12.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

סוכות של מעלה

מאת: הרב ד”ר מיכאל לייטמן , 10 באוקטובר 2016

צילום: מערכת "כוכב"

יש תקופות במעגל השנה שבהן הרבה יותר מעניין לצאת לטייל ברחוב, מאשר לשבת בבית ולהתלבט על איזה כפתור ללחוץ: זה על שלט הטלוויזיה או זה על מקלדת המחשב. תקופה כזו פוקדת אותנו עם חג סוכות הבא עלינו לטובה. נקישות פטישים נשמעות מכל עבר, ו”מבנים מוזרים” צצים לפתע בכל פינה. הילדים מתרוצצים נלהבים, מכינים קישוטים מנצנצים, גוררים עצים וכלי עבודה, ורואים בכל התהליך הזדמנות ל”בניית מחנה” לשבוע, או לפחות בית קטן בערבה.

צילום: מערכת "כוכב"

אך עבור המתבונן מהצד, מרבית מנהגים אלו עשויים להיראות לא הגיוניים עד מוזרים. מעבר למסורת, נשאלת השאלה: מדוע קבעו חכמינו דווקא את הסימנים הללו? למה סוכה ולא מאהל בדואי? מדוע אתרוג ולא על עגבנייה? בקיצור, על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות.
רמז לתהליך רוחני: חכמת הקבלה שחושפת בפנינו את התוכן הפנימי שעומד מאחורי מנהגי ישראל, רואה בסוכות, כמו בכל אחד מהחגים האחרים, רמז לתהליך רוחני שעובר האדם. המקובלים, אנשים שגילו את העולם הרוחני, כותבים כי בעולמנו קיים כוח אחד שמנהל את העולם, כוח האהבה והנתינה. מתוך ניסיונם האישי, הם מספרים שהדרך להרגיש אותו היא לפתח בנו יחס דומה לזולת. בדיוק כפי שמקלט רדיו חייב להיות מסונכרן לתדר שאותו הוא קולט, כך אדם הרוצה לגלות את העולם הרוחני, חייב להידמות לכוח הזה, כלומר לרכוש את יחס האהבה לאחרים.
למעשה, הסיבה היחידה לכך שאיננו חשים בקיומו של העולם הרוחני, היא מפני שמטבענו אנו “מכוילים” לתדר קליטה ש”שמשדר” אהבה עצמית, אגואיזם. מטרת מנהגי החגים, כמו ישיבה בסוכות, או ברכות על ארבעת המינים, היא להוות מעין תמרורים שתפקידם לרמז לנו על השינוי הפנימי הזה.
כעת, לאחר שיישרנו קו עם תפקידם האמיתי של מנהגי סוכות, נוכל להעמיק מעט ולבחון את משמעותם הרוחנית:
הסוכה: על פי הקבלה מסמלת את הצורה המתוקנת, השלמה, שאליה עתיד כל אדם להגיע. חוקי בנייתה מבטאים באופן סימבולי את האופן שבו האדם מתעלה מעל לאגו שלו ורוכש את היכולת לאהוב ולתת.
הסכך: אנו מתקינים מענפים המכונים “פסולת גורן ויקב”, כלומר, דברים בעלי חשיבות פחותה עבורנו.
ארבעת המינים: כמו המנהגים שהוזכרו לפני כן, גם ארבעת המינים מרמזים על התחושות שאנו חווים בדרך הרוחנית, טעמו של כל אחד מהמינים מסמל את הרגש ואילו ריחו מסמל את ההבנה השכלית.
המנהג של סוכות לאגד את ארבעת המינים ולנענע אותם מסמל את השלב האחרון לפני הכניסה לעולם הרוחני. האדם מאגד בתוכו את כל הניסיון שצבר בדרך: את כל העליות והירידות, את כל בירוריו, תובנותיו, הבחנותיו והרגשותיו לאגודה אחת, לבקשה חדה לתיקון מהכוח העליון. רק אז האדם נענה ונפתחת בפניו הכרת המציאות הרוחנית החדשה של שלמות ונצחיות. מצב זה מכונה “שמחת בית השואבה”.
____________________________
ד”ר מיכאל לייטמן (PhD) מעניק מדי יום שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת “קבלה לעם” התקשרו לטלפון 1-700-509-209.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>