11.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מוא"ז עמק חפר

זוהר בעמק

היא רצתה להיות טייסת, אך התגלגלה לתפקיד התצפיתנית בחטיבה המרחבית “עציון”, שם זכתה לתפעל אירוע גדול ומשמעותי לאחרונה, שתפקודה גרף מחמאות רבות. קבלו את שירה זוהר מצוקי ים, שאומרת: “וואוו, זה היה מטורף. הקצינה שהייתה במשמרת עמדה מאחוריי וצעקה מרוב אושר”. וגם, על הילדות בעמק חפר, ומה הוביל אותה לעסוק ברכיבה טיפולית, קבלו רמז: אחי זה הכי

מאת: זליג אהרונוביץ , 8 באוגוסט 2017

שירה זוהר (19) מצוקי ים בעמק חפר היא תצפיתנית שמשרתת בחטיבה המרחבית “עציון”. היא התגייסה במרץ 2017 ועברה את הכשרתה בבסיס סיירים. אחר כך שובצה להיות תצפיתנית בגדוד האיסוף 636, אשר אמון על מרחב יהודה ושומרון, בחטיבה המרחבית עציון: “מאוד שמחתי שהגעתי לעציון, שמחתי כי ידעתי כמה תפקיד התצפיתנית הוא משמעותי במרחב זה”, אומרת לי שירה בראיון שקיימתי איתה השבוע.

שירה זוהר צילום: ארכיון "כוכב"

ספרי איך התגלגלת לחיל הזה, לתפקיד הזה.
“מאוד רציתי להיות טייסת, אבל זה לא קרה. ואז, ניסיתי להיות פקחית טיסה, אבל לא הסתדר. כשהייתי בטיול באמסטרדם, קיבלתי אס.אם.אס בו הודיעו לי על השיבוץ לתפקיד התצפיתנית”.
התאכזבת מההודעה?
“האמת שחששתי מאוד, ניסיתי להגיע לתפקידים אחרים. עם זאת, החלטתי לתת הזדמנות לתפקיד, מכיוון שלאחר מחשבה, וגם התייעצות עם בנות אשר משרתות בתפקיד זה, הבנתי שמדובר בתפקיד מעניין ומאתגר”.
ואכן, לפני כשבוע, שירה זכתה לתפעל אירוע גדול ומשמעותי, לראשונה בתפקידה. “היינו מוכנים למארב, היו לוחמים בשטח שהיו דרוכים לקפוץ מיד”, היא מספרת לי בשצף קצף.
איפה את נכנסת לעניינים?
“אני הייתי כל הזמן הזה על התצפית. מהר משחשבתי, בשמונה דקות האחרונות למשמרת שלי, הגיעו חשודים שניסו לבצע זריקת אבנים לכיוון הציר. התרעתי לחבר’ה בשטח, תפעלנו את האירוע ועצרנו אחד מהם”.
ואיך זה הרגיש לך?
“וואוו, זה היה מטורף. הקצינה שהייתה במשמרת עמדה מאחוריי וצעקה מרוב אושר”.
איזה פידבקים קיבלת לאחר האירוע?
“כולם מחאו לי כפיים, בירכו אותי. זה הרגיש מאוד נחמד, בהתחשב בעובדה שאני חדשה בחמ”ל התצפיות”.
פרטי, נמקי והסבירי.
“הרגשתי שאני עושה משהו חשוב, שטוב שאני שם, שבאמת עזרתי והייתי משמעותית בכל האירוע הזה”.
איזה מסר יש לך להעביר לבנות החדשות אשר התגייסו לתפקיד התצפיתנית החודש?
“דבר ראשון, הכי חשוב לא להקשיב לסטיגמות ולהבין שכאשר אתן משרתות בצבא, אתן עושות שליחות. אתן תיקחו את השירות שלכן לאן שתחליטו, כמו בכל מקום אחר בחיים. בתור תצפיתנית, אתן יודעות מה הלוחמים עוברים, אתן מדברות עם הלוחמים בשפה שלהם, אתן חלק משמעותי מהפעילויות המבצעיות שלהם. אתן יכולות לסכל פיגוע ולהציל חיים. אתן הגב של הלוחמים והעיניים של החטיבה שבה אתן נמצאות. תהיו גאות בכך שתזכו להיות משמעותיות במאמץ ההגנה, תתגאו בכך שתהיו תצפיתניות”.

ערכי רעות ומשמעות

אבל עוד לפני ששירה התגייסה לצבא, היא היתה נערה פשוטה עמק חפר. במהלך זמנה החופשי, בין הגילאים 12 עד 16, היא הדריכה קבוצות רוכבים בחוות הסוסים “קקטוס” שבמכמורת.
תחילה הדריכה בחוות הסוסים, בגלל שאחיה הגיע לרכב שם באופן טיפולי. “מאוד אהבתי סוסים מגיל קטן ורכבתי מגיל קטן”, היא מספרת, “יתר על כן, היינו לוקחים את אחי לרכיבה טיפולית, וזה בעצם פיתח לי את הרצון והעניין לעסוק בהדרכה”, אומרת לי שירה.
זה משהו שאת חושבת לעסוק בו בעתיד?
“ייתכן שאחרי הצבא ארצה להתמקצע ברכיבה טיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים, כמו אחי”.
לשירה יש שני אחים תאומים, אח ואחות, אשר גדולים ממנה בשנה. אחותה משרתת בצבא כמדריכת אימון גופני, אחיה לא התגייס. הסיבה, מכיוון שהוא סובל מאוטיזם.
אגב, אבא שלה, דורון זוהר, אשר אתו היא גרה בצוקי ים, כבר הקדים אותה. הוא למד ביוסטון, ארה”ב, להיות מנחה תכניות טיפול לילדים אוטיסטים והוא עוסק בכך. “הוא למד זאת כדי לעזור לאחי, וגם מתוך רצון לעזור לילדים אחרים כמוהו”, היא מספרת.
שירה גדלה ולמדה בביה”ס התיכון רמות חפר, אשר חובר לאחרונה לתיכון רמות ים. שירה מציינת כי היא גדלה בעמק עם חבורת בנות מאוד קרובה, ממש מגיל אפס. “עם השנים הצטרפו לחבורה שלנו גם הבנים, ואנחנו כולנו חברים מאוד טובים”, היא אומרת.
ואיך זה לגדול בעמק?
“עמק חפר בעיניי זה מקום מדהים לגדול בו. אנחנו מקבלים כאן חינוך אחר, ערכי רעות, משמעות ונתינה. יש כאן רוגע מיוחד שקשה להסביר אותו, אני מאוד שמחה שיצא לי לגדול כאן, עם החבר’ה שלי”.

עוד כתבות בתחום מוא"ז עמק חפר

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>