20.06.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

כאב של לוחמים

סרן גלעד מילס, מנשר, משרת כיום כמ”פ טירונים בבית הספר להנדסה קרבית, אחרי שעבר מסלול צבאי ארוך, במהלכו השתתף במבצע “צוק איתן”, אשר בימים אלו אזרחי ישראל מציינים 3 שנים למבצע. “המנהרה שמצאנו הייתה על הפתח של הבית, ככה שאפשר היה להגיד שפתחנו את המבצע באופן רשמי”, הוא אומר

מאת: זליג אהרונוביץ , 3 באוגוסט 2017

גלעד מילס, מנשר, התגייס במרץ 2009 לגדוד ההנדסה 605 של חטיבת השריון 188. במהלך מסלולו הצבאי יצא לו לחוות חוויות קשות, שהשאירו בו חותם, בין היתר ניתן למנות את מבצע “צוק איתן”, שבימים אלו מציינת מדינת ישראל 3 שנים שחלפו מאז אותו מבצע.

הוקפץ לשדה הקרב

בראיון שאני מקיים עם סרן מילס, אני מחזיר אותו בזמן כדי לדעת איפה זה תפס אותו, מה היו תחושותיו ואיך זה השפיע עליו באופן אישי. “ביולי 2014 פרץ מבצע ‘צוק איתן’. בתקופה הזו הייתי בלימודים במכללה לפיקוד טקטי (מלט”ק) והוקפצתי יחד עם כל המכללה, כל אחד לגדוד שלו”, אומר לי סרן מילס.

גלעד מילס צילום: ארכיון "כוכב"

ומה קורה מאותו רגע?

“ביום השני ללחימה חיפשנו מנהרה וקיבלנו מידע על כך שחוליית מחבלים מאחד הבתים תכננו לתקוף את הכוח ולחטוף אחד מהחיילים. בתור פלוגת ההנדסה ‘סגרנו’ על הבית עם דחפורים, כוח סיור, כולנו. המ”פ דיבר ברמקול לעבר הבית וביקש מהמחבלים להרים ידיים ולהיכנע, ללא שימוש בכוח. אחרי כמה זמן, בעודי עומד על ענף עץ, הסתכלתי למטה וראיתי בוקסה כזו שלא ראיתי כמותה לפני אבל ידעתי מהי, לנגד עיני הופיע מטען”.
ומה עשית באותו רגע?
“לא הצלחתי לבטא את זה בקול, להתריע. הגרון היה יבש. פתאום אתה מבין שזו הפעם הראשונה שאתה נמצא באירוע, והתחלנו לפעול מהר. כולם קפצו אחורה, ניתקו מגע כפי שצריך לעשות ונתנו לדחפור לעשות את העבודה. זה היה האירוע הראשון של הגדוד ומהר מאוד האירוע נגמר כשהיו שני מחבלים מתים ועוד שני מחבלים בקרב סמוך”.
אפשר לומר שפתחתם את המבצע ברגל ימין.
“המנהרה שמצאנו הייתה על הפתח של הבית, ככה שאפשר היה להגיד שפתחנו את המבצע באופן רשמי. במהלך הלחימה הגדוד שלי מצא עוד שתי מנהרות, והיו לנו עוד שתי היתקלויות עם מחבלים”.
ובסיום הלחימה חזרת ללימודים?
“בהחלט. אחרי סיום צוק איתן חזרתי ללימודים שהתחלתי לפני, ושנאלצתי להפסיק בשביל ללחום ולהגן, לעשות את עבודתי בתור לוחם. אחרי הלימודים חזרתי להיות קצין אג”ם של הגדוד, זה היה התפקיד שלי לפני התפקיד הנוכחי, וברגעים אלו אני כמה שעות לפני מסע כומתה של הטירונים שלי, שמתחיל היום בלילה”.

חייל בינוני ומפונק

כשמילס התגייס לצבא, הוא לא חשב שיגיע כל כך רחוק. לאורך המסלול הוא היה חייל בינוני ומפונק מאוד, אבל באיזשהו שלב השתנה לטובה ויצא לקורס מ”כים, בהקצאה שנחשבת מהירה, אחרי שמונה חודשים. “רציתי להיות מ”כ טירונים בשביל לתקן את החוויה שהייתה לי. ואכן, בסוף קורס המ”כים קיבלתי את השיבוץ המיוחל, להיות מ”כ טירונים בגדוד בו אני התחלתי, גדוד 605”, הוא אומר. במשך שנה הוא שירת כמ”כ לאורך הטירונות והאימון המתקדם בבית הספר להנדסה קרבית, שם עשה גם תעסוקה מבצעית בחברון ואימון גדודי ביחד עם הפקודים שלו. ככה הוא סיכם שנתיים בצבא.
אחר כך יצא לקורס קצינים בבה”ד 1, בית הספר לקצינים, במהלכם עבר 4 חודשי קורס ו-4 חודשי השלמה חילית. מילס סיים את קורס הקצינים כמצטיין ונשלח להיות מפקד מחלקה בהכשרות לתקופה של כשנה, עד שהמ”פ שלו בחר בו להיות הסמ”פ שלו. אחרי שירות של כמעט שנה כסמ”פ ולאחר קורס מ”פ, הוא החל תפקיד חדש בתור מ”פ, תפקידו הנוכחי אותו הוא ממלא כארבעה חודשים.

