14.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

דעות

פני החברה שלנו שוב מתגלים במערומיהם

מאת: זליג אהרונוביץ, עורך ראשי רשת "כוכב" , 16 במאי 2017

צילום: מערכת "כוכב"

מי היה מאמין ששידור האירוויזיון שנחשב לנכס צאן ברזל של הערוץ הראשון, יהיה אקורד הסיום של התחנה עליה גדלנו. מצד אחד כואב הלב, מצד שני צריך לומר את האמת: למרות כל הצער שבדבר, במיוחד אל מול אותם עובדים שעכשיו צריכים לחפש מקור פרנסה חדש, כנראה שלא היה מנוס.

צילום: מיוטיוב

במשך שנים נתמך הערוץ ע”י המדינה, קיבל אינספור תקציבים, עשה ככל העולה על רוחו, והעובדים נהנו מתנאים טובים. הכתובת היתה על הקיר, אך היו כאלה שניסו להיאחז בקרנות המזבח.
נכון, זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, בטח שלא יודיעו לך שמהדורת החדשות שזה הרגע אתה משדר היא גם האחרונה, מה שהותיר את עובדי חטיבת החדשות פעורי פה והמומים. לשמוע ולראות אותם שרים את ה”תקווה” העביר בי צמרמורת, אני מודה.
אבל מה שהפריע לי במיוחד, זה מה שקרה למחרת היום ברשתות החברתיות. ברור שלכל אחד היה מה לומר, היו דעות לכאן או לכאן, אבל לרדת כל כך נמוך ולהיזכר בעיקולים שעשו לאנשים בגלל שלא שילמו את האגרה, לומר שזה העונש שמגיע לעובדים? הרי כל בר דעת יודע שגביה זה חלק מהעניין, במיוחד שזו היתה מדיניות ממשלה, בין אם הימין היה בשלטון או השמאל. עד לאן תגיע השמחה לאיד במדינה הזו? לאן?
ואם עסקינן בשמחה לאיד, קשה היה לראות גם את האירועים השונים אל מול ירידת הליגה של קבוצת הכדורגל הפועל ת”א. אוהדי מכבי תל אביב יצאו לחגוג בכיכר כאילו אין מחר, הניפו כרזות ועשו שפטים בצבע האדום, כך גם נהגו אוהדי בית”ר ירושלים.
לצערי, פני החברה שלנו שוב מתגלים במערומיהם, ואף אחד לא עושה דבר. הרשתות החברתיות הפכו זה מכבר לזירת בוץ מטונפת, ביציעים של מגרשי הכדורגל כנ”ל, כך גם באולם הכנסת, במליאת המועצות המקומית, בבתי החולים ובעוד אינספור מקומות.
לדעתי, עד שממשלת ישראל לא תסיק מסקנות בעניין זה ותורה על אכיפה מוגברת וענישה ראויה, נמשיך לראות דור שלם שגדל על שנאה במקום אהבה.

עוד כתבות בתחום דעות

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות >>>