22.09.18

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Print this pageTweet about this on Twitter

מגזין

רוח חדשה

כרמית ברגמן-סמוראי: "נעשה הרבה כבר בשנה האחרונה, אבל יש עוד הרבה יותר מה לעשות. ראש המועצה רני אידן מינה אותי למובילת ההתחדשות בחינוך כדי לקדם את התהליך וליצור שינוי מהותי. בשנה הבאה אנחנו יוצאים בתוכנית סדורה ומקיפה, שתהיה נכונה לכל בתי הספר היסודיים, כאשר עושים שינוי כזה, יש לכך אפקט חיובי על מקצועות הליבה"

מאת: שלמה דהן , 6 ביוני 2018

קצת לפני שמסתיימת לה עוד שנת לימודים, פגשתי לראיון שנוגע לכולנו ולחינוך ילדינו את מנהלת אגף החינוך החדשה במועצה האזורית עמק חפר, כרמית ברגמן-סמוראי.

צילום: ארכיון "כוכב"

כרמית, בת 46, תושבת בית יצחק, אם לששה, בעלת ניסיון ניהולי בחטיבת הביניים, ניהלה בתי ספר יסודיים ב-12 השנים האחרונות: בית הספר "קריית יערים" ברמת השרון ובית הספר "הדר" בכפר יונה.
עוד לפני השאלות המקצועיות אני חייב שאלה שעולה לי שוב ושוב.
למה "בוחרים בחינוך "ו"התחדשות בחינוך" לא מתחברות?
"חלק חשוב בתפיסה החינוכית שלי היא לשתף הורים בעשייה, ובתוכם כמובן גם את אנשי 'בוחרים בחינוך', שיש בהם אנשים איכותיים שמונעים לטובת הילדים. חברי 'בוחרים בחינוך' נמצאים איתנו בגופים שהקמנו – בוועדת ההיגוי של ההתחדשות ובפורום ההתחדשות הרשותי – גוף הכולל מנהלות בתי ספר, צוותי חינוך והורים. יש לי פגישות שוטפות עם אנשי בוחרים בחינוך והקשר עמם מצוין, כך שמבחינתי החיבור הוא גם רעיוני וגם אישי".
לתחושתך, גם הם מרגישים כך?
"אני חושבת שכן. עם זאת לעתים אני, כאשת מקצוע, לא רואה את הדברים כמוהם או כמו הורים אחרים. זה לא אומר שלא קיימת שותפות".
הרבה פעמים מה שמפריע להורים, וגם אני ביניהם, הוא חוסר שקיפות של המערכת?
"אנחנו מפרסמים, מתחילת תהליך ההתחדשות, בכל דרך שביכולתנו כל דבר שאנחנו עושים. אני מאמינה גדולה בנושא שותפות ההורים, ואני רוצה לפעול ביחד עמם תוך התחשבות מלאה ושיתוף. צריך לשתף את ההורים ככל הניתן, לשמוע את קולם, לתת להם להשפיע, אבל עדיין לתת לאנשי המקצוע להוביל ולהגדיר גבולות".

צילום: ארכיון "כוכב"

צילום: ארכיון "כוכב"

