23.09.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

ניצח בקרב

כל מה שעדי הראל ממושב חרב לאת רצה בחייו, היה להתגייס לחיל קרבי בצה”ל. אבל כדי שזה יקרה, הוא נאלץ להוריד ממשקלו למעלה מ-30 קילו, על מנת שהפרופיל 24 שקיבל מהרופאים יעלה בהתאם והוא יוכל להגשים את חלומו. ואכן, זה קרה ועדי עשה את הבלתי יאמן. “בשביל אנשים אחרים זה מובן מאליו, שירות קרבי. אני עבדתי וקרעתי את התחת”, הוא אומר

מאת: זליג אהרונוביץ , 6 במרץ 2017

כאשר עדי הראל מחרב לאת ניגש לצו ראשון, בחודש דצמבר 2014, בכדי להתחיל את התהליך לקראת גיוסו לצבא, לקחו לו מדדים של גובה ומשקל. עדי, ששקל באותה עת 131 ק”ג נקרא לרופא, הוא הבין שמשהו לא בסדר כי הוא ידע שאל הרופא נכנסים בסוף. לתדהמתו, כאשר הגיע תורו להיכנס לרופא הוא התבשר כי יש לו פרופיל 24 עקב המשקל הגבוה, וכי הוא משוחרר מצה”ל.

צילום: ארכיון "כוכב"

“הלכתי הביתה, אלו היו ימים קשים ומסתכלים, לא ידעתי מה אני הולך לעשות, ידעתי שאני רוצה וחייב לעשות שירות קרבי בצה”ל”, מספר לי עדי על אותו יום בחייו.
עדי לא ויתר. הוא התקשר למיטב וביקש מהם וועדה רפואית. בהתחלה הם לא הסכימו לקבוע תור כזה, אבל אחרי מספר פעמים שביקש אושרה לו הוועדה הרפואית, בה ישבו כמה רופאים מומחים. עדי הסביר להם שהוא רוצה לעשות שירות קרבי, שחשוב לו לתרום למדינה. לאחר שהרופאים הבינו במה מדובר, הם החליטו לתת לו תקופה של חצי שנה בבית, בכדי להוריד 32 ק”ג, על מנת שיוכל לקבל פרופיל קרבי. עם ההחלטה הזו עדי הלך הביתה, ישב עם ההורים ואמר להם שהוא רתום למשימה וצריך את עזרתם.
מה גרם לך לרצות לרדת במשקל?
“לא הייתה לי בעיה חברתית לפני כן, יש לי הרבה חברים שהכירו אותי ככה. השינוי היה נטו בשביל הצבא, לא יכולתי להתגייס לצבא וזה הפריע לי”.
ואיך הייתה הדיאטה, מה עשית?
“ניסיתי הרבה פעמים לרדת במשקל אבל ללא הצלחה, הייתי בן אדם שאוכל מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה”.
אבל המטרה מקדשת את האמצעים ועדי החליט לשכור מאמן אישי, שבנה לו תוכנית כושר ותפריט. למעשה, פעמיים בשבוע היה לו אימון אישי ובכל יום הוא נשקל בכדי לדעת את מקומו על הסקאלה. “גם כשאתה רוצה לוותר לעצמך אתה לא יכול, כי המאמן הוא רק עלייך והוא לא נותן לך לוותר על שום סיבוב”, מסביר לי עדי בשיחה שקיימתי איתו השבוע.
הוא מספר לי שלאט לאט הפך עצמאי ורץ שלוש פעמים בשבוע, התאמן לבד. “יש בזה המון משמעת עצמית, בסופו של דבר אתה אחראי לעצמך, כמה אתה משקיע בכל תרגיל, בוחר מה אתה מה אתה מכניס לעצמך לפה. פחדתי לשים מלח בהתחלה באוכל, שלא יהיו עוד קלוריות. למעשה, שבוע אחרי שבוע רואים תוצאות, מתמכרים להצלחה, רואים את השינוי”, הוא אומר.
ואיזה תגובות קיבלת במהלך הירידה במשקל?
“המשפחה והחברים תמיד דחפו אותו לרדת במשקל, העירו לי הערות כמו הגיע הזמן לשמור על הגזרה, יאללה תתחיל לעשות כושר. אבל זה לא עזר בכלל, זה משהו שאתה צריך להחליט בעצמך, לקחת את זה בידיים שלך. והאמת, כשעשיתי את זה כולם שמחו בשבילי ותמכו בי. דוד שלי אמר ‘אתה עשית את הבלתי אפשרי, אני לא מכיר אנשים כמוך’, זה נתן לי המון כח כי קיבלתי הרבה תגובות טובות, חברים קרובים ואפילו משפחותיהם שמו לב לשינוי, בכל שבוע החמיאו לי. כמו כן, אנשים שלא ראיתי מתחילת התהליך נדהמו ממה שראו. אני זוכר שחבר תיכון ראה אותי בפעם הראשונה במהלך השירות הצבאי, לאחר תהליך הירידה, והוא לא זיהה אותי בהתחלה, לקח לו זמן, זה אומר את הכל”.

