21.11.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

פורצת דרך

מאז שהתגייסה לצה”ל, לפני קרוב ל-20 שנה, עושה רס”ב עינת אוחנה מקריית טבעון, תפקידים בהם שימשו בעבר בעיקר גברים. רס”ב אוחנה היא האישה הראשונה המשמשת רס”רית מחנה כלא 6, ובעבר הייתה האישה הראשונה ששימשה שוטרת צבאית ביחידה של רוכבי אופנועים. לקראת יום העצמאות ה-70 של המדינה, היא קיבלה אות הצטיינות מהרמטכ”ל. “כאישה וכאמא לילדה, אני מרגישה כמי שמביאה ערך מוסף לתפקיד שלי בצבא”, היא אומרת

מאת: ניר אהרוני , 17 באפריל 2018

בטקס חגיגי, שנערך לקראת יום העצמאות, קיבלה רס”ב עינת אוחנה מקריית טבעון, המשרתת כרס”רית מחנה כלא 6, אות הצטיינות מהרמטכ”ל. יחד עם תפקידה הצבאי, אותו היא מבצעת בהצטיינות, מצליחה אוחנה גם לנהל חיי משפחה ולהיות אמא לילדה.

עינת אוחנה והרמטכ"ל (לשעבר) בני גנץ צילום: ארכיון "כוכב"

“זה כבוד גדול עבורי להיות מצטיינת רמטכ”ל”, היא מספרת בריאיון ל”כוכב יזרעאל”.

כמעט 20 שנה במשטרה הצבאית

רס”ב אוחנה (37), נשואה לאלי ואם לשירה, הינה בת למשפחה שורשית מקריית טבעון, בה נולדה גם אמה, ולכן היה אך טבעי שתקים ביישוב הפסטורלי את ביתה. עינת התחנכה בביה”ס התיכון אורט קריית טבעון, וכאשר סיימה את לימודיה, בשנת 99’, התגייסה לצה”ל, לחיל המשטרה הצבאית.

לעינת נקודות ציון רבות בקריירה הצבאית, והיא האישה הראשונה שביצעה חלק מהתפקידים בהם שירתה. על דרכה הצבאית היא מספרת: “בשנת 99’ התגייסתי להיות שוטרת צבאית ושובצתי ביחידה של רוכבי האופנועים. הייתי האישה הראשונה בתפקיד הזה. למעשה, הייתי שוטרת צבאית על אופנוע, השומרת על הביטחון בכבישים”.

צילום: ארכיון "כוכב"

בתום השירות הסדיר החליטה עינת להמשיך את הדרך הצבאית ולחתום שירות קבע, הפעם כרס”רית של בסיס המשטרה הצבאית בטבריה. כעבור שנתיים עברה להיות רס”רית משטרה צבאית חיפה למשך כשלוש שנים, ובד בבד היא המשיכה ללימודים אקדמיים במסגרת הצבאית (לימודי תעשייה וניהול). כשחזרה מהלימודים היא הצטרפה לימל”ת – היחידה המרכזית של המשטרה הצבאית, ובמשך כחמש שנים שירתה כאחראית האירועים והטקסים. בארבע השנים האחרונות היא משרתת כמפקדת מחנה כלא 6. “אני גאה להיות האישה הראשונה שעושה את התפקיד הזה”, היא אומרת.
מה גרם לך להישאר כל כך הרבה זמן בצבא?
“נראה לי שזו תחושת השליחות והיכולת העצומה שיש לי להשפיע, במסגרת התפקיד, על החברה בישראל. אמנם ההשפעה שלי היא כביכול ‘רק’ על חיילים, אך מדובר באנשים שבקרוב יפשטו את המדים ויהפכו לאזרחים משפיעים במדינת ישראל. עסקתי בתחום השיטור הצבאי במשך שנים רבות, ומה שהבנתי הוא שכל התפקידים במשטרה הצבאית הינם משמעותיים ומצילי חיים בצורה כזו או אחרת. במסגרת תפקידי כמפקדת מחנה כלא 6, אני נמצאת עם אנשים שלא פשוט להתמודד איתם. אנו מלווים אותם כדי שיחזרו לשירות תקין, זו המטרה שלנו. חייל שמסיים שירות תקין – יש לו אחר כך סיכוי גדול יותר להשתלב בחברה הישראלית מאשר חייל שנושר באמצע השירות, הולך לרחוב ומאבד את עצמו”.
את משרתת לא מעט שנים בצבא, ובוודאי נתקלת בדמות שהושפעת ממנה. ספרי על דמות כזו?
“המפקדת שלי – מפקדת הכלא. לאורך השירות שלנו, עשינו כמה תפקידים ביחד. כמוני, גם היא פרצה גבולות. היא האישה הראשונה שמפקדת על כלא צבאי והאישה הראשונה שהגיעה בחיל המשטרה הצבאית לדרגת סא”ל. בכלל, היא סללה דרך להרבה נשים בחיל והיא גם מפקדת מדהימה. אנחנו משרתות עכשיו יחד ואני מאמינה שיהיו לנו עוד כמה תפקידים יחד עד היציאה לפנסיה”.

