19.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

מערבה מכאן, יש דברים אחרים

בעוד כל העולם מדבר על הפלא הקרוי סטפן קרי ועל הריצה המטורפת של גולדן סטייט בואכה המאזן הטוב בכל הזמנים, יש קבוצה שבשקט בשקט מציגה גם היא את עונתה הגדולה ביותר אי פעם בליגה הסדירה. קבלו את הספרס והאיש החזק במועדון, גרג פופוביץ’

מאת: לירן גורן , 23 במרץ 2016

צילום: ארכיון "כוכב"

טים דאנקן שלקח אליפות ראשונה עם סן אנטוניו ספרס בשנת 1999, לפני 17 שנה, עדיין כאן. וגם פארקר וג’ינובילי, שהטבעת הראשונה אותה השיגו נענדה על אצבעותיהם בשנת 2003. בסה”כ יש לספרס 5 אליפויות בשש הופעות בגמר, כשהאליפות האחרונה הושגה בשנת 2014, אז איך ייתכן שקבוצה נמצאת כל כך הרבה שנים בצמרת? ואינה דועכת כפי שקורה בדרך כלל לקבוצות הזוכות באליפות, פעם או פעמיים, דוגמת הרוקטס, המאבריקס, ואם נרחיב את היריעה אז גם הבולס, שלא זכו באליפות מאז 1998. כמו גם הפיסטונס בעלי שלוש האליפויות, שלא פעם ולא פעמיים אף לא עלו לפלייאוף, וכך גם אפילו הלייקרס הגדולה, ולא חסרות עוד דוגמאות.
יש לכך סיבות שונות ומגוונות, וכולן מתחילות ונגמרות באיש החזק במועדון, זה המכונה “הפופ”, הלוא הוא גרג פופוביץ’. המאמן הניחן במוח כדורסל קודח ולא פחות מכך, בשאר רוח ובחזון.

צילום: ארכיון "כוכב"

הגנה חזקה וקבוצתית

קחו למשל את האדמירל דיוויד רובינסון, כוכב ענק בכל קנה מידה, שהשכיל כבר בעונתו השנייה של דאנקן לתת לצעיר הגבוה והאינטלגנט את המושכות ולנגן כינור שני (אך משמעותי), בתמיכתו הברורה של פופוביץ’. בו בעת שם הקואץ’ המחוטט את הכדור בידיו של רכז נמוך עם טכניקה בינונית, שהספיק לעבור כבר הרבה קבוצות, כשאף אחד לא מאמין בו, אייברי ג’ונסון, זוכרים? בנוסף, השכיל להביא שני וותיקים שיודעים מה נדרש כדי להביא טבעת – סופר מריו הלוא הוא מריו אלי, וסטיב קר, צלף הקלאץ’ מהבולס, שניצב היום על הקווים בווריירס.
זה נגמר באליפות ראשונה וממש לא נעצר שם. ב-2003 הקבוצה כבר רצה חזק עם הארגנטיני הזכור לרע בקרב אוהדי מכבי, מנו ג’ינובילי, וכמובן הרכז הצרפתי שרק פופוביץ’ ידע כמה טוב הוא עומד להיות, טוני פארקר. שני אלה, פלוס דאנקן בפרונט, רובינסון בעונתו האחרונה שמוכן לעבודה שחורה, קר על הקלאץ’, ושני קלעים ואתלטים גדולים בדמותם של סטיב סמית וסטיבן ג’קסון, שחוברו לתצריף והשיבו בשלשות גדולות.
והיתה שם גם הגנה חזקה וקבוצתית, כשבאותה עונה מתחיל לפרוח ה”קרציה” של הליגה, ברוס בואן. הוא נדבק לכוכבים כעלוקה ויודע לעשות עוד דבר אחד בלבד, לקבור שלשות. איך זה נגמר? בעוד טבעת כמובן.
ב-2005 המשיכו הביג ת’רי (דאנקן, פארקר וג’ינובילי) לעשות את הנזק העיקרי, כשלצידם בואן, רוז ועוזרים מצוינים שהפופ השכיל לשלב: אלוף ההטבעות הלבן (שהטביע ממש מקו העונשין) ובנו של ריק בארי האגדי, בראנט בארי, שהצטיין דווקא במסירות יעילות ומיוחדות וגם בקליעה, בנו אודריך מיודענו שעזר לפארקר בניהול המשחק ובקליעה, והברקת ההברקות כמובן, לטעמי שחקן הקלאץ’ הגדול בהיסטוריה, “ביג שוט רוב”, הלוא הוא רוברט הורי, שכבר הביא חמש אליפויות לפני כן, שתיים לרוקטס ושלוש ללייקרס.
אז ביג שוט קבר 20 נקודות בחצי השני של משחק מספר 5 מול הפיסטונס בביתם, כולל הטבעה ביד שמאל משניים וחצי מטר על ראשיהם של בן וראשיד וואלאס, במצב של 2:2 בסדרת הגמר ועוד שלשת ניצחון מדהימה על הבאזר. אחרי שבעה משחקים, עוד אליפות לטקסנים.

