19.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

עשו סיבוב פרסה

מכבי חיפה סיימה את הסיבוב הראשון בקול ענות חלושה. ארבעה משחקים (בכל המסגרות) ברצף ללא ניצחון, לצד יכולת דלה, הובילו את חניכיו של רנה מולנסטיין למקום השלישי. נשאלת השאלה: מה הוביל להידרדרות של הקבוצה בחודש האחרון? איפה טעה המאמן? מה חלקו של המנהל המקצועי תור כריסטיין קרלסן? וגם: מה צריך לעשות בכדי לשפר את המצב

מאת: איציק אהרונוביץ , 12 בדצמבר 2016

צילום: ארכיון "כוכב"

מאז שרנה מולנסטיין מונה למאמן הקבוצה הוא הצליח להדביק את כל המערכת הירוקה באמונה, שהמועדון נמצא בתהליך ושעם הזמן זה יהיה הרבה יותר טוב. אבל, תוכניות לחוד ומציאות לחוד. דומה כי ההולנדי בעל המבטא הבריטי מצליח להפתיע כל פעם מחדש: בפן הפסיכולוגי, המנטאלי והמקצועי, אבל לזה עוד נגיע בהמשך. גם אני נשביתי בקסמיו של המאמן ואף כינית אותו "יידשע מאמא", כי בסך הכל מדובר באדם נחמד וסימפטי מאוד, שכנראה עדיין לא הצליח להבין איפה הוא עובד ובאיזה ליגה משחקת הקבוצה שלו.

איבד מהוורסטיליות. רנה מולנסטיין צילום: ראובן כהן

צריך לומר את האמת: עד כה, ולמרות שהקבוצה נמצאת במקום טוב בצמרת הגבוהה, מה שלא עשתה מזה 5 שנים, הירוקים נראים לא טוב וזה בלשון המעטה. אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אז חייבים להיות כנים ולומר שהקבוצה דגדגה את באר שבע ומכבי תל אביב, אבל עם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, מבינים שהמרחק לשם הוא גדול.

די אם ניקח בחשבון את היכולת הירודה של הצהובים, שלא הצליחו כמעט חודשים לנצח, שלא לדבר על להבקיע שערים, דבר שהירוקים לא הצליחו לנצל בכדי לעבור אותם בטבלה ולהיצמד לאלופה.

אי אפשר שלא לומר מילה טובה לנשיא יעקב שחר. כאחד שביקר אותו קשות בשנים האחרונות, על אי רצונו לשנות את פני המועדון מהבחינה המקצועית, אני חייב לומר כי השנה הוא עשה זאת בגדול. הוא זיהה את הבעיות עם רוני לוי, מינה את תור כריסטיין קרלסן למנהל מקצועי, הביא צוות זר למועדון, סטנדרטים חדשים מאירופה. יכול להיות שזה ישתלם לו בעתיד, אבל נכון לעכשיו את מה שהוא רואה הוא בטוח לא אוהב.

עשה שינוי גדול. יעקב שחר צילום: ראובן כהן

אז מה לא עובד במכבי חיפה? לתפיסתי, קבוצת כדורגל בונים מההגנה. ראשית מכשירים את הקרקע, מכינים יסודות, יוצקים את הבטון וכתוצאה מכך יש בסיס איתן לכל הקבוצה. ולכן, לא ברור לי למה זה לא נעשה בפועל. ונשאלת שאלה נוספת: מה חלקו של המנהל המקצועי בכל הסיפור הזה? איך הוא לא נתן את הדעת לכך שיש לו שני בלמים (דקל קינן ומארק ואליינטה) איטיים, ולמה לא נמצא פתרון ראוי לטאוטחה? הרי גם ביום רע של טאלב, הוא עולה על שני המגינים עם נחבר אותם יחד לשחקן אחד. כמו כן, הליגה עברה סיבוב שלם ועדיין לא נמצא מגן ימני אחד טוב בקבוצה. עד מתי ימשיך המאמן לומר שאייל משומר הוא חלק מהסגל, אבל יושיב אותו ביציע? מן הראוי שהיה נותן לו את ההזדמנות להציג את היכולות שלו, ויפה שעה אחת קודם.
כולם יודעים כמה צ'אנסים הוא נתן לעיסמאיל ריאן שאיכזב וגם הצבתו של גרי קגלמאכר בתפקיד זה פוגעת בקבוצה, מאחר והיא מאבדת מנהיג טבעי באמצע. הרי מדובר בשחקן שרואה את כל התמונה מעמדת הבלם או כקשר, אחד שיכול לדחוף את כולם קדימה כי יש לו מהירות ופיזיות, דבר שמקל עליו לסגור את חלוצי היריב בקלות יחסית.