מה זה הגדרת גבולות?
"צריך לכבד את המורה או המנהל שלמד ויש לו ניסיון רב והוא בעל הידע המקצועי. הוא מחויב להקשיב לכולם אך הוא זה שמשקלל את כל הנתונים ומחליט. בסופו של דבר האחריות היא של מנהל בית הספר".
מה יהיה שונה בפועל ב-1.9 הקרוב במערכות השעות של הילדים בבתי הספר? ומה יהיה שונה ב -1.9 שאחרי זה? וכו… האם יש איזה תוכנית אב. זו שאלה שאני שואל כל שנה אבל עד עכשיו לא קרה כלום כמעט?
"נעשה הרבה כבר בשנה האחרונה, אבל יש עוד הרבה יותר מה לעשות. ראש המועצה רני אידן מינה אותי למובילת ההתחדשות בחינוך כדי לקדם את התהליך וליצור שינוי מהותי. בשנה הבאה אנחנו יוצאים בתוכנית סדורה ומקיפה, שתהיה נכונה לכל בתי הספר היסודיים: שליש משעות הלימוד של כל תלמיד תהיינה שעות בחירה! זאת, תוך שמירה על תוכנית הליבה. כאשר עושים שינוי כזה, יש לכך אפקט חיובי על מקצועות הליבה. אני מאמינה שהבחירה ומרחבי הלימוד החדשניים, שאנחנו מקימים בבתי הספר, ישפיעו על המערכת באופן משמעותי מאוד.
בכל הקשור להתחדשות, אני עובדת ביחד עם הילה בן פורת – יועצת למערכת החינוך, שניהלה במשך 17 שנה את בית הספר משגב, שהוא מהמובילים בעמק חפר; עם יורם הרפז – היועץ האקדמי של אגף החינוך במועצה, מרצה בעל שם בינלאומי המלווה מערכות חינוך בארץ ובעולם, בעיקר בכל הנוגע לתהליכי חדשנות; ועם פרידה דרוק מחברת 'בשביל ההמראה', העוסקת בליווי תהליכים חינוכיים.
הדרך הפדגוגית שאנו מובילים היא חינוך למשמעות אישית וחברתית – מעבר ממקצועות כלליים, לבחירה של הילדים – שיוכלו לבחור תחום שמעניין אותם ובו הם חזקים. לא הכול יעשה ביום אחד, אבל כולנו מסכימים שבתי הספר צריכים לעבור שינוי, התאמה ועדכון, והאינטרס שלי הוא לקדם זאת באופן מהיר אך גם מושכל ומעמיק".
הם צריכים לעבור מהפכה?
"אתה יכול לקרוא לזה מהפכה. צריך להגדיל את חופש הבחירה של הילדים ולהגדיל את האוטונומיה שניתנת לצוותים – ואלה הדברים שיקרו בשטח".
המטרה היא לשפר או לשנות סוויץ' מה תמונת הניצחון בחזון?
"תמונת ניצחון הוא לא ביטוי שאני מקבלת בהקשר לחינוך. בכל מקרה, בעמק חפר יש איכות חינוכית ממדרגה ראשונה. בכל ההיבטים בתי הספר שלנו מעולים, ואנחנו נפעל כדי לשפר אותם יותר ולהפוך אותם לטובים ביותר שהם יכולים להיות".
בואי נדבר על התקציב – האם התקציב עלה בפועל ובכמה? כמה מקבל כל בית ספר?
"אני יכולה לומר בפה מלא שמאז שנכנסתי לתפקיד – כל התוכניות של ההתחדשות הפדגוגית ושל ההתחדשות במרחבי הלמידה שהגישו מנהלי/ות בתי ספר עברו תקציבית בלי בעיה. החינוך והשינויים שאנחנו עורכים נמצאים בראש סדר העדיפויות של ראש המועצה, רני אידן, שיזם את תוכנית ההתחדשות בחינוך לפני כשנה וחצי, ומעורב בה באופן מלא. ככה שההיבט התקציבי לא בולם, אלא אפילו מסייע. לא נתקלתי עד עתה בקושי או בחסם תקציבי, והתקציבים יגדלו באופן משמעותי בשנה הבאה".
