19.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

על החיים ועל המוות

אלמנתו של צעיר בן 36, תושב רמת ישי, שהלך לעולמו, הגישה לאחרונה תביעה נגד משרד הבריאות, בעלי בית החולים רמב”ם בחיפה, בטענה כי התרשל בטיפול בנפטר. האיש, לדברי משפחתו, הגיע לבית החולים לאחר שלקה ב”חיידק טורף”, אבל רופאיו חיפשו אצלו בעיה אורתופדית, ולא מצאו. עורכי דינו טוענים, כי הוא פשוט הופקר. מנגד, משרד הבריאות טוען כי ימסור את גרסתו לתביעה בבית המשפט. אדי גל עם פרטים על המקרה שמעלה לא מעט סימני שאלה. האלמנה נמצאת במצוקה נפשית וזקוקה לטיפול צמוד. עוה”ד טענו בכתב התביעה: “המנוח שימש כבעל מסור, דאג למילוי כל צרכיה של אשתו, אשר נתמכה בו והייתה תלויה בו לחלוטין”

מאת: אדי גל , 28 ביולי 2016

קשה לקרוא את התביעה שהגישו אלמנתו וחמותו של צעיר בן 36 מרמת ישי, נגד בית החולים רמב”ם בחיפה. קשה לקרוא באיזה קלות נפטר בחור צעיר, שלקה בחיידק טורף, אבל רופאי בית החולים רמב”ם, על פי התביעה, חיפשו אצלו דווקא בעיות אורתופדיות, שלא נמצאו. קשה שלא לכאוב, כאשר מבינים שתוך יומיים הצעיר הלך לעולמו, ומוטט למעשה את חייהם של אלה הסובבים אותו, במיוחד של אשתו הנכה. ועוד יותר קשה, להפנים שיש טעויות אנוש שלהן יש מחיר כבד, ואי אפשר לכפר עליהם.

צילום: ארכיון "כוכב"

