18.07.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

מלחמת עולם מקומית

ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי, הגיע ביום רביעי שעבר אל משרדו של ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, כדי להודיע לו שבאותו ערב יעביר במליאת המועצה הצעת החלטה לספח שטחים נרחבים ממגידו ליקנעם, כולל שלושה מבין 13 היישובים שלה: יקנעם מושבה, אליקים ועין העמק. חולבסקי המופתע כינס מיידית את חבריו, ועוד באותו יום התקבלה החלטה להתנגד בכל דרך למהלך ההשתלטות של השכן, כולל פנייה למוסדות האו”ם. אדי גל מסכם את תחילת המלחמה בין שתי הרשויות, שאיש לא יודע היכן תסתיים. אלפסי: “התכנית תאפשר לנו לגדול ולהתפתח”. חולבסקי: “אני מתכוון לגייס את כל העולם ואחותו נגד התוכנית”. שכנים שכנים

מאת: אדי גל , 10 בפברואר 2017

ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, מתכוון לפנות למוסדות האו”ם, וליתר דיוק ל”אונסקו”, על מנת לגייסם למאבק שלו נגד ההחלטה של עיריית יקנעם, לדרוש סיפוח של שטחים נרחבים מתוך מגידו, כולל שלושה יישובים: יקנעם המושבה, אליקים ועין העמק. וזאת, בטענה שהמועצה האזורית מגידו קיבלה הכרה של מרחב ביוספרי מטעם אונסקו, בשל ערכי הטבע הייחודים שלה. לדברי חולבסקי, הסיפוח אל יקנעם, כולל בנייה מסיבית בכמה אזורים, יפגע קשות באופי האזור.

צילום: ארכיון "כוכב"

בשיחה לעיתון “כוכב”, אמר ראש מועצת מגידו: “לא יקום ולא יקרה. במקום שאלפסי יפעל יחד איתנו נגד פרויקטים שפוגעים באזור, כמו הקמת שדה תעופה, או מתקן לטיפול בגז, או למען פרויקטים שיקדמו את האזור, כמו שיקום כביש 66, הוא מנסה לפגוע בנו ולספח שלושה מתוך 13 היישובים של המועצה. זה לא יקרה. במקום לבדוק איפה הוא יכול לבנות בתוך העיר שלו, כמו למשל קידום פרויקטים של פינוי בינוי בשכונות הוותיקות, הוא רוצה להתרחב ולספח בלי כל ניסיון להידברות. זה מהלך בלתי נתפס ובלתי נסלח, והוא לא יעבור. נקודה”.

חולבסקי עלה להתקפה

הדרמה החלה ביום רביעי שעבר, בשעות הבוקר. אל לשכתו של חולבסקי הגיע אלפסי, יחד עם מהנדסת המועצה. הם הגישו לו חוברת מוכנה, המדברת על הרחבת גבולותיה של יקנעם, תוך סיפוח אזורים נרחבים מתוך שטחי המועצה, כולל שלושה יישובים. אלפסי הודיע, כי בו בערב תתקיים ישיבת מליאה ביקנעם, בה הוא מתכוון לאשר את התוכנית ולאחר מכן לפנות לוועדת הגבולות של משרד הפנים, כדי לאשר את סיפוח שטחי מגידו לשטח המוניציפאלי של העיר יקנעם. אלפסי הצדיק את המהלך בצורכי העתיד של העיר, ואי היכולת להתפתח כראוי בגבולותיה הנוכחיים.
חולבסקי הודיע בו במקום, כי מהלך כזה לא יקרה וכי הוא ילחם בו עד חורמה. מספר שעות לאחר מכן כינס חולבסקי את המועצה שלו לישיבת חירום, במהלכה התקבלו שתי החלטות: התנגדות מוחלטת לניסיון של יקנעם להשתלט על שטחי המועצה, והקמת מטה מאבק שיסכל את התוכנית. במסגרת המאבק, חולבסקי שיגר פנייה אישית לחברי המליאה ביקנעם, עוד לפני כינוס המועצה, בו העלה את התנגדותו הנחרצת למהלך. במכתב ציין חולבסקי, כי בפגישה עם אלפסי טען האחרון שאת הצעד שלו הוא עושה על פי בקשת משרד הבינוי והשיכון, ומיד התנגד למהלך. “הבהרתי לראש העיר, כי אני רואה בחומרה רבה תוכנות סיפוח בכלל ובמיוחד כשהן מקודמות ללא כל ניסיון להשיג הסכמות. הבאת הנושא לדיון במועצת העיר, לפני מיצוי דיון איתי, מוכיח שאין לראש העיר כל כוונה להגיע להסכמות. הודעתי לראש העיר בישיבה, כי אם יתחיל לקדם את תוכנית הסיפוח שלו, אראה בזאת הכרזת מלחמה עם המועצה האזורית מגידו, יישוביה ותושביה, ואפעל בכל הדרכים האפשרויות לחסום, למנוע, לטרפד כל פעולה שלו בכיוון הזה. מועצת מגידו תפעל בכל העוצמה למנוע מזימות סיפוח מצד ראש העיר, כולל בחינת כל הממשקים המשותפים בין המועצה לעיר”.
כצפוי, הודעת חולבסקי לא עשתה רושם על נבחרי הציבור ביקנעם, ואלה אישרו את תוכנית ההרחבה. אלפסי ניסה להפיג חששות מצד השכנים המסופחים, ואמר כי: “אנו דואגים לדורות הבאים. אני מתחייב לשמור על צביונם של המושבים ולא לפגוע בשום דרך באורח החיים בהם”.