האם ההתחדשות תורחב גם לגנים, כמו שמתוכננת הרחבה גם לחטיבות? במה זה יתבטא?
"גני הילדים פועלים כבר בחדשנות, גם מבחינת מרחבי הלמידה וגם בגישה החינוכית והיצירתיות. בסקר שערכה המועצה בשנה שעברה שביעות הרצון הגבוהה ביותר הייתה מגני הילדים. האתגר שלי הוא ליצור חיבור בין הגנים לבתי הספר וליצור רצף חינוכי".
את מרגישה שאתם מותאמים לעידן הדיגיטל?
"בתי הספר מתוקשבים ועברו שינוי טכנולוגי אדיר, אך יש עוד דרך ללמוד ולעשות בעידן שרץ מהר מאוד קדימה. אבל צריך לזכור גם שהכלי הטכנולוגי לא בהכרח משפר את הרמה הלימודית. זה תלוי מה עושים עם הטכנולוגיה".
אם נעזוב רגע את הטכנולוגיה. השאלה היא אם בעידן שאנו יודעים שבעוד 50 שנה 60 אחוז מהמקצועות יהיו מקצועות שלא קיימים היום – איך אנחנו עומדים מול זה?
"זה בדיוק חלק מהציר הפדגוגי אליו אנו שואפים. דווקא בעידן של מהפיכה דיגיטלית והליכה אל סוג של לא נודע, אני מאמינה גדולה שאנו צריכים לחזק את ההיבטים הרגשיים של הילדים. לכן אנו צריכים לחזק את מרחבי השיח וה'מיינד פולנס' – מודעות והתבוננות עצמית של מעגלי קשב, חיזוק קשרים בינאישיים שיאפשרו לילד להבין במה הוא חזק וטוב, מה יכול לעזור לו. הבסיס הוא התבוננות של הילד פנימה ואני צריכה לתת לו את הכלים לכך.
אנחנו מדברים על למידה בתוך מרחבי חיים, ומתבוננים על עמק חפר כקמפוס אחד גדול. כך למשל ממש עכשיו סיימנו פרויקט במודל של מאיץ חינוכי, 'המקפצה', שבו הזמנו תלמידים מכיתות ה'-ו' מעמק חפר ליזמות חברתית לפי בחירה, תוך כדי התנסות במקומות כמו חוות הנוי, המרכז האקדמי רופין, המכללה הימית והמרכז הימי".
אז איך זה שבמקומות כמו בת-ים, לוד שלא חזקות כמו עמק חפר כלכלית עקפו אותנו ועשו מהפכה? בשינוי בתפיסה?
"אינני יודעת על פי אילו נתונים אתה קובע שהם עקפו אותנו. בכל אופן, מבחינתי, אנו צריכים לעשות כל שניתן כדי שכל הילדים יבואו שמחים לבית הספר, יקבלו כלים שאיתם הם יוכלו לעבוד בעתיד, גם מחוץ לבית הספר במסגרות של תנועות נוער, כך שבית הספר יהפוך להיות חלק מאותו ארגז כלים לחיים ולהתנסויות. אני מאמינה בבית ספר רלוונטי, עדכני ומאתגר שייפתח ילד עם חשיבה עצמאית וחשיבה ביקורתית. הגמשה של המרחבים, שזה מבחינתי גם הגמשה של סדר היום, על ידי חונכים שיכוונו ויעזרו לילדים לפעול במרחב הלימודי בצורה העצמאית המיטבית מבחינתם. אני לא נבהלת משינוי. אני כאן כדי להוביל אותו. זה שינוי שבו הילד הוא במרכז, וזה יקרה כאמור כבר מהשנה הקרובה".