חוסר תיאבון וחולשה כללית

הכל החל בחודש פברואר 2015, ברמת ישי. צעיר בן 36 קם בוקר אחד והרגיש לא טוב, ממש לא טוב. בתביעה נגד משרד הבריאות, הבעלים של בית החולים רמב”ם, שהגישו בני משפחתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עורכי הדין, דוד פייל ועדי אברג’יל-ברוורמן, הם מתארים את התהליך הקצר יחסי שבסופו של דבר הצעיר נפטר.
זה היה ביום רביעי, 11 בפברואר. באותו יום פנה הצעיר מרמת ישי לרופא המשפחה שלו והתלונן על כאבים בצוואר ובעמוד השדרה, חולשה וליחה. הוא קיבל טיפול אנטיביוטי נגד הדלקת וכן משככי כאבים. כעבור מספר ימים פנה הצעיר בשנית לקופת החולים והתלונן על כאבים בעמוד השדרה הצווארי. הוא קיבל טיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת. למחרת, הוא פנה למוקד לרפואה דחופה והתלונן על כאבי צוואר שנמשכו ארבעה ימים. בביקור זה תועדה הגבלה בתנועת עמוד השדרה הצווארי ובוצע בו דיקור לשריר הכואב. לאחר מכן הוא חש הטבה מיידית, ועל כן הומלץ לו על המשך טיפול תרופתי. אך מצבו לא השתפר. מספר ימים לאחר מכן פנה הגבר שוב למרפאה בקופת החולים ונבדק הפעם על ידי רופא פנימאי. היות ובשלב זה הכאב בצוואר נמשך כשבועיים, ולווה בחוסר תיאבון ובחולשה כללית, הרופא הפנה אותו לבית החולים לבירור דחוף, והציע לבדוק את אזור הצוואר ב-CT וכן לקחת תרביות דם בחשד לזיהום בחוליה, או במקום אחר. יצוין כי, הצעיר מיהר באותו יום אל בית חולים רמב”ם. הוא נבדק על ידי רופא מתמחה באורתופדיה, שציין כי הכאבים קיימים מזה שבועיים.
לדברי עורכי הדין פייל ואברג’יל-ברוורמן, פרט להתייחסות לרגישות ולהגבלת תנועה בצוואר, הרופא לא תיעד ממצאים חריגים ולא בוצע רישום שיעיד על בדיקות גוף כלליות.
בבדיקת CT שבוצעה בגבר, לא נמצא כל ממצא מקומי בצוואר, פרט להנמכה של אחת החוליות, ללא סימני שבר. בסיכום הבדיקה ציין הרופא: “אין כעת אינדיקציה לבעיה אורתופדית דחופה לטיפול, המטופל משוחרר להמשך מעקב”.
לדברי עורכי הדין, ההמלצות לשחרור בשלב זה היו שגרתיות: לפנות בחזרה לבית החולים במקרה של החמרה, נטילת משככי כאבים ומעקב הרופא המטפל. “אך במועד זה כבר סבל המנוח מלחץ דם גבולי, מספירת דם חריגה מאוד, ממדדי דלקת גבוהים המעידים על סכנת חיים ומאנמיה – שכל אלה חייבו באשפוז וטיפול דחוף”.
יומיים לאחר שחרורו פנה הגבר שוב לרופא בקהילה, שתיעד כי: “מצב החולה הולך ומתדרדר, הכאבים בלתי נסבלים, יש בחילה והקאה”. הוא הופנה בדחיפות לבית החולים, ושוב ביקש לבדוק את האפשרות של תהליך זיהומי.
בו בערב הגיע הצעיר לבית החולים רמב”ם בשנית. זמן קצר לאחר קבלתו הוא פיתח הלם והונשם. בבדיקה הראשונית תועדה רגישות רבה בצוואר וקושי לפתוח את הפה עקב כאבים. בבדיקות המעבדה ובצילומי החזה נמצאה עדות לנזק רב מערכתי. מהרישומים הרפואיים עולה, כי נוכח התמונה הקלינית, שפורשה כהלם הנגרם על ידי רעלנים – המופרשים על ידי חיידקים מסוימים – הוחל בטיפול מסיבי בשילוב אנטיביוטיקה, סטרואידים וטיפול תומך.
אלא שככל שהשעות חלפו, התברר כי החולה סובל מכשל מערכתי כולל שהולך ומתגבר. הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ וכעבור מספר שעות נקבע מותו, כשהוא בן 36 בלבד. לאחר מותו נתקבלו תשובות של תרביות הדם, בהן צמיחה של חיידק סטרפטקוקוס, המוכר היטב כגורם לזיהום דוהר ולהלם מהסוג שתקף את הצעיר.
לאחר מותו נתבקשה משפחתו של המנוח לחתום על הסכמה לנתיחה שלאחר המוות, במכון לרפואה משפטית. לאחר מכן, באופן תמוה, כך לדברי עורכי הדין פיילואברג’יל-ברוורמן, שינה בית החולים את עמדתו, וביקש כי הנתיחה תבוצע בתוך בית החולים.
ממצאי הנתיחה שלאחר המוות איששו את האבחנה של זיהום חיידקי קשה. מומחה למחלות זיהומיות שהיה בצוות שטיפל במנוח, כתב בסיכום המקרה: “הממצאים שנמצאו אצל המנוח בפנייתו הראשונה לבית החולים, מעידים על תהליך דלקתי, או זיהומי פעיל”.
לתביעה שהוגשה לבית המשפט צורפו ממצאי דו בדיקה פנימית של בית החולים רמב”ם. הדו”ח חובר בידי ועדת בדיקה מוסדית של רמב”ם, שבחנה את נסיבות המקרה, וציינה במסקנותיו כי: “יתכן שהיה שיקול דעת מוטעה של האורתופד, באי התייחסותו לממצאי בדיקות המעבדה ולסימנים החיוניים שעמדו לפניו”. עוד נכתב, כי לו היה מופעל שיקול דעת שמתחשב בכל הממצאים, יתכן שהיה מקום להפנות את החולה גם לייעוץ רופא פנימאי. “יתכן מאד כי היועץ הפנימאי היה משאיר את החולה להמשך השגחה”.
עורכי הדין פיילואברג’יל-ברוורמן: “לו ביצע בית החולים מעקב צמוד וראוי אחר מצבו הבריאותי של המנוח, תוך מתן טיפול אנטיביוטי, במקום לשחרר אותו לביתו ללא כל טיפול, כנדרש ברפואה הסבירה, ניתן היה למנוע את מותו של המנוח”.
פרופ’ מרדכי רביד, מומחה ברפואה פנימית והמנהל הרפואי של בית החולים “מעייני הישועה”, בדק את המקרה במסגרת חוות דעת שניתנה מטעם התביעה. הוא קבע בחוות דעתו, כי המנוח נפטר מזיהום קשה בחיידק מצוי, סטרפטוקוקוס. החיידק שוכן דרך קבע באף, בלוע ועל פני העור, וגורם לדלקות ולזיהומים קשים. לדברי פרופ’ רביד, חיידק זה רגיש יחסית לאנטיביוטיקה, ולכן רוב החולים מבריאים.
לדבריו, במקרים בודדים עלול להתרחש זיהום קשה במיוחד, הנפוץ בשם “חיידק טורף”, אשר בעקבותיו מתפתח הלם, הגורם לשיעור תמותה גבוה מאד. “בזיהומים אלה קיימת חשיבות עליונה לאבחון מהיר, מפני שאם המחלה מאובחנת ומטופלת בשלביה הראשונים, סיכויי ההחלמה טובים מאד”, דברי פרופ’ רביד.