שילוב של קריירה תובענית ואמהות

פרט לקריירה הצבאית, עינת מנהלת גם “קריירה” כאשת משפחה וכאם לילדה. “השילוב הזה אפשרי בהחלט, אם כי ברור שחשוב מאוד שבן הזוג יתמוך”, היא מתייחסת לעניין. “בזכות שיתוף הפעולה שלנו, שנינו מצליחים לנהל את הקריירות שלנו וגם להיות הורים. בעלי עצמאי ושעות העבודה שלו גמישות. אם אני יוצאת מוקדם לבסיס, הוא לוקח את הילדה לגן בבוקר ומוציא אותה בצהריים. אין ספק ששיתוף הפעולה בינינו הוא דבר הכרחי. עצם היותי אמא, מביא המון לתפקיד. אני מאמינה שאמא מביאה ערך מוסף לתפקיד. כשאתה הורה, אתה מסתכל על החיילים שלך כאילו הם ילדיך ונקשר אליהם”.
על השאלה מה הדבר האהוב עליה בשעות הפנאי, כשהיא מחוץ לצבא, עונה עינת מיד: “הילדה שלי, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות”.
כמו רבים שמקבלים את ידיעת השיבוץ לחיל, גם עינת לא ששה בתחילה להגיע לתפקיד. “כפי שהיה עם רבים מהחיילים, לא רציתי להתגייס לשם”, היא מגלה. “באותה תקופה, המשטרה הצבאית לא היה חיל מספיק ממותג והוא היה מלא בסטיגמות, דברים שמהר מאוד גיליתי שבכלל לא היו נכונים. מהר מאוד, אחרי שאתה נכנס לחיל – שהוא חיל משפחתי מאוד שעושה עבודת קודש בתחומים רבים ואף מציל חיים – אתה מבין את המקום הטוב אליו הגעת ואת החשיבות שלו. לאורך השנים, המפקדים תמכו בקידום נשים בחיל, מה שאיפשר לי ולמפקדת הכלא, מיטל, ועם הרבה תמיכה ועידוד שלהם – גם להתקדם וגם לנהל חיי משפחה. זה שיש לנו משפחה, לא אומר שאי אפשר לנהל קריירה. אם מאפשרים לך את שני הדברים יחד, אתה גם טוב יותר למשפחה שלך – לבן הזוג ולילדים – וגם טוב יותר לחיילים שלך. קצין משטרה צבאית ראשי, תא”ל רן כוכב, נותן דגש על חיי משפחה וגם דואג לשלב את המשפחות שלנו באירועים הצבאיים”.

