפארק התעשיות עמק חפר, את תערוכת הצילומים שלו. בין מאות אלפי התמונות שצילם לאורך הקריירה שלו, נבחרו בקפידה 300 הצילומים שליוו את חייו, בארץ ובעולם. “בהווייתי אני ‘photojournalist’, אבל אם ההגדרה לאומן היא כמה אתה מציג או מוכר? אז אני עומד בקריטריון”, הוא אומר

מאת: זליג אהרונוביץ , 22 באפריל 2016

גלריה “Art and about” הממוקמת בפארק התעשיות עמק חפר, לבשה חג ביום חמישי שעבר, לקראת תערוכת צילומים שהוצגה במקום, פרויקט מפעל חיים של הצלם זיו קורן, המשמש גם כנציג סוכנות הצילום Polaris וכשגריר חברת canon באירופה.
כבר בהגעה לאזור הגלריה ניתן היה להבחין בתכונה הרבה לקראת ה”אופנינג”. המוזמנים התכבדו ביין משובח בכניסה וארומה של גלילי גבינות  מבית היוצר של “משק יעקבס” קיבלה את פניהם. חתן האירוע, הצלם זיו קורן,  שכשמו כן הוא, קרן וחייך לכל עבר, בעודו עומד הפעם מצידה השני של המצלמה, כשהוא מצטלם עם כל מי שזז בסביבתו.

צילום: זיו קורן

קורן הקשיב ושוחח עם כל אורח שרק רצה לשמוע מה יש לו לומר, בסחבקיות ישראלית ובגובה העיניים. וברקע, אוצרת התערוכה 6:6, לי-מור כהן, בעלת הגלריה היתה עסוקה במקצה שיפורים אחרון, לאחר מאמץ רב שהשקיעה בשבועות האחרונים בהכנת התערוכה, שהפכה את הגלריה למרקחה.

שיח, יין ואמנות

כ-1000 איש הגיעו לתערוכה ובכניסה הם קיבלו עלון מרשים, דמוי פוסטר, בו מוצג האמן, כצלם חדשות ודוקומנטרי. יצוין כי, זיו קורן מצלם עבור המגזינים החשובים בעולם. הוא הציג בעשרות תערוכות בארץ ובעולם, זכה בפרסים בינלאומיים רבים, ומשמש כמרצה בחוגים שונים לצילום ותקשורת.
בתערוכה מוצגים כ- 300 צילומים פרי עבודתו של קורן, המתעדים חלק גדול ממסעותיו בעולם ומהחוויות שחווה בעבודתו ארוכת השנים כצלם עיתונות.
6:6 מרכזת בתוכה שש תערוכות, אשר הוצגו בשש השנים האחרונות.
התערוכה מביאה מבט כולל של תיעוד החברה הגלובלית על גווניה. דרך עדשתו, מנגיש זיו לצופה מנעד רחב של נושאים בעלי רבדים חברתיים, פוליטיים וצבאיים. כמו גם תרבויות, אובייקטים ומקומות שונים.
בשבת בצהריים נפתחה שוב הגלריה, והפעם מלבד היין המשובח, הכיבוד והתערוכה המדהימה, התכנסו הנוכחים לשיח עם האמן/צלם זיו קורן.

צילום: ארכיון "כוכב"

צילום: ארכיון "כוכב"

בפתיחת דבריו הוא הודה ללי-מור כהן, בעלת הגלריה, ולצוות של כ-40 איש שעבדו כדי שהתערוכה המורכבת משש תערוכות שונות תצא אל הפועל.
ראוי לציין כי, התערוכות המוצגות כוללות את: milestones ,black&white ,70 פנים,urbanism , positive+, Kumba mela.
לאחר סקירה קצרה על דרך העבודה הייחודית לכל אחת מהתערוכות, קורן סיפר על מסע צילומים בכ-27 מדינות, בחיפוש האישי שלו אחר האור בצילום ואחר המצבים האנושיים והאנשים בהם הוא נוגע.
רק כדי לסבר את האוזן, כמות התמונות מהן סינן קורן את כ- 300 הצילומים לשש התערוכות, עומדת על המספר הבלתי נתפס של רבע מיליון צילומים.
הוא מתאר את עצמו כבר מזל, שצמח בדור האנלוגי שפיתח פילמים והדפיס אין ספור טסטים וצילומים.
קורן שמח לראות כמות אנשים כה גדולה שמגיעה לראות תערוכת צילום בפרינט, בעידן האינסטגרמי התזזיתי. על השאלה האם הוא מעבד את תמונותיו? ענה קורן: “אני עובד תחת קריטריון מאוד מחמיר, שזה הקוד האתי של סוכנות AP, שדורשת להישאר נאמן למקור ככל הניתן, תיקוני קונטרסט וצבע כהכנה לדפוס ברמה של 10-15%, לא יותר מזה”.

