18.07.19

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

מה העציב אותי כל כך בבוקר יום ג’?

מאת: שלמה דהן, מנהל "כוכב עמק חפר" , 22 באפריל 2016

צילום: מערכת "כוכב"

יום ג’ בבוקר, הבוקר שהשחיר את שארית היום בו נתבשרנו על לכתה בטרם עת של אחת מדמויות המשחק, הבימוי והאמנות, מהגדולות שהיו כאן ובכלל, רונית אלקבץ ז”ל, מה לא נאמר על הדיווה הקולנועית המדהימה, מעוטרת הפרסים, יושבת ראש חבר השופטים בפסטיבל קאן, לוחמת זכויות נשים בלתי נלאית, אישה משכמה ומעלה.

צילום: ארכיון "כוכב"

נהרות של הספדים נאמרו על ידי כל כך הרבה אנשים קרובים ורחוקים, לכן לפני שהתיישבתי לכתוב על האישה הגדולה והמדהימה שאיבדנו השבוע, ניסיתי להבין עם עצמי מה העציב אותי כל כך בבוקר יום ג’? הרי לא הייתה לי היכרות אישית איתה והיו כאן עוד שחקנים ואנשים גדולים שהלכו בטרם עת לעולמם, אז מה ההבדל?
דומה כי איפשהו בגוף אתה מרגיש את זה, ואותי זה תפס בקרביים. בדיוק כמו בטרילוגיית הסרטים בהם כיכבה וביימה: שבעה-ולקחת לך אישה –גט.
היכולת שלה לגרום לאנשים שלא הכירו אותה באופן אישי להרגיש כל כך מחוברים למה שהיא מעבירה, באה ממקום מאוד עמוק של הבנת בני האנוש  במצבים הכי מורכבים וקשים באשר הם.
כשצפיתי בסרט שבעה, זה נגע בי בקצות העצבים הכי רגישים שיש. הזיגזוג  של הדמויות המציגות במהלך הסרט, בין בכי קורע לב לבין התפקעות היסטרית מצחוק, מעבירה לצופה בדיוק מצמרר את תחושת האבל בימי השבעה, בתוך המשפחה המרוקאית, כולל הבדיחות והניואנסים הקטנים אותם זר לא יבין.
הצגתו האותנטית של המשבר הגדול בין המסורת, לחיי היום יום בארץ, לצד הנסיון לשחרר את האישה מכבלי הציפיות המסורתיות, הביאו את רונית אלקבץ לגבהים שהגיעה אליהם.
לדעתי, כשהאמת היא שמובילה אותך בתור אומן-שחקן, ולא גינוני הטקסים, אז אתה הופך להיות השלם הגדול מסך כל חלקיו. המקצועיות והאצילות שכל כך אפיינו אותה, גרמו לי להתאהב בה מבלי לפגוש אותה. וכשאתה אוהב מישהו, אז באופן טבעי מאוד עצוב כשהוא הולך לעולמו, ועוד בגיל כל כך צעיר.
בדיוק באותה אצילות, היא הסתירה מכולנו את דבר מחלתה, המשיכה את חייה ועשייתה כרגיל, אפילו הגיעה לא מזמן לערוץ 2 בכדי להציג סדרה חדשה עליה עמלה, אלא שלשני ה”מכובדים” שראיינו אותה, היה יותר חשוב לשאול בשאלה הראשונה על פרשת איבגי, והיא באינטיליגנטיות ובחריפות האופיינית לה, קלטה את המלכודת הנלוזה והשאירה אותם באולפן לדבר אל עצמם.
ואנחנו, הצופים, נותרנו עם ערוץ הרייטינג במקום שניחשף לעוד אחת מיצירותיה טרם מותה.
אבל אלוהים, כבר נאמר, אוסף לחיקו כמו אבנים יקרות את הטובים ביותר, והפעם הוא זכה ביהלום יקר. נוחי על משכבך בשלום אישה יקרה.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>