20.06.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

עם ברק בעיניים

אל”מ ניר בן דוד, המוכר בין חבריו בכינויו “בנדה”, סיים השבוע את תפקידו כמפקד חטיבה 188 בחיל השריון. הוא מתגורר בנופית, נשוי לקרן ואב לארבעה ילדים, יחד איתם יעשה בקרוב רילוקיישן לקנדה, ללימודים. אבל עד שזה יקרה בפועל, דומה כי הוא מתקשה להיפרד כל כך מהר ובריאיון סיכום שהעניק לזליג אהרונוביץ, הוא חוזר לרגעים שאותם הוא זוכר במיוחד, ואומר: “מעל לכל פעלתי לדיוק ולהנכחת ‘רוח ברק’ באנשים ובעשיית החטיבה”. הוא פשוט שיריונר

מאת: זליג אהרונוביץ , 4 באוגוסט 2017

אל”מ בנדה נולד בספטמבר 1973, חודש לפני פרוץ מלחמת הכיפורים, בבאר שבע, למשפחת לוחמי פלמ”ח. חלומו של ניר היה בכלל להתגייס לחיל הים, וכך היה. הוא התגייס לקורס חובלים, אך מהר מאוד הבין כי הוא לא ממש נהנה מהשהות בים כפי שחשב. ולכן, עזב ועבר לחיל השריון. “החיבור היה מידי”, אומר אל”מ ניר, שמספר לי בראיון שקיימתי איתו השבוע, כי הוא התאהב בעוצמת הטנק ובאנשים שלימים נהיו חבריו הטובים ביותר, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.

צילום: ארכיון "כוכב"

את שירותו התחיל לפני 27 שנים. “מעולם לא חשבתי שאמשיך הלאה בשרשרת הדרגות בצבא, ושתהיה לי קריירה צבאית”, הוא אומר. למעשה, במהלך השנים הגיע ניר לצמתים רבים, בהם יכל לבחור להמשיך הלאה בחייו, אל תפקידים שונים באזרחות. אבל, בכל פעם מחדש הוא בחר להמשיך בעולם הצבאי. בין לבין הוא גם מספר לי כי אשתו קרן הייתה מדריכת שריון.
במהלך שירותו עשה בנדה תפקידים רבים ומגוונים, אשר רובם סבבו סביב חיל השריון. את שירותו הצבאי כקצין בחיל השריון החל בתור מ”מ בגדוד 195 בחטיבה 500, מ”פ בבית הספר לשריון, סגן מפקד גדוד 532 וקצין אגף המבצעים של חטיבה 188.
לאחר שהועלה לדרגת סגן אלוף, מונה בן דוד לראש ענף חיל שריון במרכז לאימונים באש. בשנת 2007 מונה למפקד גדוד 74 בחטיבה 188, עליו פיקד גם במהלך מבצע “חורף חם” ב-2008 ובמהלך מבצע “עופרת יצוקה” ב-2009. במהלך פיקודו של ניר, זכה הגדוד בפרס הרמטכ”ל על פעילותו המבצעית. לאחר מכן הוא מונה לקצין אגף המבצעים של עוצבת “געש”, עד שהועלה לדרגת אלוף משנה ושירת כמפקד חטיבת מרכבות הפלדה, חטיבת שריון במילואים, וכסגן מפקד עוצבת נתיב האש. לבסוף, ב-6 באוגוסט 2015 מונה אל”מ ניר בן דוד, למפקד חטיבה 188.

נהנה מהאווירה בישוב

בנדה מחובר מאוד לחיל השריון. הוא גדל וצמח בחיל ורואה את החיל כחלק בלתי נפרד מחייו. לחיל מורשת ועבר מפוארים, החל ממלחמת העצמאות, דרך הקרבות הקשים במלחמת יום הכיפורים ועד מבצע “צוק איתן”.
כחלק מסבבי הפרידה של ניר, הוא מצא לנכון להיפגש עם ותיקי פלוגה ז’ של גדוד “סער” של חטיבה 188 ממלחמת יום הכיפורים. המפגש אירע בחודש שעבר, כאשר התכנסו יחד 22 לוחמי הפלוגה יחד עם בנדה, למפגש פרידה מהמפקד של החטיבה בה נלחמו.
לפני עשור, נפגש בנדה, שאז היה מפקד גדוד “סער”, עם מספר מלוחמי הפלוגה והציע לאחד אותה ולהיפגש. מאז, כל שנה התאחדו והגיעו אל החטיבה לוחמי הפלוגה בעזרתו של בנדה, והחיבור אליו, כך הם טוענים, מתבטא בקשר אישי והדוק.