צילום: ארכיון "כוכב"

בטח היו גם רגעים קשים שחווית, איך התמודדת איתם?
“אתה עושה שבוע מדהים ואוכל כמו שצריך, דבק בתכנית כושר, עולה על המשקל בסוף השבוע ורואה שהמשקל לא זז. זה מתסכל. או כשאתה יוצא עם חברים ואתה מת מרעב, רוצה לאכול אבל לא יכול, וזה קשה. אבל נושכים שפתיים, חוזרים הביתה ואוכלים ירק”.
ולא היו רגעי שבירה?
“אתה אומר לעצמך למה אני צריך את כל זה, מה אני אהיה ככה כל החיים שלי? אבל אסור לך להישבר, אתה חייב לעשות את זה לעצמך, חייב להצליח. נכשלתי כל כך הרבה פעמים לפני, אנשים לא האמינו שאצליח, אפילו אני לפעמים פקפקתי, אתה רוצה להוכיח להם ולעצמך שהם טעו”.
כאמור, עדי גר בחרב לאת. הוא למד בתיכון “מעיין שחר” בקיבוץ עין החורש, הרחיב סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומוזיקה, שיחק טניס באופן מקצועי, מנגן על גיטרה ושר. כמו כן, היה בתנועת נוער האיחוד החקלאי, שם היה מדריך וחניך. עדי אוהב לטייל עם חברים מהמושב, חברים טובים, אבל כל מה שרצה היה לשרת כחייל קרבי, להוכיח לכולם שהוא יכול לעשות את הבלתי אפשרי.
עדי התגייס לנח”ל במרץ 2016, לפלוגת החוד בגדוד 931 בחטיבת הנחל. הוא עבר 4 חודשים טירונות 4 חודשים אימון מתקדם ו4- חודשים היה בפלוגת מסלול. אחרי שלא עבר גיבוש צנחנים ופצוע ביום סיירות, הוא התגייס. “עם הזמן הבנתי שקרבי זה קרבי, לא משנה איפה, העיקר שעושים שירות משמעותי, תורמים למדינה”. הוא קיבל להיות מפקד חולייה ומטוליסט. לדבריו, הגדוד תופס קו בעזה: “אני מרגיש שאני עושה את התכל’ס של השירות, מגן על הגבולות של המדינה, צריך להישאר ערני ודרוך”, אומר רב”ט עדי הראל.
ומה יצא לך מכל זה?
“בשביל אנשים אחרים זה מובן מאליו, שירות קרבי. אני עבדתי וקרעתי את התחת. יש חיילים ששואלים מה הם עושים פה, ואני נורא רציתי לתת מעבר. בגדול, אני הרווחתי את השירות שלי”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>