19.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

כוכב שביט

המאמן אלדד שביט כבר הגיע לטופ של הכדורגל, כעוזרו של חיים סילבס ברעננה, בליגת העל. אבל, בתוך תוכו הוא ידע שהתהילה מחכה לו מעבר לפינה. הרצון להיות מאמן ראשי היה אצלו בסדר העדיפויות, גם אם זה לחזור אחורה, לליגה הלאומית. כך הוא מצא את עצמו בחלק האחרון של העונה שעברה בעירוני טבריה, משם הגיע בתחילת העונה לעירוני נשר, בליגה א’. בסוף השבוע שעבר הוא הצליח להעלות את המועדון הסימפטי לליגה הלאומית וחרט את שמו באותיות קידוש לבנה בספרי ההיסטוריה של המועדון. בראיון לעיתון “כוכב” הוא מסכם את העונה, קבלו את המיוחד, שעדיין לא יודע אם ימשיך בקבוצה בעונה הבאה: “אני אשב עם אמיל ושלומי, נראה לאן נושבת הרוח”, הוא אומר

מאת: בוריס שולקין , 22 באפריל 2016

המאמן אלדד שביט הוא אחד האנשים המקצועיים והאמביציונים בכדורגל הישראלי, ללא ספק. הוא החל את קריירת האימון שלו בגיל צעיר, לאחר שפרש ממשחק פעיל ככדורגלן בהפועל חיפה, משם אף הגיע לנבחרת ישראל. שביט היה שחקן נהדר, אך פציעה טורדנית קטעה את המשך הקריירה שלו כשחקן פעיל והוא פנה לאימון. במשך שנים הוא עשה זאת עם ילדים ונערים, עד שקיבל את קבוצת הנוער של הפועל נצרת עילית, ששיחקה בליגה השניה לנוער. כבר אז היה ניתן להבחין בכישוריו של המאמן, שהצעיד את קבוצתו להישגים, תוך כדי הפגנת משחק שובה עין.

אלדד שביט חוגג עם השחקנים והאוהדים צילום: באדיבות אתר גולר 1

ייאמר מייד, שביט לא הסתפק במועט ורצה את הדובדבן שבקצפת, את קבוצת הבוגרים של המועדון, אותה אימן דני גולן, מאמן מכבי פתח תקווה כיום. הדברים הבשילו ויצאו לפועל, ושביט קיבל את המפתחות בליגה הלאומית, אך לא הצליח להטביע חותם בקבוצה. משם הוא עבר לאמן את הפועל עפולה, כשלקבוצה היו יומרות להעפיל לליגה הלאומית. אגב, אחד משחקני הרכש המובילים שהביא לקבוצה בזמנו, היה חיים סילבס, ששיחק תחתיו באותה עונה עד שנפצע. מערכת היחסים המצוינת בין השניים נמשכה, וכאמור סילבס היה זה שהביא עימו לרעננה, את שביט כעוזרו.

