12.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

לאהוב, זו לא מילה גסה

מאת: מנהל "כוכב עמק חפר" , 5 בספטמבר 2017

צילום: מערכת "כוכב"

דומה כי בשבוע שעבר שוב נחצו כל הגבולות בפעם המי יודע כמה, בכל מה שנוגע לאלימות המילולית בכלל, ובארצנו הקטנה ועמוסת האתגרים בפרט.
אז מעבר לשיח הבלתי נסבל, לטעמי, שמתרחש כאן יום יום בין אנשים המדביקים לעצמם כותרות של “ימין” ו”שמאל”, ולהתלהמות המתמשכת ברשתות החברתיות, נוסף השבוע לנוף עוד נדבך שמוליך את כולנו אל עבר מדרון חלקלק של מלחמת אחים, חלילה.

ההפגנה מול הבית של היועץ המשפטי לממשלה צילום: מ"יוטיוב"

לפני מספר חודשים שמענו קצין בכיר שנזכר כי בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשחיצי נאומו מכוונים אל הימין, השוואה מעוררת חלחלה בכל מקרה שגם אני כ”פריק” של היסטוריה לא יכול לקבל בהקשר או בהקבלה לשלטון השטני ההוא, פשוט השוואה לא לעניין.
מהעבר השני, אנו עדים גם להשתלחויות בכל מה שזז טיפה שמאלה וישר זוכה לכינוי “בוגד”, או כל מה שמצייץ כקצת פטריוטיזם לכינוי “פאשיסט”. ולכן, נשאלות מספר שאלות: לא הגזמנו קצת? ומה עם דמוקרטיה, חופש הדעה וזכות הבחירה? מה, זה הכל דיבורים ולא יותר?
ובכלל, יש לי תחושה ברוח התקופה שדנה בהתפקדויות כפולות ומשולשות למפלגות, שהקיצוניות על כל גווניה וצדדיה המכוערים, בעיקר משתלטת לנו על היום יום ולא מרפה לרגע. כן, גם לתקשורת חלק מרכזי בכך, כשהרייטינג הוא בראש מעיינך, אז דברים “שוליים” כמו אחדות, חינוך ואהבת האחר, לא יהיו בראש החדשות, וחבל שכך.
לתפיסתי, השבוע נחצו הגבולות בהפגנה שנערכת מזה זמן רב מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה. ראינו כיצד ההתנגשות הזו יכולה להפוך ממשית ובאותה מידה דוחה ומסוכנת.
שיהודי אחד יאמר לאחר “תוריד את השטיח מהראש…” כשכוונתו לכיפה, ו”תגזור את השערות מהפנים..” כשהוא מכוון לזקנו של אדם מאמין? לאן הגענו.
אז כמו במחזה, אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית, גם כאן ההשוואה ההזויה לימי הנאצים היא האקדח שהונח על השולחן, אלא שהטוויסט בעלילה בא מכיוון שונה, ומי שהרים את האקדח וירה מילולית היה פעיל שמאל קיצוני, שהזכיר לכולנו את האנטישמיות הישנה והבסיסית, זו שמראה היהודי מחלחל אותה.
ורק נזכיר לו, לאדון, שגם יהודים רבים וטובים שהתלבשו ונראו מודרניים לחלוטין, נשרפו במשרפות והובלו לתאי הגזים. ועכשיו, הגיע זמן לעצור ולחשוב מה אנחנו רוצים. כי בגולה כבר היינו אלפיים שנה, עברנו את האינקוויזיציה והשואה, הופרדנו בעל כורחינו לשבטים. ולבסוף, ניעורנו וחזרנו לארצנו היחידה שמסוגלת לתת לנו הרגשה של בית.
ובמקום שנתעסק כל היום במה רע אצל האחר, ומה אפשר עוד לקחת לו, בדתיים מול חילונים, אשכנזים מול מזרחים, הגיע הזמן לאחד את השבטים לעם אחד, שמורכב מהרבה תרבויות שלומדות ומתחשבות אחת בשנייה, אבל בעיקר מכבדות אחת את השניה. לצערי, נכון לעכשיו אנו עושים לאויבנו הרבים את החיים קלים.
שתכלה שנה וקללותיה, שתחל שנה שבה נדע לברך אחד את השני וגם לאהוב, זו לא מילה גסה.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>