19.12.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

כדורגל

רואים את הפתיחות של המאמן

סוף סוף ראינו ביום שני קבוצה נחושה ולוחמת, שמשחקת בקצב גבוה וגורמת לקהל הנאה רבה. הירוקים הוכיחו שאפשר גם אחרת וגרמו לבאר שבע להיראות קבוצה נרפת. ומעל כולם ניצח המאמן רנה מולינסטן שהצליח להדביק את שחקני הקבוצה באמונה שלו שהכל אפשרי

מאת: איציק אהרונוביץ , 21 בספטמבר 2016

צילום: ארכיון "כוכב"

בשידור לייב בפייסבוק, במסגרת מגזין הספורט “כוכב ברשת”, שזכה לאלפי צפיות, אמרתי שהירוקים ינצחו 1:2 את באר שבע, מה שהתברר כנכון בסיום המשחק. זה נכון שאפשר לומר כי היה זה ניחוש, אבל הסברתי למה אני חושב שזה אפשרי, כיצד ניתן להתגבר על פערי איכות אם מתכוננים נכון מבחינה טקטית, ואת זה עשה המאמן רנה מולנסטיין.
אבל מי שהתעלה מעל כולם במשחק זה, היה הקשר הנהדר, קאמיל ואצק, שעושה רושם שהוא הופך להיות בעל הבית של הקבוצה במרכז השדה.

צילום: ראובן כהן

ואצק היה בכל מקום על המגרש, הוא חיפה על חבריו, אירגן את המשחק מאחור והוציא את הקבוצה להתקפות מעבר מהירות. כמו כן, כשהיה צריך לרדת בספרינט ולסגור אלכסונית, הוא עשה זאת נהדר. מבחינתי הוא איש המשחק. עוד לפני המשחק אמרתי שהוא האקס פקטור שלי, כך שאני לא מופתע.
נכון, אמרתי את זה גם על רועי קהת, אבל להפתעתי הוא תופקד על קו שמאל וזה נשגב מבינתי. הרי כולם יודעים מה יכולתו של קהת כשהוא מתופקד מתחת לחלוץ. למעשה, קהת לא היה באגף ולא היה באמצע. הוא רץ הרבה, השקיע, ניסה לסגור את המגן הימני של באר שבע (ביטון) אך ללא הצלחה. בסה”כ היה לו משחק בינוני, וגם אני עושה לו הנחה גדולה כי אני מאמין שהוא עוד יתן את שלו בגדול.
בשבוע שעבר כתבתי כי עדיין לא רואים טביעת אצבע של המאמן על הקבוצה. והנה, סוף סוף ראינו טביעת אצבע של מולנסטיין על שחקניו. אני לא חושב שהוא הפתיע את בכר, אבל אין ספק שהוא הצליח להחדיר אמונה בשחקניו שאפשר לנצח את המשחק. האמת שהרבה זמן לא ראיתי קצב גבוה כל כך אצל הירוקים, ואת זה אני משייך למאמן ולצוות שלו. כמו כן, מצא חן בעיני שבמהלך המשחק הספסל עובד. ולמה אני מתכוון: רואים את הפתיחות של המאמן, הוא נגיש וזמין לקבל עצות מהעוזרים שלו, בניגוד למאמנים אחרים שחוששים לנהוג כך. מולנסטיין מדרבן את שחקניו, את הקהל. אפילו שמתי לב שרועי קהת הגיע לעבר הספסל ודיבר בתנועות ידיים עם גוסטבו בוקולי. המאמן שם לב לכך וביקש לדעת מה קרה, זה אומר שהוא חי את המשחק”.
הרבה אוהדים ואנשי מקצוע הרימו גבה כששמעו אותי אומר וכותב תחת כל עץ רענן, שאוהד לויטה ראוי להיות השוער הראשון של מכבי חיפה. אני לא החזקתי מסטויקוביץ וכולם יודעים מה דעתי עליו, מה עוד שברור היה לי שאם לויטה יקבל את ההזדמנות הוא לא יאכזב. אני שמח בשבילו שזה קרה והוא מוכיח מתחילת העונה כי יש על מי לסמוך בשער. הוא מגלה יציבות, מזנק לכדורים, ערני, מציל גולים באחד על אחד, מתזמן טוב את היציאות שלו, והעתיד לפניו”.

אם הקו האחורי של הקבוצה מסודר, הרי אי אפשר לומר את זה על מרכז ההגנה. דקל קינן כבר לא צעיר בלשון המעטה. את זה שהוא כבד כולם רואים, אבל לעניות דעתי ואני מדבר על כך כבר הרבה זמן, הוא לא מתאים להרכב הראשון של מכבי חיפה, בטח לא להרכב של קבוצה שרוצה להיות דומיננטית ולשלוט במשחק. הוא איטי ומסורבל, יש לו טכניקה בסיסית, אבל זה לא מתאים וצריך לומר את האמת, אותה אני אומר כבר שנתיים. הוא אמנם הקפטן וחייב להיות בסגל, אבל צריך ציוות אחר בהגנה הירוקה.
תמיד אפשר להשתמש בשירותיו של דקל כאשר הקבוצה נאלצת לשנות את סגנון המשחק, כפי שקרה בשלהי העונה החולפת ובגמר הגביע. בסוג משחקים כזה, אפשר לקבל את דקל במשחק מצוין.
ועכשיו, עם הפנים קדימה להמשך משחקי הליגה, אפשר לומר שמכבי חיפה הוכיחה נגד באר שבע, שאם היא משחקת באינטנסיביות גבוהה וקצב רצחני, גם כשהכדור אצלה וגם כשהכדור אצל היריב, שזה הכי חשוב, ועם תיקונים טקטיים קטנים בהתייחסות לכמה נקודות חיוביות אצל היריבה, פלוס נקודות התורפה שלהם, אפשר סוף כל סוף לנצח גם במשחקי החוץ, מה שבשנים האחרונות היה עקב אכילס של הקבוצה. מכבי פתח תקווה תהיה הסנונית הראשונה בדרך.

עוד כתבות בתחום כדורגל

לכל הכתבות בקטגוריית ספורט >>>