קיבל פירגון מקולגות

השבוע, סילבס אף העלה פוסט לחשבון הפייסבוק שלו, ואמר: “תרשו לי לפרגן כאן בענק לאלדד שביט. אחי היקר, השבוע עשית היסטוריה והעלת את נשר לליגה הלאומית והשלמת את משימתך לעונה זו. שאפו ענק על עונה ענקית. האיכויות שלך כאדם בכלל ומאמן בפרט, הן יוצאות מן הכלל וזוהי רק הסנונית הראשונה בדרך לכיבוש כל היעדים שלך. התמזל מזלי וזכיתי שנעבוד יחד ושאבתי מכל אלה. כל כך מגיע לך ואני מאושר עד השמיים בשבילך, אוהב אותך”.
לאחר מילים כל כך מרגשות, אין ספק שאלדד שביט מרגיש השבוע בעננים. אמנם הוא סיים את העונה הסדירה בסטייל, אך דומה כי העונה הזו סחטה ממנו את הכל. עבר עליו חודש לא פשוט כלל, כשהקבוצה נקלעה למשבר, אך הוא ידע לנווט את הספינה שלו אל היעד המרכזי אותו סימנו שני היו”רים של הקבוצה, אמיל יוסיפוב ושלומי פרץ, שהעניקו לו סמכויות נרחבות וחופש מקצועי מוחלט, בכדי שהשקט התעשייתי יביא תוצאות המיוחלות, שאכן הגיעו בגדול עם סיום משחק הניצחון בהרצליה.
ביום ראשון, לאחר שאדי האלכוהול התפוגגו והשמחה התפוגגה, התפנה שביט לראיון עם עיתון “כוכב”, בכדי לסכם את העונה.
איזה קבוצה קיבלת בתחילת העונה?
“בליגה א’ אתה לא מקבל קבוצה עם שחקנים בעלי חוזים לטווח ארוך, כמו בליגת העל, לצורך הדוגמא, שם אתה מקבל בסיס מסוים של שחקנים ואתה יכול להביא שלושה ארבעה שחקני רכש”.
אפשר לומר שבנית קבוצה חדשה?
“בליגה א’ זה שונה. כשמסתיימת עונה כמעט ולאף שחקן אין חוזה. ולכן, אתה בעצם בונה קבוצה מחדש. כך גם אנחנו בנינו קבוצה דיי חדשה העונה”.
הייתה לך יד חופשית בבחירת השחקנים?
“אני עובד עם מועדון שיש לו כלים ואג’נדה משלו. אם היו שחקנים שרציתי והמועדון לא רצה, אז לא הבאנו אותם. אבל, כל השחקנים שהגיעו העונה לקבוצה, קיבלו את ברכת הדרך של ההנהלה, שנתנה לי יד חופשית בעיצוב הסגל. האמת היא שכל שחקן שרציתי להביא, הם נענו לבקשתי. כמובן שרציתי לקבל את האור הירוק מההנהלה, כך נבנתה הקבוצה העונה”.
ספר קצת על התנאים והעבודה בסביבת המועדון.
“השנה נהנינו מתנאים מעולים, הרבה מעבר לרמה של ליגה א’. המועדון נותן סביבת עבודה שקטה ורגועה, גם בימים קצת פחות טובים. כמעט כל מה שביקשנו, קיבלנו. החל משחקני רכש, דרך ימי גיבוש ועד הפרטים הקטנים שמועדון יכול לתת לצוות המקצועי ולשחקנים”.
במבט לאחור, אם היית יכול לצרף בתחילת עונה שחקן מאחת הליגות הבכירות, את מי היית רוצה בקבוצה שלך?
“כל המוסיף גורע, פשוט כך. לא הייתי משנה שום דבר בסגל הנוכחי של הקבוצה העונה. התחברתי כל כך לכל השחקנים ואני משאיר את הקבוצה כמו שהיא. היא הייתה טובה מהרגע הראשון והיא המשיכה להיות טובה לאורך כל העונה. לא הייתי נוגע בכלום”.
ממחזור שביעי הובלתם את הליגה לאורך כל העונה, הייתה לכם תחרות בליגה?
“הייתה לנו תחרות והיא הייתה גדולה. אני חושב שבמשך הרבה שנים לא הייתה תחרות והליגה הייתה שוויונית מאוד. יחד איתנו היו שלוש קבוצות שהשקיעו הרבה כסף בכדי לעלות ליגה, אך כמה קבוצות התרסקו בדרך. הייתה תחרות באופן חד משמעי, אך השגנו את הקבוצות שנשפו לנו בעורף. ידענו לשמור על מרחק סביר מהדולקות אחרינו ולקחת את מקדם הביטחון הזה, שבימים קשים ידענו שיהיה לנו אוויר לנשימה”.
מי הוא כוכב העונה שלך?
“אני חושב שכוכב העונה שלי זו הקבוצה כולה, קבוצה שהיא נטולת כוכבים, קבוצה במלוא מובן המילה. אני חושב שבלי כל המשולש של ההנהלה בראשותם של אמיל ושלומי, הצוות המקצועי והשחקנים, המשולש הזה הוא הכוכב של הקבוצה”.
מתי הבנת שתלכו עד הסוף?
“תמיד האמנתי בקבוצה הזו. האמת שכבר במשחקי האימון הרגשתי שאנחנו קבוצה חזקה, שיודעת ללכת קדימה ולהתעלות חזק למעלה. זה לקח קצת זמן, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שאנחנו קבוצה מהחזקות בליגה, ושאנחנו ראויים ללכת עד הסוף”.
מה השער הכי זכור לך העונה?
“היו שני שערים שהיו בלתי נשכחים העונה: הראשון, השער של דניאל ברק מול קרית אתא בדקה ה- 93’, שניצחנו 2:1. והשני, אחד השערים הכי מרגשים, השער של עומר בוארון בשבוע שעבר מול הפועל הרצליה, כשברגע שהוא כבש כולם הבינו שאנחנו בליגה הלאומית. זה היה שער שגרם לפרץ רגשות אדיר”.
מה דעתך על קהל האוהדים בנשר?
“נשר היא לא קבוצה שזוכה לתמיכה של אלפי אנשים, אבל יש גרעין מאוד איכותי של אוהדים שמגיעים עם תחושה של משפחתיות. אני מאמין שעם הזמן יצטרפו עוד אנשים למשפחה הזו, ובשלבים מתקדמים יותר תהיה תמיכה של אלפי אוהדים. כרגע הקבוצה זוכה לתמיכת קהל איכותי של מאות אנשים”.