האלמנה במצוקה נפשית

בחוות דעתו קובע פרופ’ רביד, כי האורתופד שבדק את המנוח בבית החולים רמב”ם, שגה כשהניח כי זולת האורתופדיה אין תחומי רפואה רלוונטיים נוספים. ולכן, שחרר את החולה לביתו, משלא מצא ממצאים אורתופדיים.
לדבריו, כאבי צוואר קשים הנמשכים שבוע ויותר – כאלה שאינם מגיבים לטיפול נוגד דלקות ונוכח היעדר ממצא בבדיקת CT צווארי – חייבו את האורתופד להתייעץ עם רופאים מתחומים נוספים, ובראשם פנימאי.
“דופק מהיר מאד, חולשה וחוסר תיאבון, אינם תלונות בתחום האורתופדיה, וחייבו גם הם הפניית המנוח למיון פנימי, והמשך בירור עד למציאת הסיבה לתלונות המנוח”, קובע פרופ’ רביד. גם בדיקות המעבדה הצביעו לדבריו על בעיה חמורה, סממנים כגון אנמיה חריגה ביותר ונוכחות דלקת חריפה, אשר הצריכו אשפוז מיידי. “אשפוז מיידי, נטילת דגימות דם לתרבית והתחלת טיפול אנטיביוטי רחב טווח היו בסבירות גבוהה מאד מונעים את ההתפתחות הקטסטרופלית, ומצילים את חיי המנוח”, חתם פרופ’ רביד את חוות דעתו.
התביעה חושפת את התוצאות הקשות של המוות המיותר. וכך נכתב בה: “המנוח היה אדם צעיר, שהותיר אחריו אישה נכה החולה במחלה קשה, וסובלת מהתקפים קשים, בעטייהם טיפל בה כחולה סיעודית וסעד אותה 24 שעות ביממה. המנוח שימש כבעל מסור, דאג למילוי כל צרכיה של אשתו, אשר נתמכה בו והייתה תלויה בו לחלוטין”.
כתוצאה מפטירתו, נכנסה אלמנתו למצוקה נפשית, היא מקבלת טיפול תרופתי וטיפול נפשי. האלמנה נאלצת לקבל את הטיפול שלו היא זקוקה מאמה, שנעדרת בשל כך ימים רבים מעבודתה. בעתיד, עם הזדקנותה של האם, תאלץ האלמנה להיעזר בעזרה בשכר. סכום התביעה הסופי, מיליוני שקלים, נשאר לשיקול בית המשפט המחוזי בתל אביב, שם מתבררת התביעה בימים אלה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי: “עמדת המדינה לתביעה תימסר כמקובל במסגרת כתב ההגנה”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>