19.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

טניס

לראות את הלבן בעיניים

טורניר הטניס היוקרתי מכולם ואחד האהובים בעולם, ווימבלדון, או בשמו השני “האולד אינגלנד קלאב”, יוצא לדרך ביום שני הקרוב. האם יכולתו המופלאה של רפאל נדאל תבוא לידי ביטוי גם במדים הלבנים? או שאנדי מארי יעשה BACK TO BACK ויקטוף את התואר גם השנה. וגם, בל נשכח שרוג’ר פדרר לוטש עיניים אל הגביע הנכסף

מאת: לירן גורן , 28 ביוני 2017

טורניר ווימבלדון מעורר השנה תיאבון ונראה פתוח במיוחד, בעונה משוגעת בה נובאק ג’וקוביץ’ “טס” מוקדם בשני הגראנד סלאמים הראשונים של השנה, אוסטרליה והרולאן גארוס, ולא ע”י ענקי טניס, ואת שני התארים הללו מחזיקים פדרר ונדאל, בהתאמה, משל היינו בשנת 2006. הקאמבקים המופלאים של הפנומן השוויצרי והמטאדור הספרדי, נהדרים לטניס וטורפים את הקלפים מחדש.

סטן ווארינקה צילום: מ"יוטיוב"

ג’וקוביץ’ יחזור לעצמו?

אז מה צפוי לנו על הדשא היפיפה בווימבלדון ומיהם המועמדים להניף את הצלחת הנכספת מכולן? כרגיל, אציג אותם מהסוף להתחלה. כלומר, מבעלי הסיכויים הנמוכים יותר לדעתי, ועד לגבוהים ביותר. על אף הדיוק המופתי שלי בכתבה שיצאה בעיתון זה לפני הרולאן גארוס, רב הנסתר על הגלוי.
קשה לצפות את ההגרלה שתוצג רק אחרי סגירת הגיליון, כי לאנגלים יש לפעמים דירוגים משלהם והם שמרנים. אבל, אני מניח שתיאורטית, הדירוגים כדלקמן: מארי (1) לא אמור לפגוש את נדאל (2) אלא בגמר. כנ”ל לגבי וואורינקה וג’וקוביץ’. ואילו פדרר, אם אכן ידורג חמישי ולא נובאק, אמור לפגוש אחד מהארבעה ברבע הגמר. מארי עלול לפגוש את ג’וקוביץ רק בחצי, וכך גם לגבי וואורינקה ונדאל. קיבלתם סחרחורת מהאפשרויות? עכשיו נעשה סדר בבלאגן.
רפא נדאל אמנם “רותח” כרגע ובלתי ניתן לעצירה, אחרי גמר באוסטרליה ועונת חימר נפלאה שנגמרה בדובדבן של הקצפת: זכייתו העשירית בתואר הרולאן גארוס, כשהוא מחסל כל שחקן שנקרה בדרכו, כולל וואורינקה בגמר. יצוין כי, רפא לא הפסיד אף לא מערכה אחת.
לדעתי, המסע הפיזי והמנטלי ההדרגתי שצבר תאוצה בגמר אוסטרליה והגיע לפיק בזכייה ברולאן גארוס, היה מכוון לשם בצורה חדה ומובנית כל כך, שאיני רואה אותו שומר על כזו יכולת מושלמת בדשא האנגלי, שהגיע כה מהר, שם המגישים הגדולים ובעלי הידיים הטובות והמדויקות עושים שמות, והראלים הארוכים שהוא כל כך אוהב מתקצרים להם. אני לא פוסל אותו כמובן, והחזרה שלו בצרפת אינה זמנית לטעמי, אך השמירה על עצימות כה גבוהה מייד אחרי קאמבק כה קשה, נראית לי טו מאץ’, עבור ווימבלדון הזה.
נובאק ג’וקוביץ’, המנטליסט הסרבי, נמצא כרגע בשפל מנטלי. ולכן, החליט לראשונה מאז 2010 לשחק בטורניר תחרותי בין הרולאן גארוס לווימבלדון. מדובר בטורניר איסטברן, באנגליה, המשמש כהכנה האחרונה לפני ווימבלדון. נובאק נכנס לטורניר ע”י קבלת ווילד קארד.

