20.01.19

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

חסיד של צמחים

אברהם דהאן שמתגורר במושב שדה יעקב בעמק יזרעאל, עוסק כבר כמה שנים בחקר צמחים ותבלינים בארץ ישראל מימי קדם. כמו כן, הוא עסוק בימים אלה בכתיבת האנציקלופדיה - “תלמוד הצמחים”, מתוכה שלושה פרקים כבר כתובים, ויש עוד שניים בדרך. דהאן, חוזר בתשובה שאין לו השכלה פורמאלית, מרצה באוניברסיטאות וחושף בפני שומעיו עולם שלם ולא מוכר. הוא גם יודע איזה צירוף של צמחים ותבלינים יעשה לנו טוב, ויעזור לנו לעבור את החורף בשלום. רגע לפני שט”ו בשבט מפציע, אדי גל שוחח איתו השבוע. ראיון מתובל

מאת: אדי גל , 20 בינואר 2016

עד כיתה ח’ חשבו מוריו של אברהם דהאן כי אולי יש בו משהו, אבל מן הסתם הוא לא מימש את הפוטנציאל. לדבריו, זו הייתה ההתבטאות היותר נימוסית ששמע בילדותו, כאשר התברר כי הוא פשוט אינו מסוגל ללמוד במסגרת הקונבקציונאלית. הוא פשוט לא התחבר ועבר משנה לשנה, בלי להשאיר הרבה חותם. ואז, בכיתה ח’, עבר ללמוד במקווה ישראל, שם נחשף לעולם שלם של צמחים, פרחים וגישה חינוכית אחרת. הוא למד שהוא אוטודידקט מובהק, אחד שלומד בעצמו, משכיל ורוכש ידע. היום, ללא השכלה פורמאלית, הוא עסוק בכתיבת “תלמוד הצמחים” – אנציקלופדיה בת חמישה כרכים, ששלושה מהם כבר כתובים. ואברהם, צולל ומוצא מידע יש מאין, כדי לחשוף בפנינו את עולם הצמחים והתבלינים מימי קדם, מידע עצום שהלך לאיבוד עם קורבן הבית.

נסיקה לימודית

דהאן נולד באור יהודה לפני 48 שנים, הבן הבכור למשפחה שעלתה מעיראק. אביו היה אזרח עובד צה”ל, אימו עבדה במשק בית ויש לו עוד שני אחים קטנים. אברהם נזכר בימי ילדותו ומה שינה את חייו כשהגיע ללמוד במקווה ישראל: “נחשפתי בפני עולם שלם וחדש לגמרי. שם בעצם עיצבתי את האישיות והתחברתי לטבע, לאהבת ארץ ישראל. לפני כן לא מצאתי את עצמי במסגרות קונוונציונאליות, אבל לפתע גיליתי שאני אוטודידקט עצום. אובחנתי רשמי כאדם בעל יכולות למידה עצמיות בלתי נגמרות, שמערכות החינוך לא גילו לפני”. דהאן מציין לטובה את מנהל הכפר, ד”ר גדעון כץ, דוקטור לחינוך, שראה מה שאחרים לא ראו. “באותה תקופה הייתה לי נסיקה לימודית, אי אפשר היה להכיר אותי, או את מי שהייתי לפני כן. אמנם הצלחתי לעשות בגרות, אבל לא מעבר. היום, אני עובד עם מרצים מהטכניון ומהמכון הוולקאני, והם לא מאמינים שאין לי השכלה פורמאלית. בלי ללמוד אני עושה מחקר ומגבש עבודה שהיא בהיקף של כמה עבודות דוקטורט”, אומר אברהם.

צילום: מערכת "כוכב"

בצבא הוא שירת בנ”מ ועבר בהצלחה קורס מ”כים, שירת בשטחי יהודה ושומרון בעת האינתיפאדה הראשונה, ולאחר השחרור עבר להתגורר בקיבוץ רמת יוחנן. הוא התחתן, נולדו לו שישה ילדים, ולאחר מכן עבר להתגורר עם אשתו במושב היוגב. לפני 17 שנים, יחד עם אשתו, הם עברו תהליך של חזרה בתשובה והיום הוא חסיד חב”ד. המשפחה מתגוררת במושב שדה יעקב, בעמק יזרעאל.

דהאן: “אחרי הצבא עסקתי המון שנים במלונאות ותיירות. אבל במקביל, המשכתי להתעניין בנושא הצמחים והתבלינים, דברים שנחשפתי אליהם במקווה ישראל. כל השנים אמרתי לעצמי שיום אחד אני אגיע לזה, אלמד את הנושא לעומק. והרגע הזה הגיע לבסוף: אחרי עשרים שנה של ארגון אירועים, עברתי לתחום חקר הצמחים והתבלינים. בזה אני עוסק מאז”.

