19.09.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

עד כאן

שנה וחצי לפני הבחירות הודיע ראש המועצה של קרית טבעון, דוד אריאלי, על החלטתו שלא להתמודד פעם נוספת על ראשות המועצה. ביום ראשון השבוע הוא דיבר קודם כל עם העובדים, ואחר כך בישר על כך לחברי המועצה. “אנחנו עדיין לא נפרדים ויש לנו עבודה ענקית לעשות בשנה וחצי שנותרו. אני מבקש מכולכם לא להוריד את הרגל מהגז ולהמשיך את העבודה הקשה, בדיוק כפי שהיה עד עתה”, אמר. במערכת הפוליטית מתקשים להבין את המהלך, והמרוץ לכיסא המתפנה החל. אדי גל מסכם את הדרמה הפוליטית בישוב הכי פסטוראלי

מאת: אדי גל , 7 באפריל 2017

מי שחיפש השבוע סימנים מוקדמים להודעתו הדרמטית של ראש המועצה המקומית קרית טבעון, דוד אריאלי, על כך שלא יתמודד בבחירות הבאות לראשות המועצה, יכול לסמן את ישיבת המועצה האחרונה כנקודת מפנה. כפי שפורסם בעיתון “כוכב”, אריאלי, ללא “פוליטיקלי קורקט”, נכנס חזיתית בחברי האופוזיציה וכינה אותם בכינויים ממש לא פרלמנטריים. שפת הגוף שלו הצביעה על דבר אחד – נמאס לו.

צילום: ארכיון "כוכב"

בתגובה לטענות שנשמעו על התנהלותו, כולל משורות הקואליציה, השיב אריאלי כי אכן נמאס לו לשמש שקית אגרוף לאנשי האופוזיציה, שנכנסים בו כבר תקופה ארוכה, לדבריו בלי הצדקה ממשית. נמאס לו מהכינויים שלהם, נמאס לו מההתקפות שלהם, ולכן השיב, למרות שאף פעם לא אמר שנמאס לו מהתפקיד. אפילו לא בישיבות פנימיות עם מקורביו.

לא זיהו סימנים

ייאמר מייד, איש מהם לא שמע עד יום ראשון השבוע, כי למעשה לאריאלי נמאס בגדול, מהכל, וכי הוא לא מתכוון לרוץ פעם נוספת. בשעה שתיים בצהריים הוא כינס את העובדים והקריא להם הודעה ארוכה, בה הסביר את החלטתו. ובערב, בישיבת המליאה שהפעם הייתה שקטה מתמיד, הוא בישר לחברי המועצה, חבריו לקואליציה ומתנגדיו לאופוזיציה, כי בעוד שנה וחצי הוא יוצא מהמשחק, והכיסא הכי נחשק ביישוב יהיה פנוי שוב, לכל דורש ומתמודד.

נאוה סבר צילום: ארכיון "כוכב"

גם חבריו וגם מתנגדיו של אריאלי, שניסו השבוע להבין את מהלכו, התקשו בכך. איש לא זיהה סימנים חיצוניים מוקדמים, להוציא אותה ישיבה מדוברת, שכולם ראו כהתפרצות רגעית כתוצאה מהצטברות אירועים. איש גם לא ידע להסביר למה באמת הוא פרש. במערכת הפוליטית לא נפוצה ולו שמועה אחת על תפקיד נחשק כזה או אחר שהוצע לו, ואיש גם לא שמע על איזו יוזמה שהוא מתכוון לנקוט בה. פוליטיקאי מהיישוב אמר השבוע כי: “זה היה כמו רעם ביום בהיר, ממש כמו הקלישאה. איש לא ראה את זה מגיע. בצהריים, אחרי שהוא נפגש עם עובדי הרשות והודיע להם על כך שלא יתמודד שוב, הדברים הגיעו לחברי המועצה והישיבה עברה בשקט. איש כבר לא רואה בו מתחרה ולאיש לא יהיה אינטרס לריב איתו עכשיו”.
“זה בדיוק מה שהוא חיפש”, ציין פוליטיקאי אחר, שאמר השבוע: “נמאס לו מהמריבות, עכשיו הוא יכול במשך שנה וחצי לנהל את המועצה בלי כאב ראש. איש לא יתקוף אותו, איש לא יעשה לו את המוות. הוא יוכל להתרכז בעבודה נטו, לקדם דברים שהוא רוצה. מה כבר יכולים לעשות לו? האמת שמי שלא רוצה להתמודד, מודיע חצי שנה מראש, לא שנה וחצי. במקרה של אריאלי, אני חושב שהקטע של רצון לשקט תעשייתי הוא שקבע. יהיה לו שקט סוף סוף והוא יוכל להתרכז בעבודה נטו, ואולי זה מה שהיה חסר לו בתקופה האחרונה”.
אז מדוע אריאלי החליט לפרוש, איש לא יודע למעשה. דומה כי מכתב הפרידה הארוך שהקריא, הן במפגש עם העובדים והן בישיבת המליאה, מצביע אולי, על כמה סיבות שיכלו להוביל להחלטה לא לרוץ.