צילום: ארכיון "כוכב"

לעיתון “כוכב” הוא סיפר כי, הוא מעדיף להשקיע זמן במציאת המיקום, התאורה והתחושה העוברת באופן טבעי. “לעולם לא אשתמש בפילטרים ובאפקטים סטייל האינסטגרם”, הוא אומר ומוסיף עוד כי: “למרות כל זאת, כצלם עיתונות איני יכול להישאר מנותק מן השינוי הגדול שעוברת מדיית הפרינט”.
קורן מבין גם כי העתיד הדיגיטלי מכתיב את ההתנהלות כבר מעכשיו. הוא מציין כי בעולם הווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם, נעלמו צלמים רבים וטובים. “צלמים מפורסמים חווים מספר קטן יחסית של עוקבים, אל מול תמונות של דוגמניות או חזה גדול בעולם האינסטגרם. העיקר בעולם האינסטגרמי הוא האני בכל מיני מצבים וכמה אני מגניב…”, הוא אומר ומוסיף עוד כי: “מצד שני, העולם העכשווי קץ בכל הצנזורות למיניהם, וכצלם עיתונות, פעמים רבות בחרו העורכים לא את התמונה שאני הייתי רוצה, מפני שהשיקולים הם לא צילומיים טהורים. לכן, בטווח של עשר שנים ייעלם הפרינט במתכונת שאנו מכירים ויהפוך בעתיד למשהו שמזכיר את התקליטים של היום, בעל ערך סנטימנטלי ורומנטי, אך לא פרקטי ביום יום”.
קורן מציין כי קשה לו להגדיר מה זה צילום אומנותי: “בהווייתי אני “photojournalist”, אבל אם ההגדרה לאומן היא כמה אתה מציג או מוכר? אז אני עומד בקריטריון”.
לגבי עבודתו, הוא אומר כי: “בתוך הפרויקט שחור לבן וההתעסקות עם האור, ניסיתי לאפיין את האור בהרבה אלמנטים. אחד מהם הוא backlight, מעבר האור דרך חפצים שונים, לכן כמו ניסוי, לקח התהליך כארבע שנים. אינני מביים צילומים באופן חד משמעי, גם לא על ידי תאורה. אין כאן שימוש בפלאש, כי זה נוגד את כל החשיבה הצילומית שלי. נפח מאוד משמעותי בקריירה שלי הוא הנושא הצבאי, אני מצלם מאז תחילת האינתיפאדה הראשונה, זה תחום שאני אוהב והוא קרוב לליבי. אם יש מבצע כמו ‘צוק איתן’, אני אעבור להתגורר שלושה שבועות בדרום, בכדי לחיות את הסיטואציה”.

התוצאה האופטימלית

הדוגמא המוחשית ביותר לדרך העבודה הטוטאלית של קורן, היא הצילום מהעבודה writing with” light” – בפרויקט שמצולם בדרום אפריקה, בשיתוף הצלב האדום, בנושא האיידס. הסיטואציה היא בקתת בוץ בה חיים סבתא ושישה נכדים, שהוריהם נפטרו מאיידס, והיא מגדלת אותם כאשר שלושה מהם נשאים. “זו סיטואציה שבה לקח לי כשעתיים שלוש להגיע לרגע האמיתי. תחשבו על אדם לבן, גבוה, שנכנס לבקתת בוץ באפריקה עם מלא מצלמות עליו. לוקח זמן עד שהבקתה נרגעת וחוזרת למסלול הרגיל בו הסבתא (בצילום) מצחצחת את נעליו של אחד הנכדים, ובו בזמן התאורה הטבעית נכנסת מהחלון בצד אחד מאחוריה, ומהדלת שנמצאת מאחורי הילד. בסוף, כשאני נמצא בסיטואציה אינטימית, אני אשתדל להביא את האמת אל הצילום בכדי שהצופה יאמין בו. לא ניתן לביים רגע כזה דרמטי עם תאורה טבעית רמברנדטית, הסוד הוא הזמן שאתה משקיע כדי להגיע לתוצאה האופטימלית”, אומר קורן.
בשאלה שמחזירה אותו להוויה הישראלית המצערת, של פיגועים במשך שנים, הוא חוזר אל צילום מלפני עשרים שנה, של פיגוע באוטובוס בתל אביב, ותוהה האם התמונות הסטריליות שאנו מקבלים היום לאחר עריכה, הן באמת התמונות שצריכות להתפרסם, כשהן למעשה לאחר שהשטח נוקה.
לסיכום, ניתן לומר כי החוויה בצפייה בחלק גדול מצילומיו, היא עוצמתית ומעוררת את הרגש והמחשבה. לטעמי, זו המהות של האמנות.

לכל הכתבות בקטגוריית אומנות >>>