17.07.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

על ה”אלוהים“ של הכדורגל

מאת: שלמה דהן, מנהל "כוכב עמק חפר" , 4 ביולי 2018

מה לא נכתב ונאמר על שני ענקי הכדורגל הארגנטינאים ליאו מסי ודייגו מראדונה.
אבל דומה שבעיקר כולם היום עסוקים בשאלה מי גדול יותר מבין שני ה”טאלנטים“.

מראדונה ומסי צילום: מערכת "כוכב"

זכיתי לראות את שניהם לאורך הקריירה שלהם -שני קטנים ענקים נקודה!
אבל השאלה שנותרה פתוחה היא איך זה שמראדונה סחב על הגב נבחרת עד לזכיה בגביע העולמי הנכסף ואילו ליאו מסי שעושה פלאים בברצלונה (משהו שאפילו דייגו לא עשה) לא מביא מספרים לנבחרת וזה בלשון המעטה.
אז יש כאלה הטוענים שמסי שחקן מוכשר יותר, גם בגלל התקופה בה הוא משחק, הפיזיות הקיימת היום המהירות הטקטיקה וכו’.
זה מחזיר אותי 23 שנים לאחור, עת למדתי במכללת “אורנים“ לתואר בחינוך ואמנות ואחד המורים למחשבת החינוך פתח את השיעור הראשון במשפט הבא שמגדיר אינטיליגנציה: ”גם לתת מסירה על 40-50 מטר כשמקיפים אותך 4 שחקנים גרמנים ולבשל שער ניצחון במונדיאל וכל זה בשבריר שניה כמו שעשה מראדונה, זו אינטיליגנציה ברמה גבוהה מאוד”.
אז אין ספק ששניהם עונים להגדרה של שחקנים אינטיליגנטים וזה בשילוב כישרון על אנושי כמעט.
לעניות דעתי השוני העיקרי ביניהם נובע מהאישיות שלהם, כי פיזיות טקטיקה זה משהו שאפשר להקנות באימונים, מה גם שדייגו מראדונה היה שחקן טכני אבל בד בבד פיזי ופייטר על המגרש, לעיתים אף נכנס לקרבות עם שחקנים כמו למשל בגמר בו ניצחה ארגנטינה את מערב גרמניה ב-1986 או מול ברזיל ב-1982 שם הורחק אחרי שהלם באגרופו בשחקן יריב.
האישיות הבעייתית של דייגו מראדונה היא גם היתרון הגדול שלו על ליאו מסי, שיש לזכור, גדל מגיל 12 בערך בברצלונה הקטאלונית והתעצב שם גם כשחקן וגם באופי.
לכן מסי מצליח ובגדול בברצלונה הגדולה ואילו דייגו שהוא איש לפרוייקטים מיוחדים, נדד עד לנאפולי הקטנה בדרום איטליה בכדי לסחוב אותה לאליפות היסטורית שלא לומר היסטרית.
התמזל מזלו של מראדונה וב1990- במונדיאל באיטליה הגיעה ארגנטינה למשחק חצי גמר במגרש בנאפולי מול המארחת הגאה שלא ספגה עד אותו משחק.
או אז הסתבר שדייגו הוא לא רק תחבולן על כר הדשא אלא גם מחוצה לו כשאמר יומיים לפני המשחק לנאפוליטנים, שהנבחרת האיטלקית שייכת לצפוניים ממילאנו ואין היא מייצגת את תושבי נאפולי, הדברים האלה חילחלו מהר ודייגו שהיה ה”אלוהים” של העיר גרם לשני דברים:
1. האוהדים בנאפולי עודדו אותו במשחק מול איטליה.
2. רעידת אדמה שלא נראתה מאז התפרץ ה”וזוב” הצופה אל העיר, בדמות הדחה של איטליה מהגביע העולמי והעפלה לגמר שני ברציפות הפעם מול גרמניה המאוחדת.
הגם שהגמר הזה נגמר בדמעות הפסד 0-1 לגרמנים דייגו זכה לאהדה ואמפתיה בעיקר על הדרך בה הביא את נבחרתו האפורה יש לציין עד לגמר.
מישהו מעלה על דעתו את מסי עושה זאת?!
כנראה שצריך שילוב של אישיות ופטריוטיות מטורפת כמו שיש למראדונה בכדי לעשות מהפכות, דייגו הוא ה”צ’ה גווארה” של עולם הכדורגל, הוא לא ידע מתי לעצור וזה נגמר רע עם התמכרות לסמים וקשרים במאפיה הנאפוליטנית.
אבל גם היום כשהוא לא משחק כבר וממקום מושבו ביציע, הוא הדמות המעניינת והצבעונית ביותר בארגנטינה.
ומסי, כבר לא יזכה בגביע העולמי והקוף שעל גבו, הפך לגורילה מפחידה ששלחה אותו ואת נבחרתו הביתה. המשך מונדיאל נעים!

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>