19.11.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

ניר קלינגר הציב מערך הזוי ולא הגיוני נגד מכבי תל אביב

אלי לונטל מסביר למה מאמן הפועל חיפה היה “אדריכל הכישלון” במשחק, מה הסיבה שלפעמים היה נראה שהקבוצה משחקת בהגנה עם 9 שחקנים ומדוע הפועל חיפה צריכה לחזור לבסיס שלה לפני דרבי הגביע והליגה

מאת: אלי לונטל , 1 במרץ 2018

אלי לונטל צילום: ארכיון "כוכב"

אם לאחר משחק הליגה נגד מכבי נתניה, ציינתי שהמאמן ניר קלינגר היה אדריכל הניצחון של הפועל חיפה, עם הכנה טקטית מעולה, ואף נתתי לו ציון 8, הרי שבכל הקשור למשחק ההפסד 4:0 נגד מכבי תל אביב, אפשר לומר שהוא היה אדריכל הכישלון. המערך שקלינגר הציב היה הזוי, לא מקובל, לא הגיוני, ואסביר זאת מבחינה מקצועית.

אדריכל הכשלון. ניר קלינגר צילום: ראובן כהן

לא יכול להיות שמי שייבחר להצר את צעדיהם של שני שחקני הכנף המצטיינים של הצהובים, אלי דסה ואבי ריקן, הם גילי ורמוט ועדן בן בסט. גילי לא מסוגל לעשות זאת, וכמובן שלא הצליח, ועדן ניסה, אך גם הוא לא הצליח. הבעיה היא שהשניים גם נכשלו מבחינה הגנתית וגם הקבוצה הפסידה אותם התקפית, ולכן הצעד הזה תמוה ולא ברור בעיניי. יתרה מכך, ברגע ששניהם עלו למעלה, נוצר בקישור יתרון מספרי למכבי תל אביב במרכז המגרש, כאשר הצהובים הניעו כדור כאילו כלל לא קיימת נגדם קבוצה יריבה. הן ריקי מיטרבסקי, הן רוסלן ברסקי והן ורמוט ובן בסט, לא מצאו מענה לחמשת או ששת השחקנים של מכבי תל אביב שמולם. זה היה משחק בו קבוצה אחת שלטה במשחק והחזיקה כדור באמצעות מיכה, בלקמן, ריקן, דור פרץ, דסה ורודריגז. ברגע ש-6 שחקנים מהירים של מכבי תל אביב, משחקים נגד 4-3 שחקנים של הפועל חיפה, ברור שהצהובים הם שישלטו בצורה מוחלטת והפועל חיפה לא תצליח להתרומם. שינוי קטן הגיע כשחיפה עברה לשחק עם ארבעה שחקנים בקישור וטמאש חזר לעמדת הבלם (ולא בלם מצד ימין, שם הוא לא בא לידי ביטוי), אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
אפשר לומר שהפועל חיפה הפסידה את המשחק במערך בו היא עלתה לשחק, וחבל שקלינגר לא ראה את זה. בהחלט מותר ורצוי היה לשנות את המערך גם אחרי עשר דקות או רבע שעה, כשקלינגר נוכח לגלות שמכבי תל אביב היא הקבוצה הבלעדית במגרש והפועל חיפה ככל לא קיימת בהנעת כדור. גם בלי לעשות חילופים, קלינגר היה יכול לערוך שינויים פנימיים במערך הקבוצתי, כמו למשל להעלות את גל אראל לקישור. שחקן נוסף בקישור היה נותן פייט גדול יותר במרכז המגרש למכבי תל אביב, וראינו שזה מה שהכריע את המשחק.
אין ספק שגם חסרונו של ראדו גינסארי, לטעמי השחקן הטוב ביותר של האדומים בקישור לאורך כל העונה, היה מאוד משמעותי.
