10.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

יצאה מעבדות לחרות

מה קורה לאישה שבאמצע החיים בעלה מחליט לשים קץ לחייו? איך קמים מהקרשים, איך מתמודדים עם הטרגדיה? עם השאלות האלה נאלצה להתמודד קרן סייקס, מקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אם לשני ילדים שהתגברה על החרדות לאחר שקיבלה את התשובה: “ג’רי בחייו ובמותו העניק לי חיים”, היא אומרת. וגם, על החזרה לעסוק במה שהיא כל כך אוהבת, המוסיקה. לאחרונה היא הקימה את הרכב “החמישיה הקאברית”, איתו היא יוצאת למסע הופעות, ואומרת: “אני זמרת שהולכת להתפרנס משירה, זו ההחלטה שקיבלתי”

מאת: שלמה דהן , 10 באפריל 2017

קרן סייקס מקיבוץ גבעת חיים מאוחד איבדה לפני כחמש שנים בצורה טרגית את בעלה (כפי הנראה התאבדות) ואבי ילדיה, ג’רי סייקס, שהכירה בהיותה אחראית בחדר האוכל, בו עבד ג’רי כמתנדב. במשך פרק זמן ארוך היא האשימה את עצמה, אך היום יש לה תובנות חדשות גם לגבי המקרה עצמו. “קשה לי היום להאמין שהוא התאבד, הוא היה איש שמח שעשה הכל עם חיוך”, היא אומרת לי בשיחה שקיימתי איתה השבוע, על מרפסת ביתה בקיבוץ.

צילום: ארכיון "כוכב"

הלכה ללמוד ברימון

מה שישפיע ויעצב את דרכה החדשה ויגרום לה להבנתה לזיכוך פיזי (הפסיקה לעשן) ונפשי (אימון אישי ) שהוציא אותה מעבדות לחרות, הוא העיסוק במוסיקה. “בשנים האחרונות קמתי מהקרשים אל האמת שלי, וחשוב לי להדגיש ותצטט בבקשה: “ג’רי בחייו ובמותו העניק לי חיים”.
יצוין כי, שנה לאחר המקרה הטראגי, החליטה קרן שעיקר חוסנה המנטאלי מגיע מהמוזיקה, לשוב לשיר ולהתחזק, ובעקבות זאת הקימה את ההרכב “קרן והשאר”.
מתי ידעת שאת ומוזיקה זה זה?
“אבי, במסגרת עבודתו כנהג משאית, עצר טרמפ לאחראי על המוזיקה בקיבוץ, מיקי גורן, שאמר לו. ‘הילדה מוכשרת מוזיקלית’, וכל השאר היסטוריה. הוצמדתי לכינור, הייתי בתזמורות לאורך השנים, מה שנותן לי היום “פור” על הרבה שלא באו מהקטע של המוזיקה הקלאסית, שהיא הבסיס שלי. למרות שאני זוכרת את ערבי המופעים בתיכון, בהם הגעתי עם הוויולה וקינאתי בכל הגיטריסטים הרוקרים, שם זה החל לחלחל לתוכי, ההבנה שאני רוצה לשיר על הבמה, לא התאמתי ל’חננות’ של המוזיקה הקלאסית”.
בעוד אנחנו לוגמים מכוס הקפה המהביל, קרן מקבלת החלטה, לדבר על החיובי ולהביט לעבר העתיד. היא הצעירה מבין ארבעה למשפחת אשכנזי, בת ארבעים ושתיים ואם לשניים: בתה הבכורה אמה בת ה-10 ובנה גיל בן ה-6. היא “ניצולת” הלינה המשותפת, מה שהופך אותה לאמא מגוננת פלוס, בעיקר לאחר מותו של ג’רי בעלה, אבל גם לפני. “בדקתי כל פיפס נשימתי שלהם והייתי חרדתית ברמות מטורפות”, היא מספרת לי כשחיוך נמרח על פניה.
אני חוזר איתה בזמן, לתקופה שלאחר השחרור מהצבא, כאשר חזרה לקיבוץ ועבדה בחדר האוכל.
למעשה זו היתה תקופה בה היא הפסיקה לעסוק במוסיקה, בעיקר בגלל חוסר משמעת עצמית לטענתה. אולם עד מהרה החלה ללמוד ב”רימון”, שם אמרו לה שהיא למעשה זמרת אופרה, ושכדאי שתלמד את התחום באקדמיה. אבל הפיוז הקצר של קרן כלפי תחרותיות, גרם לה לסגור עניין לאחר שנה אחת בלבד. אז היא מצאה את עצמה בשוק העבודה הישראלי והחלה לעבוד במשתלת “ינאי בתי צמיחה”, עד לעת האחרונה, בה החליטה שמוזיקה ולשיר לאנשים זו המהות שלה.