המפגש של לוחמי פלוגה ז' גדוד 74 צילום: ארכיון "כוכב"

גם עם לוחמים מגדוד 53 במלחמת יום הכיפורים נפגש בנדה למפגש מרגש ומיוחד. 44 שנה חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, שחודש לפני שפרצה נולד ניר עצמו. אחד האירועים הזכורים ביותר של החטיבה במלחמה, היה קרב הבלימה ברמת הגולן, שם איבדה את הפיקוד הבכיר שלה כבר ביממה הראשונה. המפגש סבב סביב אחריות הדרג הפיקודי באירועים מבצעיים וחשיבות חיל השריון במהלך כל מלחמות ארץ ישראל, ומלחמת יום הכיפורים בפרט.
כאמור, בנדה מתגורר עם משפחתו בנופית. “זה יישוב קהילתי קטן, שבו כולם מכירים את כולם, אומר אל”מ בן דוד.
אתה בטח מהווה מודל לחיקוי עבור בני נוער מהישוב.
“באקלים שלו, הישוב מעודד הרבה מבני הנוער להתגייס ליחידות קרביות לצה”ל, וחלק מבני הנוער של היישוב גם משרתים בחטיבה 188 בגדוד ההנדסה וגדודי הטנקים”.
בתפקידך החשוב יוצא לך לבלות בישוב?
“אני נהנה מהאווירה שיש בישוב, המרקם החברתי איכותי ומאוד נעים לגור פה”.
כשאל”מ ניר מסכם את התקופה שלו בתפקיד, הוא אומר: “זכות גדולה ניתנה לי לפקד על חטיבה זו, ולהיות המח”ט ה-30 שלה”.
תן לנו ציטוט מנאום הסיום שלך בתפקיד.
“לפני שנתיים עמדתי פה, מעל בימה זו, נרגש בעת העברת נס חטיבה 188 מהמח”ט היוצא אלי. הייתי כה גאה לקבל את הפיקוד על חטיבה 188 ושמחתי לחזור לשורות החטיבה שהייתה לי כבית”. אבל דומה כי אל”מ בן דוד מתקשה להיפרד כל כך מהר, והוא חוזר לרגעים שאותם הוא זוכר במיוחד. הוא מדבר על תחושת הגאווה, מספר שהיו בדרך לא מעט קשיים ואתגרים אשר החטיבה התמודדה איתם.
פרט, נמק והסבר.
“בשנתיים החולפות התמודדה חטיבה 188 עם מספר רב מאוד של אתגרים ומשימות. את כולן ביצעה בצורה המיטבית האפשרית. בהתבוננות מעמיקה לאופן פעולתה של החטיבה, ניתן לסמן שלושה מרכיבי יסוד, שהם מיסודות ההצלחה של חטיבה 188- עוצמת האדם, עוצמת הרוח, עוצמת האמל”ח”. ניר מספר כי בחטיבה יש משהו ייחודי. בהתבוננות על מורשת החטיבה ועל הערכים המרכזיים העוברים כ’חוט שני’ מהקמתה ועד היום, ניתן לזקק ייחודיות פעולה לחטיבה 188. הייחודיות באה בשילוב כוח אדם איכותי מאוד המשרת בחטיבה 188 ומאפשרים למפקדים לטפח מוטיבציה גבוהה לשירות ולהגיע להישגים גבוהים בכלל התחומים.