איל פרדיס צילום: ארכיון "כוכב"

במכתבו מציין אריאלי, כי בזמנו, לפני שמונה וחצי שנים, הוא החליט להיכנס לפוליטיקה כדי להשיג ארבעה יעדים: “לשקם את מערכות החינוך והחינוך המשלים ולהפוך אותן לדוגמא ולמופת, לשפר את מערך השירותים היומיומי שהמועצה מספקת, במיוחד בתחום התפעול, לקדם את מערך הפיתוח והפרויקטים של המועצה, תוך שמירה על צביונה הכפרי של הקריה, ולקדם את נושא שלטון החוק. בחלוף 8.5 שנים של עבודה קשה, אני יכול לומר כי מטרותיי הושגו במלואן: מערכת החינוך שלנו היא מהטובות בישראל. אנחנו מחבקים את הילדים בחום ב- 24 גנים פעילים, מסייעים להם בצעדים פדגוגיים ראשונים בבתי הספר היסודיים, תוך שלוב בין הכלה להצבת גבולות, ויודעים גם לדרוש מהם הישגים לימודיים בבית הספר השש שנתי, מבלי לפגוע בתחושת החדווה והנעורים שלהם. גם בחינוך המשלים אנו עדים לפריחה חסרת תקדים של כל תנועות הנוער, רשת המתנ”סים ועמותות הספורט השונות”.

בעד שתי קדנציות

אריאלי הוסיף ואמר עוד כי: “בתחום מערך הפיתוח והפרויקטים של המועצה השגנו הישגים משמעותיים לרווחת הישוב. לא אמנה את מאות הפרויקטים שבוצעו בתקופתי, רק אזכיר בתמצית את מועדון הספורט היישובי, שהפך לקאנטרי בו 3000 מנויים, טיילות שביצענו, ריבודי רחובות, הכפלת בית ספר שקד, שלושה גנים שבנינו, ושכונה בת 500 יחידות דיור שבה אנו מבצעים את הפיתוח הציבורי. מערך הפרויקטים שלנו חסר תקדים באיכויות שלו. כל פרויקט שמתחיל מובל תוך ניהול קפדני משובח, מסתיים באיזון או ללא גירעונות משמעותיים, ומבוצע ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. והחשוב מכל: אנו מצליחים לפתח את הישוב, תוך שאנו שומרים על הצביון הכפרי והמיוחד של קרית טבעון”.
אריאלי המשיך ואמר עוד כי: “ההישג השלישי המשמעותי הוא אכיפת שלטון החוק. ממערכת טולרנטית מדי בתחום אכיפת תשלום הארנונה, חוקי העזר, חוק התכנון והבניה, וחוק רישוי עסקים, הפכנו למערכת קפדנית אשר מטרתה לייצר שוויון בין רוב התושבים שמכבדים את החוק, לבין המיעוט שאינו מכבד. המועצה המקומית קרית טבעון, כיום, היא רשות שיש לה שם משובח בכל הקשור לשלטון החוק, ועל כך אני גאה מאוד”.

צילום: ארכיון "כוכב"

 