צילום: ארכיון "כוכב"

פרט להשתתפות במבצע צוק איתן, סרן מילס גם היה בין הלוחמים שהשתתפו במבצע “עמוד ענן”, בתפקיד סמ”פ. “הדבר הכי גדול שנחרט בזיכרון שלי מהמבצע, היה איך תוך כמה שניות פלוגה שלמה משנה פאזה משגרה לחירום, תוך רגעים ספורים מתעסוקה מבצעית נורמלית ושגרתית לחלוטין בצפון, היינו מוכנים בצורה מלאה מול הכלים והתחמושת בשטחי ההיערכות בכניסה לרצועה. הבנתי שהמנהיגות והאחריות של המפקדים, שגורמת לפלוגה שלמה לשנות לחלוטין את הכיוון, היא משהו מדהים בעיני, איפה עוד אפשר למצוא גבר לפני גיל 30 מקבל אחריות כזו ומנהיג בצורה אחראית וראויה להערצה, שגורמת לחייליו ללכת בעקבותיו. זה היה השלב שבו הבנתי שאני רוצה להמשיך בקריירה צבאית ארוכה”. במהלך שירותו הצבאי הארוך של גלעד, יצא לו לחוות כמה אירועים מרכזיים שעל פיו הם האירועים שהשפיעו עליו בצורה המשמעותית ביותר בשירות: “אני אקח שלושה אירועים מרכזיים מהשנים שלי פה בצבא. הראשון זה שהייתי חייל לא טוב, התגייסתי עם הרבה ‘ראבק’ ורעל בעיניים, חשבתי שאני הולך לעשות בלגנים ו’להרים’ את הבסיס, אבל אתה מגיע ומגלה שהעובדות אחרות, ואכן קיבלתי סטירה מצלצלת לפנים בגלל זה, שגרמה לי להמשיך הלאה”, הוא אומר.

נלחם למען החברים

"הדבר השני זה מבצע צוק איתן. במשך כל השירות שלך כלוחם אתה מתאמן לקראת הרגע שתגיע הפקודה, וזה הייעוד שלך בתור לוחם והייעוד המרכזי של צה”ל זה לנצח במלחמה, אבל אני מלמד את החיילים שלי היום, אל תחכו לקרב הבא או למלחמה הבאה, זה לא משהו לצפות לו. כש’נקראים לדגל’ עושים את מה שצריך לעשות בצורה הטובה ביותר. נלחמתי, כי ידעתי שהחבר הכי טוב שלי הוא זה שעומד לידי ושנינו נלחמים. אני יודע להגיד שבאמת נלחמתי כי הוא היה לידי”.
איזה זיכרון משמעותי יש לך מהמבצע?
“היום הכי קשה שעברתי בכל המבצע לא היה כשהייתי בקרב ונלחמתי, הוא היה כשנסעתי הביתה ל’אפטר’ של כמה שעות, בשביל לראות את חברה שלי (היום אשתי) ופחדתי על החבר הכי טוב שלי, כי לא הייתי לידו”.
סרן מילס חווה אובדן אישי, כאשר אמא שלו נפטרה בינואר האחרון, וזה היה בהחלט לא פשוט. “מכל מה שחוויתי, למדתי שלפעמים אנחנו נופלים, אבל צריך לקום ולהמשיך קדימה, כי אם אנחנו לא נעשה את זה בכוחות עצמנו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו”, הוא אומר.
מה אתה חושב על הדור הצעיר שמתגייס בימים אלה?
“אני חושב שכל הלוחמים שמתגייסים היום, הדור הזה הוא מלח הארץ, לא משנה מה יגידו. גם אם יגידו שהדור לא איכותי היום, לא משנה מה הוא בחר להתגייס לשירות משמעותי וחד משמעית מדובר בבני הנוער האיכותיים ביותר, שמהווים את מגש הכסף של היום, כי בלעדיהם היה מסוכן פה והיינו מוצאים את עצמנו במערכה כל קיץ”.
איך תרצה לסכם את הריאיון הזה?
“אני רוצה לסכם במשפט: תתגייסו, תהיו לוחמים, תבואו להנדסה קרבית, כי אין על הנדסה קרבית, כמו שאומרים, כומתות כסף ערכים (ואנשים) זהב”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>