14.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

על מה ולמה עלינו לבקש סליחה?

מאת: הרב ד”ר מיכאל לייטמן , 13 בספטמבר 2018

צילום: מערכת "כוכב"

אלול הוא החודש האחרון בלוח השנה העברי, ולכן הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה. על מה ולמה עלינו לבקש סליחה? נתחיל ממש מההתחלה…

צילום: מערכת "כוכב"

לפני 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול ונוצר היקום. כמות אנרגיה עצומה שהייתה מרוכזת בנקודה מזערית אחת התפרצה לכל עבר, והיקום החל להתפשט במהירות אדירה. כך התעצב כדור הארץ הדומם, ועליו התפתחו הצומח והחי עד להולדתו של האדם. האדם חי בשלווה וברוגע, באיזון עם יתר חלקי האנושות ועם כוחות הטבע, עד שכתוצאה מ’’מפץ’’ נוסף החלו להתרחק בני אדם איש מרעהו, בדומה לדרך שבה הכוכבים ביקום ממשיכים להתרחק זה מזה.
את כוח הפירוד השלילי, האגואיסטי והלא מודע שפעל להרחיק בינינו, זיהה לראשונה בן אנוש בשם “אדם”. הוא הבין כי עליו לאחות את הקרע בין בני דורו. היות והוא היה הראשון שהביא לשינוי מהותי במערכת היחסים השבורה בין בני האדם, אנו נוהגים לחגוג את הגילוי שלו ב”ראש השנה”. מאז ועד ימינו חלפו 5,779 שנים (התשע”ט), אותן אנחנו סופרים על פי לוח השנה העברי, ומדי שנה אנו נוהגים לברר מחדש את מהות חיינו ואת תפקידנו בעולם הזה. אחת השאלות שיכולה לסייע לנו להגדיר את מצבנו היא, האם השנה התקרבנו זה לזה מעל לנטייה הטבעית שמפרידה בינינו? או לא? חשבון הנפש הזה מכונה “סליחות”, וכדי להפנים את המשמעות שלו אנחנו נדרשים לצאת למסע קצר בזמן.
עשרים דורות חלפו מ- “אדם הראשון” ועד שהתיישבה רוב האנושות בבל העתיקה. בתקופה זו פעלו על האנושות שני כוחות טבע מנוגדים: כוח החיבור – הכוח החיובי, וכוח הפירוד – הכוח השלילי שהרחיק והפריד בין תושבי בבל, עד שנעשו לאויבים.
כתוצאה מהקרע החברתי המתפתח, האנושות התפזרה על פני כדור הארץ. אולם קבוצת אנשים קטנה התנגדה בפועל לתהליך הפירוד, כי בער באנשיה דחף פנימי שחייב אותם להתחבר זה לזה. הם כונו בשם “ישראל” – על שום רצונם להידמות יָשָר לאל, לתכונה של כוח הטבע השלם והנצחי. בראש הקבוצה הזו עמד אברהם אבינו, שדחק בתלמידיו להתאמץ להתעלות ולהחזיק בכל כוחם ברוח האחדות מעל לפילוג הנורא. המאמצים שלהם לחיבור עוררו כוח חיובי שטמון בטבע. הכוח הזה איזן את המגמה השלילית וקשר ביניהם קשר אמיץ, של נתינה, אהבה, וערבות הדדית.
ברגע שבני ישראל הגיעו לרמת קשר מקסימלית ביניהם, הידרדר המצב והקשרים נחלשו. הם הבינו כי על מנת לחזק את הקשרים ביניהם עליהם להיקשר אל אחיהם הבבלים, שהתפזרו והפכו לשבעים אומות עולם. כך אלפיים שנים התבוללו היהודים בין אומות העולם. מחד, הניצוץ שזרע אברהם בעם ישראל התחיל לפרוח בלב האנושות, ומאידך, היהודים ספחו לתוכם רצונות אגואיסטיים חדשים ודעות שונות.
בעולם הגלובלי והמקושר של ימינו, עם ישראל ושבעים אומות העולם שקועים יחד בצרה משותפת, קצת כמו אדם הראשון לפני 5,779 שנה, או כמו אברהם אבינו לפני 3,800 שנה. המשבר הדרמטי שפוקד אותנו היום הוא תוצאה מאותו חוסר איזון בין כוחות הטבע המנוגדים: האגו שיוצר עימותים ופילוג וגורם להתרחקותנו זה מזה, ולעומתו כוח החיבור שמפתחים בני האדם כדי לאחות את החלקים השבורים למערכת הרמונית שלמה. בדורות הראשונים לא הבנו את פעולת כוחות הטבע מאחר ולא היו בידינו הכלים לכך, אך מרגע שנוצרה נקודת החיבור הראשונה בבבל, מוטל עלינו להחזיק בה ולפתח אותה על פני כל מצבי הפירוד. אברהם הותיר לנו שיטה ומשימה בצדה: לספק לעולם את כוח החיבור עד שיגיע למצב הרמוני ומאוזן.
כדי לא לטעות בדרך ליעד שהציב בפנינו הטבע, עלינו לבצע יום יום בדק-בית ולבחון לעומק עד כמה התקדמנו לעבר החיבור בינינו, והאם אנחנו עדיין בדרכנו אל אותה רשת קשר שלמה שגילה אדם הראשון.
בירור מהותי זה נקרא “סליחות” – גילוי הפער בין כוחות הטבע החותרים לאחדות, לבין חוסר הרצון שלנו להתאחד. באופן סמלי נהוג לברר יחד לפני ראש השנה באיזו מידה אנחנו פועלים בהתאם לחוקי הטבע של המערכת השלמה. על כך אנחנו מתוודים “אשמנו, בגדנו, גזלנו…”, ומצטערים על ההזדמנות שהייתה בידינו לממש את החיבור בינינו ולא עשינו זאת. וכעת הוא הזמן הנכון לחשב מסלול מחדש ולהתחבר.
____________________________
ד”ר מיכאל לייטמן (PhD) מעניק מדי יום שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת “קבלה לעם” התקשרו לטלפון 1-700-509-209.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>