אריאלי אמר עוד כי: “מערך השירותים היומיומי שלנו, בעיקר בתחום התפעול, השתפר לאין שעור. אנו חיים בישוב מגונן, מתוחזק ונקי ברמה הגבוהה ביותר. אנו מפעילים בשירותיות רבה מוקד תגובתי של 106, מפנים גזם פעם בשבוע במקום פעם בשבעה שבועות כפי שהיה בעבר, משתמשים בפחים מוטמנים במקום צפרדעים לא תברואתיות, ועושים כל מאמץ כדי לשלב יצירתיות בדרך הטיפול היומיומי שלנו, כמו השימוש בגרניקים שיוצרים תחושת ניקיון גבוהה. אומר ככלל, כי כל עובדיי הרשות המקומית בכל מחלקות המועצה, ולא רק בתפעול, הם בעלי תודעה שירותית גבוהה ביותר לרווחת התושב”.
אלה ההישגים, על פי אריאלי, אז למה לפרוש? במכתבו מצאנו שתי סיבות: “אני חש תחושה של מיצוי סיפוק והישג”, אמר והוסיף: “החלטתי לא להתמודד שוב נעוצה באמונתי בהגבלת קדנציות. תמיד אמרתי, כי ראש רשות לא צריך לכהן יותר משתיים עד שלוש קדנציות. תפקיד ראש הרשות צריך להיעשות במאמץ רב, תוך השקעה של שעות מרובות של ריצה, חשיבה ודבקות חסרת פשרות בהשגת מטרותיך. לא ניתן לעשות את התפקיד על מי מנוחות. לא ניתן לעשות את התפקיד מבלי לעבוד כ- 12 עד 15 שעות ביום, ולעיתים גם בסופי שבוע. בשל המאמץ האדיר שמשקיע ראש הרשות, יהיה זה נכון להגביל את הקדנציות ולאפשר למישהו אחר להגיע לתפקיד זה ולבצע את התפקיד במלוא העוצמה והדבקות. פתגם ישן אומר כי ‘נר שהלהבה שלו גבוהה כלה מהר’. אני רוצה לעזוב כאשר הלהבה שלי גבוהה. אמשיך במשך השנה וחצי שנותרו לעבוד במאמץ רב, כפי שעשיתי, ובלהבה אף גבוהה יותר. אבל בתום הזמן אפנה את מקומי לאתגרים חדשים”.
בסיום מכתבו מציין אריאלי כי: “אנחנו עדיין לא נפרדים ויש לנו עבודה ענקית לעשות בשנה בחצי שנותרו. אני מבקש מכולכם לא להוריד את הרגל מהגז ולהמשיך את העבודה הקשה, בדיוק כפי שהיה עד עתה. אני בוודאי אמשיך במלוא המאמץ והמרץ. תודה לכם עובדיי היקרים, על המאמצים שעשיתם עד היום. את הישגיי אני זוקף לכם. תודה מיוחדת לכל חברי המועצה המקומית קרית טבעון, בשתי הקדנציות. כולם אנשים טובים ומוערכים, אשר עשו ועושים את עבודתם בהתנדבות מלאה”.

פרדיס ירוץ לראשות?

הודעתו של אריאלי פתחה למעשה מרוץ מטורף לתפקיד, שהכל יכול לקרות בו. הכל. אין ספק שרבים ירצו את התפקיד ויש סיכוי שגם דמויות, שהיום כלל לא במפה הפוליטית היישובית, יצוצו ויתמודדו (על המרוץ המסתמן ראה פרשנות בקטע נפרד).
ראוי לציין כי, הודעתו של אריאלי הממה את המערכת הפוליטית בישוב הפסטוראלי, כצפוי. סגן וממלא מקום ראש המועצה, אייל פרדיס, היה בין הראשונים שאריאלי מסר להם את החלטתו. לאחר ישיבת המועצה הודיע פרדיס כי: “לעולם לא הייתי שוקל להתמודד נגד דודי, אבל לאור הנסיבות המשתנות והעובדה שטבעון יקרה לי מאוד, ובעקבות פניות שהיו אלי מאז הצהרתו, החלטתי לבחון את הנושא בכובד ראש. נתייעץ עם משפחתי, עם חברי, ורק אחר כך נקבע מה אעשה. כמו כן, אתייעץ גם עם אישים מרכזיים ומובילים בקרית טבעון, והחשוב מכל, עם חברי ובכירי מפלגת העבודה, שכן אני משמש סגן ומ”מ מטעם המפלגה. אני זקוק לאמונם ותמיכתם לפני שאחליט כל החלטה”.
שמוליק שמחון אמר בתגובה: "אני מברך את ראש המועצה על החלטתו שלא להתמודד על קדנציה נוספת בתפקיד, אותו ניכר שהוא ממלא בחוסר התלהבות וחוסר סבלנות, הנובעות ככל הנראה מעייפות ומיצוי עצמי. אני סברתי שדוד אריאלי מיצה את עצמו כבר בקדנציה הראשונה שלו, ולכן התמודדתי מולו בבחירות הקודמות. עדיין לא החלטתי על התמודדות נוספת, אך אני שוקל זאת בחיוב. החלטתי תתקבל בהתאם לתחושותיי לגבי רצון הציבור לבחור הפעם בבן הקריה, שצמח בה ומכיר ואוהב אותה, ואת תושביה באמת, ושהינו בעל ניסיון ציבורי עשיר ובעל קשרים פוליטיים חיוניים".
נאווה סבר אמרה בתגובה: "דודי אריאלי הגיע להחלטה נכונה שלא להתמודד על ראשות המועצה בבחירות הבאות. להערכתי, פרסום ההודעה יגרום לריבוי מועמדים, מבין חברי המליאה ומחוץ לה. לאחר כעשור במליאת המועצה ולאור פניות רבות שקיבלתי מתושבים ומחברי הסיעה, אני שוקלת בחיוב להתמודד על ראשות המועצה והאתגרים שהתפקיד מציב".