כשהחל להתעניין בתחום, הוא גילה כי כל מה שמכירים בארץ בתחומים האלה מיובא מסין ומהמזרח. ואז שאל איפה ארון הספרים היהודים, איפה כל מה שהיה כאן לפני כן בתחום השימוש בצמחים, התועלת שבצמחים. הרי אבותינו, כך ע”פ אברהם, עשו שימוש נרחב בכל אלה ומן הסתם במשך דורות נצבר ידע על תועלת הצמחים והתבלינים. אבל היכן קיים הידע הזה? היתה שאלה שבאמת העסיקה אותו והדירה שינה מעיניו.

ולכן, אברהם החל לחקור וכך נולד ראיון כתיבת האנציקלופדיה של תלמוד הצמחים. על פי התכנון, היא אמורה להכיל חמישה כרכים, על פי נושאים: תבלינים, צמחי בר למאכל, עצי פרי ובושם, כתורת שימושי תועלת, מתכונים ומרשמים עתיקים. עד כה הוא הספיק לכתוב שלושה מהכרכים.

צילום: מערכת "כוכב"

נכסי צאן ברזל

אברהם: “העבודה שלי נכתבת על פי כל הכללים האקדמיים, לכל שורה יש מראה מקום. עד למחקר שלי, הידע לגבי תלמוד הצמחים היה מפוזר באין ספור מקומות. וזו כתוצאה מחורבן בית ראשון והגלות. נכסי צאן ברזל שנאספו משך 850 שנות משילות בארץ ישראל, בנושאים כמו: חקלאות, רפואה, רפואת צמחים ועוד… שהלכו פשוט לאיבוד. גם רפואת הצמחים היהודית הלכה לאיבוד. ולכן, מה שאנחנו יודעים היום בתחום הזה מגיע מסין והמזרח. אני חוקר כל ערך וערך באנציקלופדיה, תוך הסתייעות באין ספור מקורות. מלקט אלפי רסיסי מידע על צמח ספציפי ממקורות עתיקים, מהתלמוד הבבלי, ממגילות ירושלים, מספרי אסף הרופא במאה השמינית, מספרי שבתאי דונולו, שהיה רב, אסטרונום ורופא שחי במאה התשיעית באיטליה. וכמובן מהמרמב”ם, ומכתבים עתיקים של רבנים בספרד, סוריה וכל העולם היהודי בעצם. ואת כל רסיסי המידע הזה, אני אוסף כדי לנסח על ערך וערך. נכון, הרמב”ם נפלא וזה צרוב בתודעה, אבל לי זה לא מספיק. אני לוקח מה יש לו לומר ומוסיף עוד ועוד מידע. המחקר שלי הוא ראשון מסוגו בעולם. כבר ארבע וחצי שנים אני כותב את זה, ואני מקווה שתוך שנתיים כל האנציקלופדיה תהיה כתובה”.

אברהם טוען כי בחומר שאסף יש מידע שימושי שיכול לשפר את איכות הבריאות של כל אחד ואחד מאיתנו. “יש שם מתכונים שיעזרו לנו לקחת את הגורל שלנו בידינו. הרפואה כיום היא בעיקר מצילת חיים. נותנים לך תרופות כדי להתמודד עם מחלות, אתה יוצא מהרופא עם אותה מחלה ומה שהוא נותן לך זה אמצעי לחיות עם המחלה בשלום. נכנסת עם סכרת, בעיית כולסטורול, שומנים בדם, או כל תופעה אחרת, הרופאה תצייד אותך בתרופות שיאפשרו לך להמשיך לחיות למרות המחלה. אבל, לא יטפלו במחלה עצמה. בעת העתיקה, הרפואה ידעה להחזיק אותך בריא, באמצעות מאכלים נכונים. רופא היה נמדד על פי כמות החולים הנמוכה, כי הוא היה מסייע להם לחיות נכון. היום זה הפוך. מערכת הבריאות היום ישנה בעמידה: לא אומרים לך מה לאכול, מתי לאכול. יש מאכלים עונתיים שצריכים לאכול בחלק מהשנה ובחלק אחר לא. מי מתאים לנו תזונה נכונה? תראה עם אילו מוצרים יוצאים אנשים מסופרמרקטים. חשוב להתאים מזון וזה שומר על הבריאות”.