התוכנית הוגדרה כמהפכנית

במהלך הישיבה הוצגה התוכנית שהוכנה ע”י משרד האדריכלים ‘פרחי צפריר בע”מ’, בשם: “יקנעם – אופק תכנוני ארוך טווח לשנים 2050-2020”, שבמסגרתה תגדל העיר בשלושת העשורים הקרובים לכ – 50 אלף תושבים, באמצעות פרויקטים משולבים של בניה חדשה והתחדשות. כמו כן, יצורפו אליה היישובים הגובלים בה ושאינם מאפשרים את התפתחותה: אליקים, עין העמק ויקנעם המושבה. בנוסף לכך, יצורפו לשטחה גם 1800 דונמים שנמצאים בין אליקים לפארק “מבוא כרמל” שנמצא בבנייה ובשיווק. במסגרת התכנית, ביקש ראש העיר ממשרד האדריכלים לבדוק לאן ליקנעם יש להתפתח, תוך הקפדה על תשתיות מלאות, כבישים רחבים, כניסות ויציאות, וכיוצ”ב.
בהודעה שמסרה עיריית יקנעם, אחרי אישור התוכנית, נאמר כי: “במשרד האדריכלים הגדירו מרחבי חיפוש ואיתרו מתחמי פיתוח רלוונטיים. לאחר מכן, הם ערכו מיפוי זמינות וסדרי עדיפויות. בסוף הם הגישו הצעה לתרחיש פיתוח עתידי. במשרד שמו דגשים ובחנו בין היתר על פי דרישת הרשות, את עניין השמירה על הטבע ועל הסביבה, רגישות נופית סביבתית, קונפליקטים סביבתיים, חיבורים לרשת הדרכים הארצית והמקומית, תועלת בפיתוח ועוד”.

צילום: ארכיון "כוכב"

בעיריית יקנעם הסבירו כי הכנת התכנית הייתה הכרחית, מאחר ויקנעם סגורה להתפתחות מצפון (יקנעם המושבה), ממערב (כבישים 6, 70 ויערות) וממזרח (העירייה מתנגדת לבנייה בעמק השלום). ולכן, ההמלצה שניתנה הייתה לאחד את יקנעם עם שלושת היישובים שגובלים בה. “המלצה זאת נובעת גם מכך שעתודות הבנייה של יקנעם אוזלות, וכל מה שנותר כיום לאחר אכלוס שכונת ‘שער הגיא’ הם שני פרויקטים בגבעת קירה ובגבעת השיטה, עם כאלף יחידות דיור, כאשר חלק מהשטח הוא בכלל אדמות פרטיות, בהן לא ניתן לבנות”, נמסר מעיריית יקנעם, שציינה כי התכנית הוצגה זה מכבר לשר הבינוי והשיכון, ח”כ יואב גלנט, ולצוות משרדו הבכיר. “השר העיר את הערותיו ונתן את ברכתו. התכנית הוצגה גם לראש מטה הדיור הלאומי, אביגדור יצחקי, שהתלהב ממנה ואמר שהוא מאמין בה ומגבה אותה. כמו כן, הוא הוסיף שהדגם שנבנה כאן יכול בהחלט להיות דגם לאיך מצרפים מושבים קטנים לעיר, דבר שימנע מצב שרשות צריכה להתחנן כל פעם שהיא צריכה לגדול בכמה דונמים”.
יצוין כי, בהודעת המועצה הוגדרה התוכנית כמהפכנית. אלפסי סיכם את הישיבה, תוך שהוא מציין כי: “יקנעם נמצאת בתנופה ומתפתחת בכל התחומים. בדקנו היבטים רבים ומצאנו בין היתר שיקנעם היא מקום עם כוח תעסוקתי, שבהחלט יכול לגדול. ליישוב נגישות תחבורתית רבה עם כביש 6 ורכבת העמק. הרחבת היישוב חשובה מאוד לדורות הבאים. התכנית תאפשר לנו לגדול ולהתפתח, דרכה נוכל לנצל את המשאבים הרבים שהתברכנו בהם. הרחבת היישוב לא באה על ידי העמסתו, אלא בשטחים חדשים שנספח ואשר יאפשרו לנו להשקיע ברוחב לב בתשתיות ובמבני ציבור. המושבים שנצרף יכולים רק להרוויח מהמהלך, כי ליקנעם יש יכולות כלכליות גבוהות ואיכות חייהם תשופר לאין ערוך. אני מתחייב לשמור על צביון המושבים ולא לפגוע בשום צורה באורח החיים בהם. אנו נכין תקנון שיאושר ע”י שר הפנים וע”י מועצת העיר, בו נשמור על האינטרסים של כל התושבים”.

