24.05.19

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

מצבה הקשה והייחודי של החברה הישראלית

מאת: אייל פרדיס, סגן ראש מועצת טבעון , 30 במרץ 2016

צילום: מערכת "כוכב"

הייתי שם. חצי שנה שרתתי במילואים, בשטחים, במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה. בשירותי הסדיר בגולני, חרשתי את ציר פילדלפיה ושהיתי בעזה ובמחנות הפליטים, תקופה לא קצרה.
אז לא היה אינטרנט, פייסבוק, בצלם, מח”ש, הצל, נפתלי בנט, להב”ה, ברוך מרזל, ואיתמר בן גביר היה נער. תקופה אחרת אני מוכרח לומר.

צילום: מערכת "כוכב"

ב- 6.6.84 החליט החיזבאללה לערוך “פיגוע ראווה” לכבוד שנתיים למלחמת לבנון הראשונה. הכינו מארב עם מטען של 60 ק”ג ועוד ירי טילים נגד טנקים ליד הליטני, והיתה לי “הזכות” להיות בנגמ”ש שהותקף. אחרי קרב תפסנו פצוע, המחבל שירה את הטילים, הוא היה רק בן 13. אמנם בגולני לא אוהבים להשאיר חשבונות פתוחים, אבל המפקדים לא נתנו לנו לגעת בו, וכך היה.
יש הבדל גדול בין “נקמה”, שזה מה שעושים לאחר הקרב. ו”נטרול”, שזה מה שעושים במהלך הקרב. זה ההבדל בין צה”ל לדעא”ש.
ייאמר מייד, כל המחבלים וכל המניפים יד להרוג יהודי, אני מאחל להם מוות, אבל לא כזה. כי מוות כזה רק משרת אותם, הופך אותם לקדושים יותר, את הישראלים לגיבורים על גוססים. זה פוגע בתדמיתנו כדמוקרטיה הנאורה והערכית האחרונה במזרח התיכון.
פרשת “החייל היורה” הציפה את מצבה הקשה והייחודי של החברה הישראלית. נאנקת תחת פיגועי טרור, כועסת ומתוסכלת מחוסר היכולת להשתלט על הגל הזה, שסועה וזרועת שנאה, התלהמות והליכה ברורה ימינה. דומה כי ההסתה מיום הבחירות והלאה לא יודעת גבולות ושמות. ההסתה נגד שר הביטחון והרמטכ”ל, נגד בית המשפט העליון, נגד המעז לבטל את מתווה הגז, נגד מוסדות תרבות וספרים, נגד הערבים הנוהרים אל הקלפיות. וגם, שי חי. כן, הוא והסגידה לכוח ואלימות (“צבא האמת”), עידן ההסתה.
אנו חיים תחת צילו של הצל, לה פמיליה, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר. אלה מובילים חלק מהפוליטיקאים של אסמי האהדה וקולות ההולכים אחריהם.
אסור לירות במחבל ירוי באקט לא ברור אידיאולוגי או אחר, אבל אסור גם שיהיו מחבלים, שלא יוולדו למציאות שבה אין דרך אחרת מלבד הטרור.
אני מאחל להם מוות, מעדיף שייעצרו עוד לפני שיצאו פיגועים. וגם, שלא ייוולדו כלל, אבל הם פה. וכמו שהם רוצים להקים מדינה בזכות הפיגועים הנפשעים האלה, אנחנו צריכים (למרות כל אלה) לשמור על צביונה של המדינה היהודית שלנו.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>