11.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

נשר

מאזינות משפחות, מכרים, חברים “דבר האבן” שבדם נחצבה מהרים

לא חיפשתי לתת לאבן לדבר , חיפשתי לתת לה להשלים את מה שכל כך חסר

מאת: ניר אהרוני , 12 באפריל 2018

מטקסי יום הזיכרון תמיד נחרטת בי כל פעם מחדש יצירתו של נתן אלתרמן “מגש הכסף” – בעיקר בגלל השורה שבה עונים החללים אל השואלים אותם “מי אתם“ – והתשובה “אנחנו מגש הכסף אשר שעליו ניתנה לך מדינת היהודים.

צילום: ארכיון "כוכב"

חיים גורי במקאמה “מסדר הנופלים ניסה גם הוא לרגע קט לתת לנופלים לדבר “סליחה אבל היינו מוכרחים וכעת אנחנו נחים“. ואם באמת היינו יכולים לרגע לשוחח עם מי שכבר אינם – לאיזה תשובות היינו מצפים? כנראה שתוכן התשובה אינו חשוב כמו עצם יכולת המענה. פחות חשוב אם המענה מגיע בדמות מגש כסף או התנצלות מצד מסדר הנופלים – העיקר שהמענה ניתן לרגשותינו הדורשים אותו.
הכאב בגוף ממוקם במקום שנקרא הזיכרון. אותו כאב ואותו אובדן פתאומיים מביאים אותנו לחפש השלמה לשיחות פרידה שמעולם לא קרו, למילות סיום שמעולם לא נאמרו ואנוכי הקטון העומד בשדה האבן, לצד משפחות חברי שאינם, מחפש את הדרך להקל ולו במעט את הכאב המתמשך במתן הבמה המתבקשת ל“דבר האבן“. לא חיפשתי לתת לאבן לדבר, חיפשתי לתת לה להשלים את מה שכל כך חסר. האזינו לאבן.
מאחל למשפחתו של סגן הדר גולדין ז”ל שתזכה במהרה גם היא להאזין ל”דבר האבן” של יקירה.
מקאמה – אילן רונן

עוד כתבות בתחום נשר

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>