 

פרשנות / אדי גל

מי יכנס לוואקום שהותיר אריאלי

פרופ’ שבח וייס, אחד החוקרים המובילים בתחום הרשויות המקומיות, קבע לפני המון שנים אקסיומה, שאומרת שקשה עד מאוד לנצח ראש רשות שמכהן בתפקיד, וצריכים לקרות המון דברים כדי שמהפך כזה יקרה. ראש רשות שמתפקד בינוני פלוס, ייבחר לרוב שוב ושוב. הציבור לא ממש אוהב שינויים וכן אוהב המשכיות. ולכן, המצב החדש בקרית טבעון הוא פתיחת מרוץ חופשי לתפקיד הנכסף. אין ראש רשות מכהן שמתמודד, יש וואקום. במצב כזה, כולם רוצים את התפקיד וצפויים להיות לא מעט מתמודדים שירצו את הכיסא המתפנה בבניין המועצה בקרית טבעון.
אז מי כן יתמודד? ולמי יש באמת סיכוי? שאלה לא פשוטה, כי עד הבחירות יש עוד שנה וחצי, ובהחלט ייתכן שדמויות שכיום בכלל לא מוכרות “ינחתו” ביישוב ויתמודדו. בל נשכח שלפני הבחירות האחרונות, יעקב זהר עבר לגור ברמת ישי ולא היה רחוק מלנצח את עופר בן אליעזר, כאשר זכה במעל 40% מהקולות. קרי, מתמודד ראוי, עם משאבים, בהחלט מסוגל להגיע ולקחת את הרשות.
בין חברי המועצה המכהנים, לפחות שניים יתמודדו ככל הנראה, למרות שהשבוע הם לא נשמעו חד משמעיים בקשר לכך: ואני מתכוון לאייל פרדיס ושמוליק שמחון. צריך לומר את האמת: שמחון כבר התמודד מספר פעמים בעבר, ללא הצלחה. הוא איש חברת החשמל, מזוהה עם הליכוד. הוא ירוץ שוב אבל ספק אם יוכל לזכות. הציבור רוצה פנים חדשות והציבור בקרית טבעון, שמזוהה מרכז שמאל באופן מובהק, יתקשה לבחור מועמד של הליכוד, למרות כל מה שנאמר על כך שאין קשר בין בחירות לכנסת לבחירות לרשות המקומית. עד היום זה לא עבד לו, אז למה שעכשיו זה יהיה אחרת?
כזכור, בבחירות האחרונות גם “יש עתיד” הריצה מועמד בקרית טבעון, אמנון אשל. כנראה שגם בבחירות הבאות התנועה הזו, שזכתה להישגים משמעותיים ביישוב גם בבחירות לכנסת, תציב מועמד מטעמה.
ואילו אלון נבות, שכיהן עד לפני חצי שנה כחבר מועצה מן המניין ועמד בראש סיעה בת שלושה חברים, גרר את אריאלי לסיבוב שני. יש לו ניסיון מוכח, הוא כבר כיהן כראש מועצה בעבר, אבל השאלה האם ירוץ שוב? פתוחה לגמרי. בפעם האחרונה זה לא צלח לו, הוא גם עזב באמצע הקדנציה, לא נשאר עד הסוף לנהל את האופוזיציה, כך שקשה לדעת מה הוא יעשה.
בין כל המועמדים שציינו, נראה כי אייל פרדיס, על פניו, הוא נכון לעכשיו בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לרוץ לראשות ואולי גם לזכות בתפקיד הנחשק. הוא חבר מפלגת העבודה, הוא כיהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה, וגם יש לו המון ניסיון מעשי בניהול רשות מקומית, לאחר שכיהן כמנכ”ל עיריית עפולה, רשות גדולה ומורכבת יותר מקרית טבעון. בתפקידו כיועץ אסטרטגי, הוא גם יעץ להמון רשויות מקומיות ויש לו ידע עצום בתחום. לו הבחירות היו מתקיימות מחר, הייתי מהמר על פרדיס. יש לו את הרקע, את הניסיון ואת הזיהוי הפוליטי הנכון בקרית טבעון. אמנם הוא דמות חדשה יחסית בנוף הפוליטי בישוב, כזה שלא התמודד בעבר על ראשות המועצה, אך בהחלט יכול להציג קבלות של עשייה.
אבל שנה וחצי זה נצח במושגים פוליטיים. המון דברים יכולים לקרות, להסתבך. יכול להיות שמועמד חדש יצוץ, יכול להיות שהמפלגות, לאור הוואקום שנוצר, יביאו מתמודד “נוצץ”, חדש, קצין במילואים למשל, שאפילו עוד לא השתחרר ומחפש “סידור עבודה” לאחר שיעזוב את הבקו”ם. כך או אחרת, בקרית טבעון מערכת הבחירות נפתחה עכשיו, למרות שעד ליום הבוחר יש עוד שנה וחצי. יהיה שמח, זה בטוח.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>