עדיין לא קמה ועדה

ראוי לציין כי, החלטה לגבי שינוי גבולות ישוב היא בסמכות וועדת גבולות של משרד הפנים. מבדיקה של עיתון “כוכב”, עולה כי עד כה הוקמו וועדת כאלה בכל פעם שרשות ביקשה להגדיל את שטחה על חשבון רשויות סמוכות. שר הפנים, אריה דרעי, הודיע כי מעתה יכהנו באופן סטטוטורי ועדות כאלה בכל מחוז של משרד הפנים, אבל נכון לעכשיו, במחוז הצפוני של המשרד לא הקמה עדיין וועדה כזו.

ואילו ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, בכל מקרה לא מתכוון להרים ידיים, אלא לנהל מאבק עיקש, ארוך ובלתי מתפשר. בשיחה לעיתון “כוכב”, הוא אמר כי: “המצחיק הוא, שעדיין לא יבש הדיו מהתוכנית שרק הוכנה עבור יקנעם על התפתחותה עד שנת 2035, והיא כבר ממהרת להתרחב שוב, תוך פגיעה בשכניה, שכלל לא רוצים להסתפח לעיר. לאלפסי אין סבלנות והוא כבר דואג לשנת 2050. הוא אומר שאין לו לאן להתפתח, אבל ברור שיש. שיעשה פינוי בינוי לשכונות הוותיקות. ועוד דבר: בתוכנית שלו עצמה, מדובר על בניית 5000 יחידות דיור בשטח של 1800 דונם שלנו, שהוא רוצה לבנות. אז בשביל מה הוא צריך לספח את היישובים שלנו, שבהם אין בכלל מקום לבנות? הוא בדק בכלל עם תושביו אם הם רוצים לגור בעיר כזו גדולה? למה הוא צריך את יקנעם המושבה ועין העמק? זו סתם מגלומניות. אני מתכוון לגייס את כל העולם ואחותו נגד התוכנית. ראשי המועצות האזוריות, חברי כנסת, החטיבה התיישבות, תנועת המושבים, תנועת הקיבוצים, את כולם אגייס. וכמובן, אפנה ל’אונסקו’, כי מגידו הוגדרה כשטח ביוספרי ואי אפשר סתם כך לשנות את המצב. הקמנו מטה מאבק ונלחם בו עד הסוף”.

צילום: ארכיון "כוכב"