רוגר פדרר צילום: מ"יוטיוב"

בינתיים הוא ניצח בסיבוב ראשון וישחק בשני מול פוספיסיל הקנדי. אין ספק שהצלחה בטורניר הזה שנערך על דשא, וגם גמר הוא סוג של הצלחה כרגע, יכולה לעשות את הסוויץ’ עבור ג’וקוביץ’, ולהחזיר אותו לעניינים קודם כל מבחינה מנטלית, שם הוא חזק במיוחד, ומהסוויץ’ הזה כולם מפחדים כמובן, מהרגע בו הוא פוער עיניים גדולות. אך למרות זאת, עדיין נראה לי שהוא עוד לא שם, במיוחד כשהאחרים נמצאים בכושר נהדר, וזה כולל את השלושה שלפניו, הכוללים את פדרר (אחריו) והצעירים העולים: טים, זברב, פויל ועוד.
אנדי מארי, המדורג ראשון בעולם, אמנם לא נתן עונה מי יודע כמה עד עכשיו, וזה כולל את ההכנה לווימבלדון, למשל טורניר קווינס, שם עף בסיבוב ראשון ע”י המדורג 90 בעולם, אחרי שנתיים בהן זכה בו ברציפות, טורניר בו זכה חמש פעמים.
אני דווקא מתרשם שהוא נמצא בכושר טוב. וזאת, על סמך היכולת שהציג ברולאן גארוס, במיוחד נגד וואורינקה במרתון של חמש מערכות, ולמרות המערכה החמישית החלשה שלו. הרמה שהפגין שם היתה גבוהה ביותר. נקודה לפה או נקודה לשם והמשחק שנראה היה שהולך בכיוונו, יכל להיות שלו.
הסקוטי הג’ינג’י השנוי במחלוקת, אמנם חזר לקלל פה ושם, ולהראות שפת גוף שלילית לפעמים, אך בסה”כ מדובר בטניסאי שהתבגר היטב, בעל מוסר עבודה מהרציניים בסבב, וכשקלינט איסטווד הצ’כי יושב בבוקס שלו בתור המאמן הראשי, עם פני הפוקר הקשוחות שלו, ואני מדבר כמובן על איוון “האיום” לנדל, מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה.

רפאל נדאל צילום: מ"יוטיוב"

בל נשכח כי לנדל זכה יחד עם מארי עד כה בכל שלושת תארי הגראנד סלאם שלו: שניים בווימבלדון, כולל זה של השנה שעברה. עם הקהל הביתי שלמד לאהוב אותו, מארי הוא מועמד לגיטימי ביותר לזכייה, עם תנאים נכונים ויכולת להרים את רמתו בדיוק בזמן.
סטן וואורינקה, דה מן אמנם הכי לא צפוי בסבב, כפי שכבר אמרתי בעבר, אבל יש לציין שאם אני מפשפש אחורה בזיכרון, אני כבר צריך לפתוח גוגל כדי לראות מתי הוא לא עלה מינימום לחצי גמר טורניר גראנד סלאם, שלא לדבר על רבע. כלומר, הוא כל הזמן שם, דרוך, מוכן ומזומן. למרות התבוסה המוחצת לנדאל, בגמר בצרפת, לא הייתי מבטל את סיכוייו באנגליה בכלל, ואם אני דוד טוני נדאל, אני לא יודע איך להוריד את רפא מהזחיחות במקרה של מפגש ביניהם בחצי הגמר, אם יהיה כזה.
משחק חדש, מגרש חדש, כדורים חדשים. אני מעריך שכפי שלנדאל היתה את התשוקה הגדולה ביותר לזכות ברולאן גארוס האחרון, וזה משפיע, לטנק השוויצרי יש בדיוק כזו בווימבלדון, ולו מן הסיבה שאם יזכה, יהפוך לאחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, לא פחות. וזאת, מעצם העובדה שלא רבים בכלל הם אלו שזכו בכל ארבעת התארים החשובים.

