18.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

להפועל חיפה יש סגנון ודרך ייחודיים ובלעדיים רק לה

האדומים מגלים העונה חוסן מנטלי נהדר, ולא נשברים גם כשהם בפיגור. אז איך הקבוצה הצליחה בשתי המטרות שלה במשחקים נגד מכבי חיפה? ומה צריכה להיות המטרה הבאה שלה?

מאת: אלי לונטל , 8 במרץ 2018

אלי לונטל צילום: ארכיון "כוכב"

הפועל חיפה עמדה בשני משחקי הדרבי האחרונים, הן ליגה והן גביע, בפני משוכה מאוד גבוהה כדוגמת מכבי חיפה, עם קהל אדיר ומול קבוצה שלפחות במשחקי הדרבי היתה אמורה לתת הרבה יותר לחימה והקרבה ממה שנתנה עד אז, ועל הנייר המשחקים היו אמורים להיות קשים מאוד.
לעצמה.

הדרבי אדום. לויטה וורמוט צילום: ראובן כהן

למשחק הגביע השני הגיעו האדומים עם יתרון של שני שערי חוץ והיה ברור שגם תיקו 1:1 היה מספיק לקבוצה. הפועל חיפה הציגה משחק טקטי נבון מבית מדרשו של המאמן ניר קלינגר. אמנם היא ספגה שער אבל סגרה היטב, ניסתה ללחוץ על הבלמים ועל החלק הקדמי, הפחות טוב, של מכבי חיפה, שמתקשה בהנעת כדור, והצליחה פעם אחת כשהשוער עומרי גלזר עשה טעות קשה ומסר לגילי ורמוט. זה לא היה משחק טוב או מהנה של הפועל חיפה, אבל כשאתה משחק ברבע הגמר וצריך תוצאה טובה כדי לעלות שלב, כל האמצעים כשרים, העיקר לעלות לחצי הגמר, שהוא כל כך משמעותי וקרוב להנפת גביע, ואולי גם להגיע להישג שלא היה הרבה שנים בהפועל חיפה.
אני שומע בעיר שהפועל חיפה שיחקה לא יפה, שהיא קבוצה פחות טובה ושמכבי שלטה במשחק, ואני רוצה להזכיר לכולם איזו שמחה היתה לשחקני מכבי חיפה ולאוהדיה לאחר התיקו המכוער נגד הפועל ת”א אחרי 120 דקות, וגם אז הבנתי אותם, מכיוון שלעלות שלב בגביע זה הדבר העיקרי, כאשר הדרך בגביע המדינה אינה באמת חשובה, ולכן מגיע שאפו ענק להפועל חיפה, שהצליחה לעמוד במשימה הראשונית.
בכל הקשור לליגה, נוצר מצב מאוד לא נעים להפועל חיפה, עם ניצחון של בית”ר ירושלים, באר שבע וגם נתניה, שנושפת בעורפה, והמקום הרביעי כבר לא מובטח, ותיקו של בני יהודה שצימצמה את הפער בנקודה, ואין ספק שהעול על כתפי השחקנים, ההנהלה והמועדון היה כבד מנשוא. כולם ידעו אמנם שהקבוצה עלתה לחצי גמר הגביע, אבל אם הם לא מנצחים את מכבי חיפה בדרבי הליגה – הסיכוי להידבק לחבורת הצמרת הולך ונעשה כמעט בלתי אפשרי, ויתרה מכך, גם המקום הרביעי כבר לא כל כך בר הישג, כשמכבי נתניה מאוד קרובה אליה ובמשחקי הפלייאוף הכל יכול להיות, ולכן הפועל היתה חייבת את הניצחון בדרבי הליגה.
אני רוצה לגעת בדרך ובסגנון של האדומים. יש דבר אחד שהוא בלעדי וייחודי להפועל חיפה העונה. הקבוצה יודעת מה היא רוצה בכל שלב של המשחק, וגם המחליפים נכנסים היטב לנעליהם של השחקנים הבכירים. הקבוצה יודעת להכות בדיוק בזמן הנכון, וגם כשהיא מרוויחה כדור, הנעת הכדור שלה רגועה ומסודרת. יש לה בחוד את תורג’מן ויש את גינסארי שמצטרף. אליהם אפשר להוסיף את רוסלן ברסקי, שחזר לעצמו במשחקים האחרונים. כמעט כל אחד יכול לתת פס לגול, והפועל חיפה מתפקדת כקבוצה. גם כשהיא משחקת פחות טוב, הקבוצה עדיין מסוגלת להבקיע משום מקום ולאחר מכן לשמור על היתרון בזכות הגנה חזקה. נכון שהקבוצה ידעה לקחת מתנות שהיא קיבלה, אבל גם זה דבר שצריך לדעת לקחת, ואני מדבר על השער העצמי של מאבוקה והטעות של השוער לויטה.
איך שלא מסתכלים על זה, ניצחון 0:3 בדרבי זו תוצאה מדהימה עבור האדומים, ומגיע להם שאפו ענק. הולך להיות לנו פלייאוף עליון מאוד מעניין ומותח, כאשר כל משחק יהיה חשוב מאוד. המטרה של הקבוצה צריכה להישאר אותה מטרה כפי שהיה עד היום – להגיע לאירופה, או דרך המקום הרביעי או דרך זכייה בגביע, ולהערכתי, יש סיכוי גבוה שהיא תעמוד במטרות שהציבה

ציונים זה הכל:

ארנסטס שטקוס 7, אחראי על ניצחון הגביע.
דור מלול 6, עונה מצוינת, במיוחד בליגה.
גבריאל תמאש 7, הרכש הכי משמעותי.
ניסו קפילוטו 6, הרבה יותר טוב ליד תמאש.
שמואל שיימן 6, ממשיך עונה מצוינת
ראדו גינסארי 7, משכמו ומעלה בתרומה לקבוצה.
רוסלן ברסקי 6, אט אט חוזר לעצמו.
ריקי מיטרבסקי 6, נכנס לנעליו של סויסטאד.
יוסיפ איבנצ’יץ’ 6, מחליף ראוי, עשה את העבודה.
אלון תורג’מן 7, חלוץ אמיתי, שער בכל משחק.
עידן גולן 6, לא שיחק יותר מדי.
גל אראל 6, תמיד נותן 100 אחוז.
מקסים פלקושצ’נקו 6, יכול לשחק בהרכב.
עדן בן בסט 6, המון רצון ומוטיבציה.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>