אם נחזור לתחילת העונה, הרי שהפועל חיפה פתחה את הליגה עם שלושה בלמים, ובמחצית נגד הפועל אשקלון, קלינגר עבר לארבעה בלמים והפועל חיפה רצה לעונה נפלאה. אני חושב שרצוי מאוד מבחינת ניר לחזור לרביעיה אחורית ולשחק עם חוליית קישור אגרסיבית שרצה המון. לטעמי, שחקן כמו מיטרבסקי יכול להיכנס כמחליף ל-20-10 דקות, ובמשחק האחרון נגד מכבי תל אביב הוא התגלה בשיא חולשתו. הוא לא לקח שחקן צמוד, לא היה אגרסיבי מספיק, לא ידע איפה לעמוד, וכל החוליות האחרות במגרש נהרסו בגללו, כי הוא לא לקח שחקן קרוב והיה רחוק מהכדור. לא אגזים אם אגיד שלפחות במשחק הזה, הפועל חיפה שיחקה עם פחות שחקן, ואם ניקח בחשבון שוורמוט לא ממש עשה הגנה – הרי שלפחות בהגנה היו להפועל חיפה 9 שחקנים. כשמכבי תל אביב מניעה כדור מול 9 שחקנים, אי אפשר לעצור אותם, ולכן הפועל חיפה הפסידה את המשחק הזה בטקטיקה לא נכונה ובכך ששיחקה במינימום אגרסיביות.
עכשיו הקבוצה צריכה להסתכל קדימה. אתמול (לאחר מועד סגירת הגיליון), נערך דרבי הגביע השני בין הפועל ומכבי חיפה. זה היה משחק חשוב מאוד, מכיוון שמעבר לעליית השלב בגביע המדינה, כמובן שיש גם את המאבק היוקרתי בין שתי החיפאיות. לאחר מכן ייערך דרבי הליגה, כשהפועל מרוחקת 5 נקודות מהפסגה ו-4 נקודות מבית”ר ירושלים שבמקום השלישי, שגם הוא יכול להוביל לאירופה. לקראת המשחקים הללו, הפועל חיפה חייבת לחזור לבסיס שלה, לשחק חכם ולעשות מינימום טעויות. כשאני מדבר על הבסיס, אני מתכוון לכך שבמשחקים קודמים, הקבוצה שיחקה עם שלישיה מעולה במרכז המגרש, שכללה את סויסטאד (אם הוא בריא, עליו לשחק), ברסקי וגינסארי, כאשר אם אוסיף אליהם את ורמוט, בן בסט ותורג’מן, מדובר בהרכב שגם יכול לעשות פעולות התקפיות מצוינות, וגם לסגור טוב במרכז המגרש ולא לאפשר ליריב להניע כדור בחופשיות.
לגבי דרבי הגביע, מעניין היה לראות עם איזה מערך עלה קלינגר ועם אלו שחקנים, וצריך לזכור שהאדומים הגיעו למשחק הזה עם יתרון מסוים, מכיוון שכבשו שני שערי חוץ במשחק הראשון. בכל מקרה, נראה לי שאף אחת מהקבוצות לא תשיג ניצחון כפול בשני משחק הדרבי, בגביע ובליגה.

ציונים זה הכל:

ארנסטס שטקוס 5, לא היה במיטבו.
דור מלול 4, משחק הגנה גרוע.
גבריאל טמאש 5, לא השפיע כלל.
גל אראל 4, משחקו החלש ביותר.
ניסו קפילוטו 4, לא הצליח להתרומם.
שמואל שיימן 4, לא עזר לקבוצה.
ריקי מיטרבסקי 3, השחקן החלש במגרש.
רוסלן ברסקי 5, השתדל, רץ, לא יותר.
גילי ורמוט 4, לא הורגש במשחק.
עדן בן בסט 4, משחק שירצה לשכוח.
אלון תורג’מן 5, מנסה לבד, קשה מאוד.
—על ספסל המחליפים—
מקסים פלקושצ’נקו 5, נכנס מאוחר מדי.
יוסיפ איבנצ’יץ’ 5, לא השפיע כלל.
————————————–
ניר קלינגר 4, הכנה לקויה וחילופים מאוחרים.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>