קבוצתי ונטול אגו

ב-2007 המשיכו הביג ת’רי, פלוס הורי ובואן, לתת את הערך המוסף. בארי ואודריך השלימו נהדר ופופוביץ’ כהרגלו לא טעה ברכישות. חברו של ג’ינובילי לנבחרת ארגנטינה, פבריציו אוברטו, השתלב עם דאנקן באותיות ופרנצ’יסקו אלסון ההולנדי נתן לשניהם, ובמיוחד לטימי, דקות חשובות של מנוחה טובה על הספסל. מאט בונר הג’ינג’י למד יפה מברוס בואן והתמחה בשלשות והגנה, וכמובן האולסטאר הוותיק מייקל פינלי, שהוסיף יכולות אישית ואתלטיות בהגנה ובהתקפה. אליפות רביעית, אבל מי סופר.
נעצור רגע ונשאל: שמתם לב לקיבוץ הגלויות, נכון? צרפת, ארגנטינה, סלובניה, הולנד, איי הבתולה, ויהיו עוד בהמשך. ככה גם נראה הכדורסל של סן אנטוניו: קבוצתי ונטול אגו, כשכל שחקן מוצא את מקומו. חוץ מהתולעת דניס רודמן בזמנו, אבל זו היתה תקופה שונה.
ובמעבר חד ל-2013. כולם כבר הספידו, אין גמר או אליפות מאז 2007, ושנה לפני כן איבדו הספרס יתרון 0-2 על אוקלהומה הלא מנוסה, ומפסידים 4-2 ושוב לא עלו לגמר. הסוף? אבל לא אצל הפופ! הוא סוחט משלושת הגדולים והלא צעירים עונה חלומית, ולא שוכח להתחדש. בעזרת הראדאר העירני שלו מגיע פטי מילס האוסטרלי, בחירה 55 בדראפט, שנותן לפארקר דקות מנוחה איכותיות, מתחמם מייד כמו מיקרוגל ותורם התקפה והגנה פנטסטיות לכל אורך הפלייאוף.
כך גם דני גרין, אקס לובליאנה ובחירה מספר 46, המפליא בשלשות בסדרת הגמר וגם בהגנה. טיאגו ספליטר הברזילאי-ספרדי, משתלב מצוין לצד דאנקן ומראה כשרון ואתלטיות, הצרפתי הוותיק בוריס דיאו, שכבר נראה כמו שחקן מפוספס, מקבל אצל פופוביץ’ חיים חדשים ומביא בסקטסבול איי-קיו לקבוצה אינטלגנטית גם כך, ממש עוד מנהל משחק מעמדת הפאוור פורוורד, ואחד שמוצא דרכים רבות ומגוונות לעשות נקודות.
אבל גולת הכותרת הוא קוואי לאונרד. הפאוור פורוורד הצעיר, בחירה 15 בדראפט, שהופך מול עינינו המשתאות לשחקן משמעותי משני צידי המגרש. סן אנטוניו מראה כדורסל מצוין, אך נכנעת לשלשה של ה”בייבי פייס אססן” ריי אלן. דווקא כאן, באופן מפתיע, היו כמה טעויות קריטיות בניהול המשחק של פופוביץ’. אל דאגה, הוא הראשון לקחת אחריות. שירת ברבור צורמת? לא אצל הספרס.

שנה לאחר מכן, אותו מעמד, אותן קבוצות. לספרס הצטרף האיטלקי המנוסה מרקו בלינלי, העוזר בהחזקת הכדור ובעיקר בקליעה. הפעם מדובר בכדורסל פשוט מושלם, עם הנעת כדור מדהימה והגנה קבוצתית קשוחה ומבריקה. בסקטבול שלא ראיתי כמותו מאז הסלטיקס של בירד. זה נגמר ב-1-4 ובתואר ה-MVP של הסדרה ללאונרד.
הגענו לעונה הנוכחית: פופוביץ’ מבין שהחבר’ה כבר לא ילדים, אז לצד לאונרד מעבה את הצבע כוכב פורטלנד לשעבר למרכוס אולדריג’, שאחרי חבלי לידה קצרים הפך לאופציה ההתקפית הראשונה. לצידו הצטרף דיוויד ווסט הוותיק והטוב, פאוור פורוורד קלאסי עם ידית מדויקת במיוחד.

ניצחון הצהרתי בבית

כל אלה הופכים את הספרס לקבוצת ההגנה הטובה בליגה, הסופגת רק 95.5 נקודות בממוצע. ועוד לא דיברנו על משחקי הבית, שם עוד לא הפסידו העונה (33 משחקים) ויחד עם העונה שעברה מחזיקים רצף של 44 ניצחונות, השני בטיבו בהיסטוריה. למרבה האירוניה, בראשון מחזיקים הווריירס של העונה.
לעיקר הנזק ליריבות אחראים לאונרד, גם שחקן ההגנה הטוב בליגה, עם 21 נק’, 7 ריבאונדים, ו-2 חטיפות למשחק, ואולדריג’ עם 18 ו-9 בהתאמה. פארקר (12 נק’ ו-5 אס’), דאנקן (9 נק’, 7 ריב’ ו-1.5 חסימות) וג’ינובילי (10 נק’ ו-3 אס’) תורמים גם הם, והיתר עושים את שלהם בהגנה, באסיסטים ובעשיית נקודות בטיימינג הנכון.
המאזן הכללי של הספרס הוא כאמור הטוב בהיסטוריה של הקבוצה: 59 ניצחונות ורק 11 הפסדים. המאזן מול הווריירס עומד כעת על 1-1, כשרק לפני כמה ימים הספרס גמלו להם על התבוסה בחוץ עם ניצחון הצהרתי בבית, כשקרי מסיים עם 14 (1 מ-12 לשלוש) והווריירס קולעים יחד 79 בלבד. שתי הקבוצות ייפגשו עוד פעמיים לפני הפלייאוף וכפי שזה נראה כרגע, אוי למי שמחמיץ אפילו משחק אחד מגמר המערב, העתיד לבוא עלינו לטובה. תחזית? יהיה חם, והכל פתוח.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>