מסכם שנתיים בסיפוק

כחלק מהשינויים שנעשו במהלך פיקודו על החטיבה, היה עיצוב תפיסת פעולה המשלבת בין הסביבה המבצעית לסביבה הערכית. כלומר, הקניית משמעות לשירות בחטיבה, שתאפשר הגברת מוטיבציה לשירות ומתוך הישענות על איכות כוח אדם להשיג הישגים.
תן דוגמא לפעולות אופרטיביות שביצעת.
“לאורך השנתיים האחרונות עסקתי במספר משימות מרכזיות, ביניהן: עיצוב תפיסת הפיקוד בחטיבה, עיצוב תפיסת הפעולה ומיקוד העשייה, חשיבות הגדרת תרחיש הייחוס והמשגת המלחמה הבאה, לצד תהליכי פיתוח ידע והשתכללות מתמשכת, תהליכי פיתוח כוח אדם, מערך המילואים בחטיבה סדירה, משלחת חטיבתית גדולה למסע בפולין, אימונים אפקטיביים, איכות הביצוע המבצעי במשימת הגנת הגבולות, והתקדמות בתרבות הכושר הגופני בחטיבה”. לדבריו, הערכים אשר היו בסיס כל השינויים היו גמישות, רעות ושיח הדדי, משמעות ולקיחת אחריות.
ראוי לציין כי, לצד כל הרצון להתקדם ולהתפתח הלאה, להשתפר כל הזמן במטרה להיות מוכנים לכל תרחיש, החטיבה גם לא שוכחת את חלליה ונמצאת בקשר הדוק ותמידי עם משפחות החללים. לאורך השנים קיימים מפגשים בהם מתכנסים לערבים מיוחדים, על מנת לזכור את הנופלים. “המשפחות מעניקות לנו משמעות גדולה ואנו מנציחים את החללים ונשענים על סיפורם ועל גבורתם”, מספר ניר.
וכעת, משהגיע הרגע בו הוא נפרד מהחטיבה, הוא נזכר בכל הרגעים שעברו עליו בשנתיים, ומתקשה לעכל את הפרידה. לדבריו, במהלך השנתיים הוא למד, חווה והתנסה בדברים רבים. הוא נחל הצלחות רבות לצד כישלונות, אך אף פעם לא הרשה לעצמו לוותר ולהרים ידיים. תמיד שאף למצוא פתרון לבעיה, לנסות ולהבין איך ניתן להשתפר גם ברמה המבצעית, אך חשוב לא פחות גם ברמה הערכית. וכך, המשיך להוביל תהליכים שונים בחטיבה וכל זאת באמונה שלמה בדרך.
“בשנתיים מאתגרות אלו פגשתי בחטיבה 188 מפקדים ולוחמים איכותיים במיוחד, שהיוו עבורי מצפן לעשייה בכלל התחומים. יחד, פעלנו תחת ערך המצוינות בכל תחומי העשייה: בהתכוננות למלחמה, בפיתוח כח אדם, באימונים, בתעסוקה מבצעית ובשגרת היחידה”, הוא אומר.
יש משהו שאתה מתגאה בו במיוחד?
“מעל לכל פעלתי לדיוק ולהנכחת ‘רוח ברק’ באנשים ובעשיית החטיבה. וזאת, תחת הציווי העובר כנכס ממפקד למפקד- “ברק בעיניים!”.
לסיום, מה זה בשבילך חטיבה 188?
“חטיבה 188 היא חטיבה מפוארת, עם עבר ומורשת עשירים, הווה איכותי ועתיד ברור. זכיתי להיות מפקדה ה-30 של חטיבה זו, כולי גאווה על ההזדמנות שניתנה לי”.

רכס הכרמל ומפרץ חיפה

חטיבה 188, המכונה עוצבת “ברק”, היא חטיבת שריון סדירה, מהחטיבות הוותיקות ביותר בצה”ל. החטיבה הוקמה לפני קום המדינה, תחת השם חטיבת “כרמלי” ולחמה בגזרה החולשת מהגליל המערבי ועד מנרה. לאחר מבצע קדש בשנת 56’, הוסבה החטיבה לחטיבת שריון. באפריל 69’ נקבע סופית שם החטיבה לחטיבת ברק וניתן לה מספרה: חטיבה 188. בתג היחידה מצויר רכס הכרמל ומפרץ חיפה, המקשר את חטיבת ברק לחטיבת החי”ר כרמלי, שעל יסודותיה הוקמה החטיבה.  היא מצוידת בטנקי מרכבה סימן 3, ומזה כמה חודשים גדודי החטיבה פרוסים בארבע גזרות שונות ברחבי הארץ: גדוד “סער” בגבול עזה, גדוד “רשף” בגבול לבנון, גדוד “סופה” בגזרת עציון, וגדוד ההנדסה 605 בגזרת החרמון.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>