צילום: ארכיון "כוכב"

איך המועצה מקדמת את נושא המוגנות? לאור סיפור קדם ובכלל.
"המועצה הקימה צוות מוגנות שבראשו עמדה מנכ"לית המועצה. גיבשנו המלצות שהועברו לבתי הספר ששמו דגש על נוכחות מורים, תורנות בהפסקות, וכל מה שקשור להתנהלות בשגרה ובחירום. אנחנו נשקול השמה של רכזי מוגנות בתוך בתי הספר, שזה דבר שעובד בתוך מודלים כמו עיר ללא אלימות".
מדוע המועצה בוחרת שלא לשתף את הציבור בתהליכי התחדשות שקורים עד כה בעמק? במינוי יועצים כמו יעקב הכט לויתקין או תהליכים בבית יצחק?
"כאמור, המועצה משתפת באופן נרחב מאוד במה שקורה בתהליך ההתחדשות. אנחנו משתפים בכל אבל יש הרבה דברים שקורים ולא הכול מוצף החוצה באותו הזמן. לגבי יעקב הכט: לכל בית ספר בתהליך ההתחדשות מונתה יועצת חינוכית לפי בחירתה של מנהלת בית הספר. מנהלת בית הספר ויתקין בחרה מישהי שעובדת תחת יעקב הכט ב"ערי חינוך", אבל הוא עצמו אינו מלווה את בית הספר כי הכיוון שלנו שונה. לגבי בית יצחק, למנהלות הייתה פתיחות ללמוד שיטות חינוך חדשות ובהן חינוך מונטסורי. אין כאן עניין להקים בית ספר ייחודי אלא להיעזר בפתיחות בשיטות הקיימות".
מה לגבי "מעיין" והשינוי שמדברים בו כרגע בחטיבות הביניים?
"כל חטיבות הביניים יעברו שינוי ויש ממש היענות בלתי רגילה של המנהלים ושל צוותי החינוך להיכנס למהלך ההתחדשות. מעיין שחר החלו שינוי פדגוגי בשנה שעברה והוא ימשך גם השנה, וכך גם ברמות ים וברופין. ביחד עם פרופ' יורם הרפז, היועץ הפדגוגי של מערכת החינוך, נפעל כדי ליישם את השינוי במרחבים בשעות ובתכנים".
לסיום שאלה שקשורה לדיעה האישית שלי על חינוך – לטעמי המערכת הנוכחית מתאימה במקרה הטוב ל20 אחוז זה אומר ש 80 אחוז לא נהנים מהשיטה ברמה כזו או אחרת האם לדעתך תצליחו לעשות סוויץ' בראש ולהגמיש את השיטה כך שהרוב יהיו מרוצים ויבואו בשמחה לבית הספר?
"אני נמצאת כאן כדי להוביל איכות חינוכית ממדרגה ראשונה. אני לא באה להגן על מדינת ישראל ומשרד החינוך ומבחינתי יש הרבה דברים שצריך לשנות. אני מאמינה שהשינוי יכול לצמוח מלמטה למעלה, וכל דבר שנחשוב שהוא נכון ויעיל ויעזור לילדים שלנו לבוא שמחים לבית ספר – נעשה אותו.
החוכמה היא לראות את השונות ולהתאים דרכים למרבית הילדים. הם אזרחי העתיד שלנו ואנו רוצים שיהיו מעורבים, אכפתיים, בעלי חמלה ויושרה. אלה דברים שלא קשורים להתחדשות ולפדגוגיה. אלה האנשים שאני רוצה שייצאו ממערכת החינוך! אבל שלא יובן לא נכון, אני רוצה שתהליכי ההתחדשות הפדגוגית יהיו מהירים יותר ממה שהיה עד כה".
קצת לפני סגירת הגליון נתבשרנו על ביטול פגישת הצוותים שהייתה מתוכננת בבית הספר "מעיין" עוד לפני סוף השנה ,
פנינו לכרמית ושאלנו:
למה בוטל המפגש של הצוותים במעיין לקראת השנה הבאה ונדחה לתחילת השנה? האם זה אומר שגם השינויים המיועדים מוקפאים בשלב זה?
לא רק שהשינויים לא הוקפאו – הפיתוח הפדגוגי במסגרת ההתחדשות בחטיבות הביניים כבר החל, במפגשים עם אגף החינוך ופרופ' יורם הרפז.
במפגש הראשון היה מתוכנן האקתון, ובו יציאה לדרך של יוזמה חינוכית ראשונית. לאחר דיון מעמיק שהתקיים במודל של שולחנות עגולים, ביקשו מנהלות מעיין-שחר ורמות-ים לדחות את ההאקתון, משום שרצו שפיתוח היוזמה החדשה ישתלב במהלכי ההתחדשות הפדגוגית הנרחבים בביה"ס. לצד זאת, ההאקתון יתקיים כמתוכנן ברופין.

עוד כתבות בתחום מגזין

לכל הכתבות בקטגוריית מגזין >>>