15.10.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

הרצון לנצח, שנחשב לחלק מה-D.N.A של מכבי חיפה, נעלם לחלוטין

מי שצפה במשחק הקבוצה נגד אשדוד בשבת שעברה, הרגיש שהצוות המקצועי לא עשה במהלך הפגרה שום דבר עם השחקנים, שהציגו משחק מביש. וגם: על האמירות ההזויות של פרד רוטן ואיך צריך לשחק בשבת נגד אשקלון

מאת: אלי לונטל , 11 באפריל 2018

אלי לונטל צילום: ארכיון "כוכב"

למרות שלצוות המקצועי של מכבי חיפה, היה מספיק זמן להתכונן למשחק החוץ נגד אשדוד בשבת שעברה, במסגרת הפלייאוף התחתון, הקבוצה שוב שיחקה רע מאוד, והכותרת שלי מהמשחק הזה היא שעדיין אין אור בקצה המנהרה. אפשר לבחון את המשחק הזה – ובעיקר את מצבה הנוכחי של הקבוצה – ב-3 פרמטרים שונים. הפרמטר הראשון הוא תיפקודו של המנהל המקצועי, מו אלאך. זה לא ייתכן שמאז שהמנהל המקצועי הגיע לקבוצה, אנחנו לא רואים ולו שינוי מקצועי אחד, מהותי ומשמעותי, בקבוצה הבוגרת. הפרמטר השני הוא צוות המאמנים, המאמן הראשי פרד רוטן ושני עוזריו, רוב מאס ואיתי מרדכי. כשראיתי את המשחק נגד אשדוד, שאלתי את עצמי, האם יכול להיות שהצוות המקצועי לא עושה כלום באימונים? הרי היה להם שבועיים להכין את הקבוצה למשחק הזה, ואי אפשר היה להבחין ולו בשינוי קטן בסגנון או בשיטה.