פניית הפרסה של רומן פרס

סגן ראש עיריית יקנעם, רומן פרס, היה הראשון להיווכח שתוכניות הסיפוח של יקנעם לא מתקבלות בעין יפה, בקרב לא מעט מתושבי העיר יקנעם. וכך מצא פרס עצמו, תוך שעות ספורות, מאחד שתומך ללא סייג בתוכנית, לאחד שתומך בתוכנית מבלי לספח לעיר את שלושת היישובים, אלא אם תושג הסכמה מלאה של התושבים שם. את פניית הפרסה אפשר לייחס לדבר אחד: התגובות הקשות מאוד של התושבים הזועמים, שהביא את מחאתם האינטלגנטית על הקיר של דף הפייסבוק של פרס.
תחילה כתב פרס כי: “אישרנו בקשה למשרד הפנים להרחיב את גבולותיה של העיר, לספח לה שטחים נוספים מעבר לכביש 672 וגם את המושבים יקנעם, אליקים ועין העמק. התכנית הזאת, אם תאושר, תיתן מענה למספר אתגרים שאנו מתמודדים כיום ביקנעם: דיור לצעירים ולבני המקום, התחדשות עירונית בשכונת ‘נוף לכרמל’ ועוד. אני מברך את חברי, ראש העיר סימון אלפסי, על היוזמה, האומץ והנחישות לקדם את התכנית, על מנת להבטיח את פיתוחה ושגשוגה של יקנעם לעשרות השנים הבאות”.
כאמור, הפוסט גרר תגובות קשות, כולל של איציק חולבסקי, שטען כי כך לא מתנהגים שכנים ששותפים למיזמים רבים, כולל פארק התעשייה “מבוא כרמל”. גם תושבי המושבים תקפו את ההחלטה, הגדירו אותה מגלומנית וטענו שלא יעלה על הדעת שתושבי שלושה יישובים, שאין להם כל רצון בכך, יסופחו לעיר יקנעם. התגובות האלה עוד היו צפויות, אבל מה שפרס לא ציפה אלה התגובות של תושבי העיר יקנעם, שלא חסכו במילים.
אחד המגיבים ציין כי: “אני מאוד מקווה שלא יצא לפועל צעד כזה. קודם תדאגו לבעיות העיר הזו, לפני שתקבלו עוד שטח לארנונה. ראש העיר גם בעד שדה תעופה ברמת דוד, הוא יקבל הטבות בתמורה לירידת איכות חייהם של תושבי יקנעם”.
מגיבה אחרת כתבה: “גם תושבי יקנעם מאסו בגידול חסר הפרופורציות”. והיו עוד תגובות: “אתם הורסים את יקנעם היפה שלנו”. מגיבה אחרת טענה כי: “לצערי קשה לי להצטרף להתרגשות, מעבר לסוגיה אם וכמה יקנעם צריכה או יכולה לגדול, יש כאן מהלך חד צדדי. חשיבה שכל כך מנוגדת לאופי הקהילתי הכל כך משמעותי שיש ביקנעם. ואופי קהילתי משמעותו היכולת לראות את השני וצרכיו, ולא רק את שלי. אופי קהילתי משמעותו בדיקה עצמית, איך אני יכול לעזור לשכן שלי ומה הוא צריך, ולא רק לחשוב על סיפוק הצרכים שלי, על ידי דריכה על האחר. ובהחלטה הזו אין קהילתיות. יש ראיה צרה של מה (אולי) יקנעם צריכה ואיך להשיג את זה גם במחיר של פגיעה בשכנים שלנו, ומבלי להתחשב בצרכיהם ורצונותיהם. צורם לי מאוד שזו הגישה”.
מגיבה נוספת כתבה כי: “עצוב מאד לשמוע שזו התכנית. מאד מאכזב. יקנעם כבר מזמן איבדה את צביונה כמקום ירוק, והתכנית הזו רק מעצימה את זה. לא ירוק, אלא רק צפיפות. אין תשתיות, בניינים גבוהים שמסתירים לגמרי את הכחול בעיניים. לא התכוונו לגור בעיר של 50,000 תושבים. בשביל זה אפשר לחיות בקריות, או בחיפה. המגלומניות הזו לספח ולגדול עוד ועוד תזיק לכולנו ומכל הבחינות”.
ואילו רומן פרס, שועל פוליטי וותיק, הבחין מייד לאן נושבת הרוח. ולכן, כעבור מספר שעות העלה הסתייגת לפוסט הראשון שלו. הפעם הודיע פרס, כי הוא מתנגד לסיפוח המושבים הסמוכים, אם זה יהיה בניגוד לדעת התושבים. וכך כתב סגן ראש העיר בפוסט המתוקן שלו: “אני מודה לכולכם על התגובות ועל ההתייחסות, וכן, גם על דברי הביקורת. לתושבי המועצה האזורית מגידו אני רוצה לומר, ששכנות טובה ומשותפת אתכם חשובה מאד עבורי ועבור תושבי יקנעם, וכך זה צריך להימשך. משרד הפנים יקים בקרוב ועדה גיאוגרפית שתבחן את הסוגיה על כל היבטיה, ובוודאי שדעתכם תהיה חשובה ובעלת משקל. לעניות דעתי, במידה ורוב תושבי המושבים לא ירצו לעבור לשטח השיפוט של יקנעם, צריך יהיה להשאיר את המצב כפי שהוא היום. אני אישית מתנגד לבצע צירוף של מושבים ליקנעם, ללא הידברות עם כלל הגורמים”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>