נובאק ג'וקוביץ צילום: מ"יוטיוב"

לעשות את זה תוך ארבע שנים, זה בכלל הישג נדיר, מוזר ומופלא. למען האמת, רק שישה שחקנים בהיסטוריה עשו זאת, ורק ארבעה בתקופה המודרנית. סטן יודע זאת ויש לו את היכולת להתפוצץ על הדשא באולד אינגלנד קלאב. מיותר לציין שווימבלדון הוא הקרם דה לה קרם של עולם הטניס.

בדרך לתואר ה-19?

רוג’ר פדרר, הפנומן השוויצרי, לטעמי אולי הספורטאי הגדול בכל הזמנים, מוכן ומזומן לטורניר בו זכה לא פחות משבע פעמים, מהן גם חמש ברציפות. אחרי הקאמבק המופלא באליפות אוסטרליה, שהביא לו תואר גראנד סלאם 18 בקריירה וראשון מזה חמש שנים, בגיל 36 רוג’ר משחק טניס חכם ונפלא. הוא מקצר נקודות, עולה הרבה לרשת ונראה אתלטי וקליל מתמיד.
אם לפני אוסטרליה, המנוחה הארוכה עזרה לו לבוא טרי, אני מאמין שגם בחירתו לוותר על עונת החימר שבשיאה אליפות צרפת, היתה בחירה מושכלת, נבונה ומותאמת לו היטב פיזית וגם מנטלית.
המפתח עבור פדרר בשביל לשוב ולזכות שוב בתואר החשוב מכולם, יהיו ההגשות שלו. הבקהנד שלו השתפר פלאים והוא וודאי מוכן להצלפה בכל רגע נתון, בדיוק כמו חברו סטן, עם יד אחת, כך גם משחק הרשת שלו, הדרופ שוטס והשאר.
אך בשביל להתגבר על היריבים העיקשים והקשוחים מנטלית ופיזית, ראה נדאל וג’וקוביץ’ במיוחד (וסטן אם לא יעשה לרוג’ר כבוד בפעם הראשונה בקריירה), יהיה עליו להגיש את הראשונות במינימום של 65 אחוזים, רצוי 70 אחוז. זה לא בלתי אפשרי, כפי שראינו בסה”כ נגד זברב הצעיר והמוכשר, אותו לקח פדרר לקליניקה ממש לפני ימים ספורים, בגמר טורניר האלה שבגרמניה, שנערך כמובן על דשא ובו זכה בפעם התשיעית.

אנדי מארי צילום: מ"יוטיוב"

המפתח עבור פדרר בשביל לשוב ולזכות שוב בתואר החשוב מכולם, יהיו ההגשות שלו. הבקהנד שלו השתפר פלאים והוא וודאי מוכן להצלפה בכל רגע נתון, בדיוק כמו חברו סטן, עם יד אחת, כך גם משחק הרשת שלו, הדרופ שוטס והשאר.
אך בשביל להתגבר על היריבים העיקשים והקשוחים מנטלית ופיזית, ראה נדאל וג’וקוביץ’ במיוחד (וסטן אם לא יעשה לרוג’ר כבוד בפעם הראשונה בקריירה), יהיה עליו להגיש את הראשונות במינימום של 65 אחוזים, רצוי 70 אחוז. זה לא בלתי אפשרי, כפי שראינו בסה”כ נגד זברב הצעיר והמוכשר, אותו לקח פדרר לקליניקה ממש לפני ימים ספורים, בגמר טורניר האלה שבגרמניה, שנערך כמובן על דשא ובו זכה בפעם התשיעית.
בגיל של רוג’ר, כשיש צורך לקצר נקודות, למרות שהוא בכושר פיזי נפלא, כאמור, כדאי לקחת בחשבון שיש לו את אחד הסרבים הטובים בכל הזמנים, שאמור להקל עליו את העבודה: באייסים, בווינרים ובמגרש הנפרש לפניו כמניפה. כמו כן, בנקודות הקריטיות, בטח אלו בהן יימצא עם הגב לקיר. זהו הערך המוסף עליו יוכל לרכב אל עבר זכייה חלומית בתואר מספר 19 בקריירה ושמיני בווימבלדון. בכך הוא יוכל להתרחק מנדאל, לכדי הפרש של ארבעה טורנירים, בכדי להעצים את סיפור האגדה. אם מישהו יכול לעשות דבר כל כך מרהיב, זה דה הול מייטי רוג’ר פדרר.

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>