ואיזה מסכנים האוהדים צילום: ראובן כהן

הפרמטר השלישי והקטסטרופלי ביותר הוא השחקנים. כפי שהקבוצה נראתה במשחק הזה, אין כמעט שחקן אחד שמגיע לו להישאר עונה נוספת במכבי חיפה. שני הבלמים, רמי גרשון ואליסון דוס סנטוס, לא עושים שום דבר התקפי, ועל גל אלברמן, רועי קהת וארנסט מאבוקה, אין בכלל מה לדבר. הזר גאורגי קוסטדינוב רץ ללא הפסקה, אבל גם הוא לא עושה דברים מיוחדים. אחת הבעיות הקשות ביותר במכבי חיפה היא שאין להם משחק מעבר. הקבוצה משחקת לרוחב ולאחור, ולא קדימה. שני הבלמים לא מסוגלים לצאת קדימה ולהכניס כדור עומק, וכך גם לגבי הקשר רועי קהת, שב-45 הדקות בהן שיחק, לא הכניס ולו כדור עומק אחד. כשהוחלף במחצית ע”י שלומי אזולאי, אפשר היה לראות שיפור מסוים בעניין הזה, כשאזולאי הכניס 6-5 כדורי עומק תוך פרק זמן קצר. הקבוצה לא מצליחה ליצור מצבים מול השער, ועצם העובדה שהגיעה לשני מצבים בלבד בכל המשחק, אומרת הכל.
צריך לומר את האמת: ההפסד לאשדוד היה מביש, וחבל ששחקני הקבוצה לא מצליחים להפנים שהם הגיעו למועדון גדול עם מסורת מפוארת, והם מביישים את עצמם ואת המועדון. גם אם העונה נגמרה עבורם, הייתי מצפה מהשחקנים שיעשו את המקסימום ולו כדי להוכיח שהם ראויים לקבל חוזה לעונה נוספת, אלא שזה נראה כאילו שום דבר לא באמת מעניין אותם. המוטיבציה והרצון לנצח כל משחק, זה משהו שכבר לא קיים במכבי חיפה, וזה היה חלק מה-D.N.A של המועדון במשך כל כך הרבה שנים. אם לא יהיה שינוי קיצוני, גם העונה הבאה תרד לטימיון, והכי כואב לי מהאוהדים הנפלאים, שמלווים את הקבוצה לכל מקום.
אי אפשר בלי כמה מילים על המאמן פרד רוטן, שלאחר המשחק נגד אשדוד, אמר שני דברים שהרתיחו אותי. האמירה הראשונה שלו היתה: “במחצית הראשונה זו לא היתה הקבוצה שלי”. איך אתה יכול להגיד דבר כזה? זו הקבוצה שלך בכל מצב, מכיוון שכמאמן הקבוצה, אתה זה שמעביר את האימונים, מתווה את הדרך וקובע מי יהיה בהרכב. האמירה השנייה שלו, שהרתיחה אותי אפילו יותר, היתה: “החלפתי במחצית את הבלם כדי לשחק יותר התקפי”. מעולם לא שמעתי מאמן כדורגל שאומר משפט כזה. אחרי המשפט ההזוי הזה, מכבי חיפה צריכה לשלוח אותו בחזרה להולנד במטוס הראשון. רוטן החליף בלם אחד בבלם אחר ומצפה לשחק כדורגל התקפי? כשאתה מפגר 1:0, תהמר על כל הקופה, תכניס עוד חלוץ, תוריד את סלליך למרכז המגרש, תעשה איזשהו שינוי התקפי, אבל להחליף בלם בבלם, ועוד להסביר שמדובר בשינוי התקפי?
ואם כבר רוטן מדבר על הבלמים, חשוב להגיד דבר נוסף: כולם יודעים שגרשון ודוס סנטוס לא מסוגלים לשחק קדימה. או שהם מוסרים האחד לשני, או שהם מוסרים אחורה, או שבמקרה שלוחצים עליהם – הם מעיפים את הכדור קדימה. הצוות המקצועי צריך לעבוד איתם שבועיים-שלושה על היציאה קדימה, הרי לא מדובר במשהו שאתה נולד איתו, אלא בדבר נרכש, וכבר ראינו את זה עם איתן טיבי במכבי ת”א, שהפך לבלם משודרג, ועם ויטור ושיר צדק בהפועל ב”ש. אם, לדוגמה, רמי גרשון ייצא לכיוון מרכז המגרש עם הכדור, אחד הקשרים יהיה פנוי, כי מישהו יהיה חייב לצאת אליו, ואם הוא ייצא קדימה וימסור לאחד מקשרי הקבוצה – אפשר יהיה להתחיל לנהל התקפה, אבל במכבי חיפה אין את זה. שחקן נוסף עם משחק הגנה בעייתי הוא המגן הימני ארנסט מאבוקה, שגרם לפנדל שטותי בדקה קריטית. מבחינה התקפית, הוא פחות או יותר מספק את הסחורה, אבל הגנתית מדובר בשחקן חלש מאוד. יש מספיק מגינים ימניים בארץ שיכולים להחליף אותו, וצריך לזכור שהוא תופס משבצת של זר.
נכון לעכשיו, במכבי חיפה יש 2 נקודות אור בודדות, סנטיאהו סלליך וניקיטה רוקאביציה. שניהם שחקנים שנותנים העונה מספרים סבירים, יש להם פוטנציאל טוב לקראת ההמשך והם יכולים לשבור קו הגנה. אלא שחוץ מהשניים הללו, כמעט כל השחקנים האחרים לא ראויים להמשיך בעונה הבאה.
בשבת הקרובה מכבי חיפה תארח את הפועל אשקלון, שחייבת לנצח כדי להשאיר לעצמה סיכוי להישאר בליגה, ואם הירוקים ירשמו הפסד נוסף, הם ימשיכו להסתבך בתחתית. אני מציע לצוות המקצועי לא להמר על התקפה, להציג משחק נסוג בסגנון בונקר ולשלוח שני שחקנים קדימה, להתקפות מתפרצות. בהנחה שהקבוצה לא תספוג שער, גם אם היא לא תבקיע – היא לפחות תוכל לסיים בתיקו 0:0 ולצבור נקודה חשובה, שתאפשר לה ככל הנראה להישאר בליגה.

ציונים זה הכל:

אוהד לויטה 5
ארנסט מאבוקה 4
אליסון דוס סנטוס 3
רמי גרשון 3
רז מאיר 5
רועי קהת 3
גל אלברמן 4
גאורגי קוסטדינוב 5
סנטיאהו סלליך 6
עומר דמארי 5
ניקיטה רוקאביציה 6
————— מחליפים —————–
אטיין ריינן 5
שלומי אזולאי 6

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>