רוצה להתפרנס מכדורגל

כאמור, אלדד שביט כבר הרבה שנים בכדורגל והוא ראה כמעט הכל. הוא סלל את דרכו מלמטה, דרך קבוצות ילדים, נערים ונוער, עד לקבוצות בוגרים. העונה הוא הגיע לטופ מקצועי ומבחינתו השמים הם הגבול, אבל בכדורגל, כמו בכדורגל, הכל נזיל וכל האפשרויות פתוחות. פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה.
אימנת בנצרת עילית, בעפולה, אך לא הצלחת להגיע להישגים משמעותיים.
“למען האמת, לפני שנתיים הייתה לי עונה טובה בנצרת עילית. עלינו לפליאוף עליון בליגה הלאומית”.
בעונה הקודמת היו דיבורים שתחליף את ברוך סער.
“ברוך סער חבר טוב שלי וכבודו במקומו מונח. אני לא חשבתי לאמן את נשר”.
מה השאיפות שלך לעתיד?
“השאיפות שלי לעתיד הן בעיקר להתפרנס מכדורגל, עד גיל מאוחר”.
יש מאמן בזירה העולמית שאתה רואה בו דמות לחיקוי?
“אני לא יכול לשים את האצבע ולומר שיש מישהו בכדורגל העולמי שהוא מודל לחיקוי. בוא נהיה מציאותיים, אנחנו חיים בישראל. פה בארץ, בתנאים שאנחנו עובדים בהם ובתרבות הספורט שיש לנו, אני חושב שאנחנו צריכים למצוא לנו יותר דמויות מקומיות לחיקוי מאשר דמויות עולמיות, כי הכדורגל בעולם שונה לחלוטין מהכדורגל שלנו. בגדול, אין לי מישהו שאני שואף להיות כמוהו. אני שואף להישאר בענף הזה, שגם ככה זאת משימה לא פשוטה, לא מעבר לכך”.
אי אפשר לסכם עונה בלי תודות, צא להתקפה מתפרצת.
“אני רוצה להודות לאמיל ולשלומי, שבלי הניהול שלהם זה לא היה קורה. כמו כן, לשחקנים האדירים שלי ,לצוות שלי, הצוות המנהלתי והצוות הלוגיסטי. בנוסף, לכל מי שעסק במלאכה, אני רוצה להודות לו מקרב לב. הקרדיט במלואו הוא של כולם”.
ובמבט לעונה הבאה, אתה רוצה להמשיך בנשר?
“אני אשב עם אמיל ושלומי, נראה לאן נושבת הרוח. מבחינה מקצועית, אני חושב שנשר זה מועדון טוב שיכול להצליח בליגה הלאומית. נחיה ונראה”.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>