הולך לאיבוד כמגן. גרי קגלמאכר צילום: ראובן כהן

לא מתאים כמגן. עיסמאיל ריאן צילום: ראובן כהן

ובקישור, נשגב מבינתי למה הוא מתעקש לשחק עם נטע לביא כקשר אחורי. לדעתי, זה ממש לא מתאים לירוקים, כי נטע לא שחקן שיכול להוביל את הקבוצה מאחור. הוא לא מארגן משחק, אין לו יכולת הנעת כדור קדימה, הוא ממעט להצטרף מהגל השני ולא מאיים על השער, למרות שנגד רעננה הוא בעט פעמיים, אבל מחוץ למסגרת. מבחינתי, לביא הוא סוג של אברהם אבוקרט בקטן, אחד שמחלץ כדורים בחסד, אבל לא שחקן שישפיע על מהלכי ארגון המשחק, וזה עומד לו לרועץ. די אם ניקח לדוגמא את ג'ון אוגו בבאר שבע או גל אלברמן במכבי תל אביב, אז אפשר להבין את ההבדל. בכדורגל העולמי המודרני הקשר האחורי הוא חלון הראווה של הקבוצה, ואצל הירוקים, נטע לביא הוא חלון הראווה של האוהדים.
לידו, קאמיל ואצק שהתחיל טוב את העונה, נחלש לאחרונה ואינו מגלה את היכולת האמיתית שלו. דווקא אותו הייתי ממקם במקום לביא, בכדי שינהל את המשחק מאחור. אני בטוח שהוא יעשה את זה טוב יותר והקבוצה תצא נשכרת מזה.

לא מצליחים לבוא לידי ביטוי למעט השוער עומרי גלזר. שחקני מכבי חיפה צילום: ראובן כהן

אחרי המשחק נגד מכבי תל אביב יצאנו מגדרנו ושיבחנו את המאמן תחת כל עץ רענן. כולם החמיאו לו, אמרתי שהוא חושב מחוץ לקופסה, היללתי אותו. והאמת, גם חשבתי שהגיע לכאן גאון של כדורגל. הציוות של סאן מנחם כקשר שמאל היה בינגו והירוקים עשו בית ספר למכבי תל אביב. בל נשכח שהם גם ניצחו את הפועל באר שבע, נתנו חמישייה להפועל אשקלון.
אז מה לא עובד בחודש האחרון? ככל הנראה הקיבעון המחשבתי, אולי סיעור המוחות שיש על הקווים. דומה כי המאמן נראה לפעמים מנותק מהמציאות, הוא נראה חסר אונים ומרבה להתייעץ עם העוזרים שלו. ושלא תבינו אותי לא נכון, זה בסדר גמור וכך זה צריך להיות. אבל ישנם רגעים, בהם המאמן צריך לקבל החלטות קשות לבד, להראות לכולם מי הבוס, זו האוטוריטה שלו. אבל, לפני כל חילוף אנחנו רואים התייעצויות על הקו כאילו מדובר באסטרטגיה, אז איפה תביעת האצבע של מולנסטיין?

ונחזור לסאן מנחם, שהפך לחביבו של המאמן. אמנם הוא מגלה יכולת טובה, כבש שערים וגם בישל, אבל לדעתי זה מיותר להציב שני מגינים שמאליים באותו קו, ואף אמרתי את זה לא פעם. לא כל מה שעובד מול הקבוצות הגדולות עובד מול הקבוצות הקטנות, ואת זה כנראה מולנסטיין עדיין לא הפנים. מעניין אותי מה אומרים לו הסקאוטרים שלו, מה הוא באמת יודע על קבוצות ליגת העל, ואני לא מתכוון לשתי הגדולות מתל אביב ומבאר שבע.
חשבתי שמדובר במאמן ורסטילי, מקצוען שיודע להכין את הקבוצה שלו לכל מערך, לכל תרחיש, מאמן שמגיע למשחק עם תוכנית מגירה. אבל בפועל, זה ממש לא קורה, אלא להיפך. תפקוד השחקנים תחת הדרכתו קורס שבוע אחר שבוע, אבל מולנסטיין בשלו. קהת באגף, ריאן מגן, מנחם כבר אמרנו, קגלמאכר בכל שבוע במקום אחר, ובחלק הקדמי? למעט אלירן עטר וגילי ורמוט, אף אחד לא מספק את הסחורה. ועל ספסל המחליפים? אכזבה גדולה, אף אחד לא בא לידי ביטוי.

גילה יכולת טובה. גילי ורמוט צילום: ראובן כהן

ציונים זה הכל:
המאמן רנה מולנסטיין שילב כ-20 שחקנים מסגל הקבוצה במשחקי הליגה. אבל חובה לציין כי לא הרבה ברוטציה, אלא אם היו פציעות והרחקות. אין ספק שזה לא תרם לקבוצה ושחקנים שנקראו לדגל לאחר תקופה שלא שיחקו הציגו יכולת פושרת ואף חלשה.

 

שוערים:

אוהד לויטה 6

עומרי גלזר 7

 

מגינים:

מריו מוסה 4

איאד אבו עבייד 4

עיסמאיל ריאן 4

גרי קגלמאכר 7

 

בלמים:

דקל קינן 4

מארק ואליינטה 4

איעד חבשי 5

 

קשרים:

נטע לביא 5

קאמיל ואצק 5

רועי קהת 3

סאן מנחם 6

 

התקפה:

גילי ורמוט 6

אלירן עטר 7

פיראס מוגרבי 5

ניקיטה רוקביצה 4

גליינור פלט 5

שובל גוזלן 5

 

מאמן:

רנה מולנסטיין 5

מספק את הסחורה. אלירן עטר צילום: ראובן כהן

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>