אתה לא הראשון שעושה אידיאליזציה ממה שהיה פעם. כאילו בימי קדם הכל היה נפלא והיום כלום. אתה רק שוכח לציין שתוחלת החיים אז הייתה בערך שליש, שכל זיהום היה מביא למוות וכך הלאה. אתה רוצה לחזור לשם?

“שאלה מצוינת. קודם כל אפשר להוכיח היום שבעת העתיקה תוחלת החיים הייתה נמוכה יותר בשל מלחמות. וגם היום, אולי בדור הקודם, תוחלת החיים הייתה ארוכה יותר. אבל הדור הבא, בשל המזון הלא בריא שילדים אוכלים, ספק אם יגיעו לתוחלת חיים ארוכה. תראה איזה ג’אנק פוד הם אוכלים. זה יפגע בתוחלת החיים. אני לא נגד רפואה קונבנציונאלית, אבל אני אומר שכל אחד צריך לקחת את נושא הבריאות לאחריותו ולהתנהג בהתאם. לאכול נכון ובריא.

צילום: מערכת "כוכב"

אכילה מזונות מאובדים, עם חומרים משמרים, היא הסיבה למחלות רבות. ובזה אפשר לטפל באמצעות אכילה נכונה, כאשר ארון הספרים היהודי מציע אין ספור אפשרויות. לכן, המחקר שלי שימושי כל כך”.

לקרב בין אנשים

דהאן מציין שלושה אנשים שדחפו אותו למחקר אותו הוא עורך היום: פרופ’ אברהם טל, כיום מרצה בטכניון, פרופ’ נתיב דודאי, מהמכון הוולקאני, ואבי ציטרשפילר, מחוות התבלינים בבית לחם גלילית, שם עבר קורס תבלינים ראשון.

באיזה שלב נמצא המחקר שלך?

“מתוך חמישה חלקים, שלושה כתובים. אני בעיצומו של הרביעי. בעצם בימים האלה מתנהלים מגעים עם מקורות מימון שירצו לסייע בהוצאה לאור של האנציקלופדיה”.

וחוץ מזה, מה עוד אתה עושה?

“עד להוצאה לאור, אני מנגיש את החומר באמצעות קורסים, הרצאות וימי עיון בתחום רפואת הצמחים היהודית, תיעוד הצמחים ועוד. אני מלמד אנשים סודות עתיקים מארון התבלינים. משנה פרספקטיבה של אנשים, שיפסיקו לראות בתבלינים אבקות שנותנות טעם לאוכל, אלא יסודות בתחום הרפואה המונעת. אני גם מלמד את האנשים איך להשתמש בארון הספרים שגיליתי לרפואה מונעת”.

 

צילום: מערכת "כוכב"

מהו התבלין הכי משמעותי מבחינה בריאותית?

“לא ניתן למקד על אחד כזה, כי כל תבלין יש לו אפיון שהוא מוביל ומסייע בפתרון בעיות מסוימות. לדוגמה: זנגוויל, ג’ינג’ר, מסייע במערכת החיסונית שלנו, מגביר יכולת עמידה, סותר רעלים בצורה חזק. הוא שימש בעת העתיקה למשקאות לניקוי רעלים, מה שעושים היום בסדנאות, גם אז היו עושים. ואם לוקחים קינמון, זה עוזר להתמודדות מול פטריות, נגיפים וחיידקים. מרקחת של קינמון חובה בכל בית. וכדי להתמודד עם שפעת, צריך להשתמש בחורף בשני התבלינים האלה”.

איפה אתה רואה עצמך בעוד עשר שנים?

“במכון בוטני שחוקר, מלמד ומנגיש את עקרונות התזונה הבריאה, על פי היהדות בעת עתיקה. המרכז, בעזרת השם, יוציא אלפי בוגרים שלומדים את התחום כאשר תלמוד הצמחים יהיה חלק מתוך לימודים אקדמיים. כחסיד חב”ד, אנחנו בעצם פועלים לזירוז קבלת פני משיח צדקנו, כדי להפוך את העולם ליותר נעים. באמצעות רפואת הצמחים, אפשר לקרב בין אנשים, בין עמים. אני מגיע לקהילות לא יהודיות, מוסלמים, צ’רקסים, דרוזים ואפילו אנשים מהרשות הפלשתינאית, כדי לקצור פרחים של שלום. יש פעילות משותפת ואני רואה ברפואה הזו גשר לשלום וכבוד בין העמים. יש לי קשרים עם חוקרים ופרופסורים מהמגזרים השונים בארץ ואפילו בירדן”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>