עינת אוחנה ומפקדת כלא 6 צילום: ארכיון "כוכב"

במסגרת תפקידה משמשת עינת רס”רית מחנה כלא 6, והיא למעשה מפקדת מחנה הכלא. תפקיד הרס”ר בכלא צבאי שונה מתפקיד הרס”ר בכל מקום אחר בצבא. פרט לדאגה לניהול המקום בהיבטים שונים – הכולל את תפקוד הבסיס, הסדר, המשמעת והאירועים הצבאיים בבסיס – עינת גם אחראית על השגרה הבריאה בכלא, תפקיד בהחלט חשוב בחייהם של הכלואים בבסיס. “אני מהווה אוזן קשבת לחיילים, מלמדת ומחנכת”, היא מספרת. “יש המון כלואים שמגיעים אלינו מרקע לא פשוט ותנאים סוציו-אקונומיים קשים. אנחנו מחברים ביניהם ובין הגורמים המטפלים בצבא, להיות אוזן קשבת, להסביר, לתת את הכלים הנכונים, איך לחזור לשירות תקין ולסיים אותו בסופו של דבר בצורה הטובה ביותר. חשוב שהכלואים יראו דמויות פיקודיות טובות ואנחנו דואגים לחיבור עם המפקדים. גם אני וגם שאר הסגל בבית הכלא, עושים עבודת קודש ומנסים להחזיר אותם לשירות תקין”.
לדבריה, היו מקרים מיוחדים בהם היא ושאר חברי הסגל, הצליחו לחולל שינוי יוצא דופן בתפקוד הכלואים, שחזרו לאחר מכן לכלא – אך הפעם מהצד השני והיו מדריכי כלואים: “כשיצאו מפה, הם ביקשו לחזור כמדריכי כלואים ולעזור לכאלה שהיו במצב שלהם. אנחנו מאמינים שזה חיובי וטוב לכלואים, שלנגד עיניהם יראו את הדמויות שהיו כאן, בדיוק כמוהם, וכעת הם מפקדים. הם ידעו שהם יכולים להשתפר, שיכול לצאת מהם משהו, שכרגע הם כלואים אבל הם יכולים לחזור לשירות תקין, אולי אפילו להגיע לצד השני. אחת החיילות שלי כרגע היא כזו. כשהיתה כלואה כאן, המפקדות שלה זיהו את הפוטנציאל וראו שיש לה מוטיבציה. מפקדת הכלא פנתה לגורמים הרלוונטיים והצלחנו לגייס אותה לכאן, להיות מדריכת כלואים”.
מה התוכניות שלך לעתיד?
“כרגע אני מתכוונת להישאר בכלא 6, עד ששני בתי הכלא הצבאיים יאוחדו לכלא אחד, ואז אעבור לכלא המרכזי”.
מה את מאחלת לעצמך?
“אני מאחלת לעצמי שאמשיך לספר על חיילים נוספים להם עזרנו והקשבנו, שאני אמשיך לעשות את השליחות ולתת מענה, ושתמיד תהיה לי אותה תחושת סיפוק אדירה ועצם הידיעה שעשיתי משהו גדול היום”.
מה יש לך לומר למי שמתלבטים אם להתגייס למשטרה הצבאית?
“לשמחתי, היום יש יותר רצון להתגייס למשטרה צבאית ולמירב התפקידים המשמעותיים שבו, אם זה לוחמי מעברים, שוטרים צבאיים, מדריכי כלואים, יחידת מצ”ח ועוד שלל תפקידים רבים ומגוונים. כל מי שחושש, כדאי שיזכור שכל תפקיד בצבא חשוב, בעיקר תפקיד שהעיסוק שלו הוא בחירה בחיים או הצלת חיים, כמו תפקידי החיל בו אני נמצאת. תזכרו שרק כאשר תגיעו לכאן באמת, תרגישו את החוויה האמיתית ותדעו עד כמה עשיתם את המעשה הנכון”.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>