11.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

לשוב להיות עם של סוחרים

מאת: אבירם פרוסט, בעלים ומנכ”ל של חברת “רב סל” טכנולוגיות , 29 במרץ 2017

צילום: מערכת "כוכב"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חזר לאחרונה מביקור ממלכתי חשוב ומבורך בסין, שבו חתם על שורה של הסכמים כלכליים, לא רק לתפארת מדינת ישראל, אלא גם לחיזוק כלכלתה. האמנם? על פניו עשוי הסכם סחר חופשי עם סין כבשורה מרנינה ומרעננת לכל תושבי ישראל. בפועל, נזקה עלול להיות רב מתועלתה במידה ולא יעשה הסכם מושכל.

צילום: מיוטיוב

הריסתה בכוונת מכוון של חומת המכס ומתן היתר לסחר ויבוא חופשי, בלתי מוגבל, אשר היבואנים לא יידרשו לשלם מכסים על סחורות בכלל, עלול לגרום לסגירת מפעלי ייצור ולפיטוריהם של אלפי עובדים בארץ.
ניתן להבין ואפילו מבורך, הסכם סחר חופשי והסרת המכס, לגבי מוצרים ופעילויות שאינם מיוצרים ואו שאין יכולת תעשייתית בישראל, אבל לא על חשבון התעשייה הישראלית והעובדים בה.
הצפת המדינה בסחורות מהמזרח, באופן שלא יאפשר ליצרנים מקומיים להתחרות באופן הוגן, עלולה לפגום קשות, אולי אף אנושות, בתעשיית הייצור המקומית. כמו כן, החלטת משרדי האוצר והכלכלה על אי הטלת מכסים כיום, עוד בטרם יכנס לתוקפו ההסכם החדש, על פתיחת שערים גורפת לייבוא ללא הגבלה, כבר גורמת לנזקים קשים וחמורים לתעשייה המקומית.
מנהליהם של חלק מהמפעלים נאלצים לצמצם את מצבת העובדים שלהם, ובכך לגרום לפיטורין. חלקם עלולים אף להיסגר בשל העדר כדאיות.
כתעשיין המעסיק עשרות עובדים ומשקיע כל משאב נדרש, וכל מאמץ אפשרי על מנת למקסם את פוטנציאל הייצור ולאפשר לעובדים להתפרנס בכבוד, אני חש כמי שנאלץ לשכנע את גורמי הממשל, בדבר שאמור להיות מובן מאליו: בהעדפת התעשייה המקומית.
“רב סל” מייצרת תיקי אל בד שממוחזרים 100%, בעוד השקיות מהמזרח הרחוק מורכבים ממספר חומרים, שעל מנת למחזרם יש צורך לבצע תהליכים נוספים לפירוק והפרדה, והעלות בהתאם. די בכך, בכדי להבין שמהות החוק שנכנס לתוקפו בתחילת השנה מתרוקן מהעיקר, וממשיך להוות מפגע באיכות הסביבה.
כתעשיין שהקים מפעל בפריפריה (אזור התעשייה אלון תבור אשר בעמק יזרעאל), המספק עבודה לעובדים מכל העדות והמגזרים, אני רואה חשיבות רבה: כלכלית, חברתית ולאומית, בהמשך קיומה של התעשייה המקומית בכלל ובפריפריה בפרט.
אין כל סיבה ואין שום הצדקה שמדינת ישראל, אשר מפעלי ייצור רבים בה משוועים לעבודה וזקוקים לה, תספק עבודה לפועלי ייצור במדינות מעבר לים ותעדיף אותם על אזרחיה-עובדיה.
יש דרכים נכונות יותר להיאבק על יוקר המחיה. ביטול מכסים על מוצרים מיובאים, אשר ניתן לייצר אותם בישראל, באיכות טובה יותר ובתנאי עבודה הוגנים ואנושיים יותר, ובמחירים הוגנים וזולים, היא אחת הגרועות והמזיקות שבהן.
אני מצפה ומבקש משרי האוצר והכלכלה, שישכילו להתעשת ולהבין את נזקיו של ביטול המכסים על מוצרים שונים, וינהיגו מדיניות של חיזוק מעמדה של התעשייה המקומית, שיודעת ומסוגלת לייצר מוצרים איכותיים, בטיחותיים, במחירים תחרותיים.
ביטול המכסים קולע את התעשייה המקומית לתחרות אשר אינה רק לא הוגנת- היא מסוכנת. זו תחרות שבה אין לתעשייה סיכוי לנצח. ההפסד הוודאי אינו רק שלה. הוא של כולנו.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>