יכולת ווקאלית עוצמתית

קרן סבלה מסוכרת סוג 2 וממחלת ריאות- C.O.P.D שזו מחלה של מעשנים כבדים, ניוון של הריאות שתפקדו ב-57% בלבד. אמנם הרופאים “הבטיחו” לה שהמחלה תלווה אותה עד יומה האחרון, אולם להבנתה, מכיוון שבמשך שנים שרה למרות העישון הכבד, היא הצליחה להתגבר על המחלה.
סוג של נס רפואי, שלפי קרן, כמעט כל הקרדיט על הנס הזה שייך לד”ר אורנה וויינצינגר, מי שגמלה אותה מעישון בתהליך שהחל לפני חמישה חודשים. “היא לקחה אותי והרגיעה שנים של חרדות, ומשם בנתה אותי מחדש”, היא אומרת.
פרטי, נמקי והסבירי.
“הייתי במצב שלא האמנתי יותר שיש עוד תקווה, אבל נוכחתי שיש, דרך התהליך שעברתי. המוח הוא מכונה משומנת, ומה שאתה מייצר בו יכול להתגשם, השאלה מה אנחנו מייצרים. וכשהבסיס שלך חרדתי, אתה מייצר קודם כל הישרדות, כי ככה עובד המנגנון, החזק שורד.

צילום: ארכיון "כוכב"

אז מה עכשיו?
“הגיע זמן לשיר ולצורך זה נוסד הרכב חדש: “החמישיה הקאברית”,
שהופיעה לאחרונה והלהיבה ב”היכל הרוק” – פאב גבעת חיים מאוחד.
כשמה כן היא, להקה שעושה קאברים לשירים קיימים, בעיבוד ובטא’ץ שאופייני להרכב ולסולנית”.
ספרי לקוראים מי הם השותפים שלך בלהקה.
“שירה: קרן סייקס -42, שירה וקולות: גלית פולצ’ק – 46, קלידים וקולות –אורלי נחמן נתנאל-49, כינור: עודד נתנאל-47, גיטרה בס : סיוון רצון-42 ותופים: אסף אנגל-43.
ספרי משהו על עצמך שאף אחד לא יודע עליך.
“שאלתי פעם את הקואצ’ר שלי למה אני כל כך כועסת כל הזמן? אז הוא ענה לי: ‘כי את מרוויחה מזה משהו’. ומה אני מרוויחה שאלתי? ‘בכעסך את פשוט מסירה מעצמך אחריות’. ולכן, לקחתי אחריות”.
בואי נחזור למוסיקה, את מתפרנסת מזה?
“אני זמרת שהולכת להתפרנס משירה, זו ההחלטה שקיבלתי. עכשיו זה קורה ופה מתבטא השינוי שעברתי, וזה מה שיושב עלי הכי טוב”.
קרן היא זמרת עם יכולת ווקאלית מדהימה ועוצמתית, שרה מהנשמה ,מהעומקים. חלק מהנשמה שהיא מבטאת, מחברת אותה אל אנשים מבוגרים בבתי אבות. “אני רוצה לשיר להם ולשמח אותם, לעשות את זה ברמה מקצועית גבוהה”.
אתם מוזמנים להופיע במקומות נוספים?
“סגרנו 4 הופעות בעקבות המופע בפאב גח”מ, וזה ילך ויתעצם”.
יש קהל ספציפי שאת מכוונת אליו בהופעות?
“הערך המוסף שלי היום הוא בנתינה, אני רוצה להגיע למי שהכי צריך, יחד עם ההרכב המקצועי שאיתי, השמיים הם הגבול”.
איפה את רואה את עצמך בעוד 3-4 שנים?
“כל הזמן על במות, בהופעות”.
ספרי על החיבור עם האנשים בתוך החמישיה הקאברית?

צילום: ארכיון "כוכב"

“יש דבר שנקרא שפה מוזיקלית ועדיין צריך לרקוח את הדבר הזה ולזכך אותו מאגו. אני יכולה לומר שהתברכתי בחבורה איכותית, מקצועית ורגישה, זה הסוד של החיבור בינינו. ככל שהם ירהיבו, כך אני אהיה מרהיבה יותר, אלה תובנות של אנשים סביב גיל ה-40. אני מעצימה אותם והם אותי, זו הפריה הדדית, הפריה מוזיקלית אומנותית”.
ומה לגבי השיווק שלכם?
“זה חלק שכולנו כאמנים חלשים בו, אבל צריך פשוט להמשיך להופיע, לתת עבודה, וזה יבוא. צריך פשוט למצוא את הקשרים המעצימים, להיפתח להכל”.
לקראת סיום הראיון אנחנו חוזרים לרגע לטרגדיה שפקדה אותה. לקרן חשוב לציין את האנשים המדהימים שליוו אותה לאורך הדרך הקשה שעברה.
“ראשית למשפחה המדהימה שלי, אחים והורים, אין לי מילים. גיליתי פה אנשים יקרים עם נתינה בלתי נגמרת ויכולת להכיל את הסיטואציה. הקיבוץ, גם כחברה וגם כמוסד, קיבל החלטה לחזק אותי ולעזור לי לקום על רגליי,
ועל זה אני מודה להם מעומק הלב”, היא אומרת.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>